מפרשי רש"י על בראשית ד יח
<< | מפרשי רש"י על בראשית • פרק ד' • פסוק י"ח | >>
• א • ב • ג • ד • ז • י • יא • יב • יג • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כב • כד • כה • כו •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וַיִּוָּלֵ֤ד לַֽחֲנוֹךְ֙ אֶת־עִירָ֔ד וְעִירָ֕ד יָלַ֖ד אֶת־מְחֽוּיָאֵ֑ל וּמְחִיָּיאֵ֗ל יָלַד֙ אֶת־מְת֣וּשָׁאֵ֔ל וּמְתוּשָׁאֵ֖ל יָלַ֥ד אֶת־לָֽמֶךְ׃
רש"י
"ועירד ילד" - יש מקום שהוא אומר בזכר הוליד ויש מקום שהוא אומר ילד שהלידה משמשת שתי לשונות לידת האשה נישטר"א בלע"ז וזריעת תולדות האיש אינזינד"ר בלע"ז כשהוא אומר הוליד בלשון הפעיל מדבר בלידת האשה פלוני הוליד את אשתו בן או בת וכשהוא אומר ילד מדבר בזריעת האיש והוא בלע"ז אניידרי"ר
רש"י מנוקד ומעוצב
וְעִירָד יָלַד – יֵשׁ מָקוֹם שֶׁהוּא אוֹמֵר בְּזָכָר "הוֹלִיד", וְיֵשׁ מָקוֹם שֶׁהוּא אוֹמֵר "יָלַד". שֶׁהַלֵּדָה מְשַׁמֶּשֶׁת שְׁתֵּי לְשׁוֹנוֹת: לֵידַת הָאִשָּׁה ניישטר"א [neistre = להיוולד (גם ללדת)] בְּלַעַ"ז, וּזְרִיעַת תּוֹלְדוֹת הָאִישׁ איניינדרי"ר [enjendrer = להוליד[1]] בְּלַעַ"ז. כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר "הוֹלִיד" בִּלְשׁוֹן הִפְעִיל, מְדַבֵּר בְּלֵידַת הָאִשָּׁה: "פְּלוֹנִי הוֹלִיד אֶת אִשְׁתּוֹ בֵּן אוֹ בַּת". כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר "יָלַד" מְדַבֵּר בִּזְרִיעַת הָאִישׁ.
מפרשי רש"י
[כ] שהלידה משמשת שתי לשונות. ומכל מקום צריך ליתן טעם למה פעם יכתוב "ילד" (כאן) ופעם "הוליד" (להלן יא, כז), ויראה כאשר בא לדבר מן תולדה חשובה יאמר עליו "הוליד", שהוא לשון הפעיל, לפי שכל אשר הלשון הוא בלשון הפעיל - התולדה חשובה יותר, מפני כי הלשון הוא לשון חשוב יותר, שהוא לשון שיש בו תוספות, אבל כאשר יאמר בלשון קל - אין התולדה חשובה, ומפני כי אלו התולדות כלם נמחו במבול (להלן ז, כג), לכך כתב לשון קל "ילד":
- ^ הלע"ז מופיע פעמיים בפסקה.