משנה תמורה ב דפוסים

משנה אעריכה

יש בקרבנות היחיד מה שאין בקרבנות הצבור, ויש בקרבנות הצבור מה שאין בקרבנות היחיד, שקרבנות היחיד עושים תמורה, וקרבנות הצבור אינם עושים תמורה.

קרבנות היחיד נוהגין בזכרים ובנקבות, וקרבנות צבור אינן נוהגין אלא בזכרים.

קרבנות היחיד חייבין באחריותן ובאחריות נסכיהם, וקרבנות הצבור אין חיבין [ לא ] באחריותן ולא באחריות נסכיהן.

אבל חייבין באחריות נסכיהן משקרב הזבח.

יש בקרבנות הצבור מה שאין בקרבנות היחיד: שקרבנות הצבור דוחין את השבת ואת הטומאה, וקרבנות היחיד אינן דוחים לא את השבת ולא את הטומאה.

אמר רבי מאיר, והלא חביתי כהן גדול ופר יום הכפורים קרבן יחיד ודוחין את השבת ואת הטומאה.

אלא שזמנן קבוע.

משנה בעריכה

חטאת היחיד שכפרו בעליו, מתות.

ושל צבור, אינן מתות.

רבי יהודה אומר, ימותו.

אמר רבי שמעון, מה מצינו בולד חטאת ובתמורת חטאת ובחטאת שמתו בעליה, ביחיד דברים אמורים אבל לא בצבור, אף שכפרו הבעלים ושעברה שנתן, ביחיד דברים אמורים אבל לא בצבור.

משנה געריכה

חומר בקדשים מבתמורה, ובתמורה מבקדשים, שהקדשים עושים תמורה, ואין תמורה עושה תמורה.

הצבור והשותפין מקדישים, אבל לא ממירים, ומקדישים אברים ועוברים, אבל לא ממירים.

חומר בתמורה: שהקדושה חלה על בעלת מום קבוע, ואינה יוצאה לחולין להגזז ולהעבד.

רבי יוסי בר רבי יהודה אומר, עשה שוגג כמזיד בתמורה, ולא עשה שוגג כמזיד במוקדשים.

רבי אלעזר אומר, הכלאים, והטרפה, ויוצא דופן, טומטום, ואנדרוגינוס, לא קדשים ולא מקדישים.