משנה תמורה ב רמבם

נוסח הרמב"ם

(א) יש בקרבנות היחיד, מה שאין בקרבנות הציבור -

יש בקרבנות הציבור, מה שאין בקרבנות היחיד.

שקרבנות היחיד - עושין תמורה,

וקרבנות הציבור - אינן עושין תמורה.

קרבנות היחיד - נוהגין בזכרים ובנקבות,

וקרבנות הציבור - אינן נוהגין אלא בזכרים.

קרבנות היחיד - חייב באחריותן, ובאחריות נסכיהן,

קרבנות הציבור - אינן חייבין לא באחריותן, ולא באחריות נסכיהן,

אבל חייבין באחריות נסכיהן - משקרב הזבח.

יש בקרבנות הציבור, מה שאין בקרבנות היחיד -

שקרבנות הציבור - דוחין את השבת, ואת הטומאה,

וקרבנות היחיד - אינן דוחין לא את השבת, ולא את הטומאה.

אמר רבי מאיר:

והלוא חביתי כוהן גדול, ופר יום הכיפורים, קרבן יחיד - ודוחין את השבת ואת הטומאה?

אלא שזמנן קבוע.

(ב) חטאות היחיד, שכיפרו הבעלים - מתות.

ושל ציבור - אינן מתות.

רבי יהודה אומר: ימותו.

אמר רבי שמעון:

מה מצינו בוולד חטאת, ובתמורת חטאת, ובחטאת שמתו בעליה - ביחיד דברים אמורים, אבל לא בציבור,

אף שכיפרו הבעלים, ושעברה שנתה - ביחיד דברים אמורים, אבל לא בציבור.

(ג) חומר בקדשים מבתמורה, ובתמורה מבקדשים -

שהקדשים עושין תמורה - ואין תמורה עושה תמורה.

הציבור והשותפין מקדישין - אבל לא ממירין.

מקדישין אברין, ועוברין - אבל לא ממירין.

חומר בתמורה -

שהקדושה חלה עליה בבעלת מום קבוע,

ואינה יוצאה לחולין להיגזז ולהיעבד.

רבי יוסי ברבי יהודה אומר:

עשה שוגג כמזיד בתמורה - ולא עשה שוגג כמזיד במוקדשין.

רבי אלעזר אומר:

הכלאים, והטריפה, וטומטום, ואנדרוגינוס, ויוצא דופן - לא קדשים, ולא מקדישים.

הדף הראשי של משנה תמורה ב

משנה תמורה, פרק ב':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב