משנה פרה ב

פרה פרק ב', ב: משנה • תוספתא • ירושלמי • בבלי

<< · משנה · סדר טהרות · מסכת פרה · פרק שני ("רבי אליעזר") · >>

פרקי מסכת פרה: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב

משנה א · משנה ב · משנה ג · משנה ד · משנה ה ·

נוסח הרמב"ם · מנוקד · מפרשים
פרק זה במהדורה המבוארת | במהדורה המנוקדת

לצפייה בכתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית לחצו כאן

משנה א

רבי אליעזר אומר, פרת חטאת המעוברת, כשרה.

וחכמים פוסלין.

רבי אליעזר אומר, אינה נלקחת מן הנכרים.

וחכמים מכשירים.

ולא זו בלבד, אלא כל קרבנות הצבור והיחיד, באין מהארץ ומחוצה לארץ, מן החדש ומן הישן, חוץ מן העומר ושתי הלחם שאינן באין אלא מן החדש ומן הארץ.

משנה ב

פרה שקרניה וטלפיה שחורים, יגוד.

גלגל העין והשינים והלשון אינם פוסלים בפרה.

והננסת, כשרה.

היתה בה יבלת וחתכה, רבי יהודה פוסל.

רבי שמעון אומר, כל מקום שניטל ולא העלה מקומו שער אדום, פסולה.

משנה ג

יוצא דופן, ואתנן, ומחיר, פסולה.

רבי אליעזר מכשיר, שנאמר (דברים כג, יט) "לא תביא אתנן זונה ומחיר כלב בית ה' אלהיך", ואין זו באה לבית.

כל המומים הפוסלים במוקדשים, פוסלים בפרה.

רכב עליה, נשען עליה, נתלה בזנבה, עבר בה את הנהר, קיפל עליה את המוסרה, נתן טליתו עליה, פסולה.

אבל קשרה במוסרה, עשה לה סנדל בשביל שלא תחליק, פרס טליתו עליה מפני הזבובים, כשרה.

זה הכלל, כל שהוא לצורכה, כשרה.

לצורך אחר, פסולה.

משנה ד

שכן עליה עוף, כשרה.

עלה עליה זכר, פסולה.

רבי יהודה אומר, אם העלהו, פסולה.

ואם מעצמו, כשרה.

משנה ה

היו בה שתי שערות שחורות או לבנות בתוך גומא אחת, פסולה.

רבי יהודה אומר, אפילו בתוך כוס אחד.

היו בתוך שני כוסות והן מוכיחות זו את זו, פסולה.

רבי עקיבא אומר, אפילו ארבע אפילו חמש והן מפוזרות, יתלוש.

רבי אליעזר אומר, אפילו חמשים.

רבי יהושע בן בתירא אומר, אפילו אחת בראשה ואחת בזנבה, פסולה.

היו בה שתי שערות, עיקרן משחיר וראשן מאדים, עיקרן מאדים וראשן משחיר, הכל הולך אחר הנראה, דברי רבי מאיר.

וחכמים אומרים, אחר העיקר.

רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, פָּרַת חַטָּאת הַמְעֻבֶּרֶת, כְּשֵׁרָה. וַחֲכָמִים פּוֹסְלִין. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, אֵינָהּ נִלְקַחַת מִן הַנָּכְרִים. וַחֲכָמִים מַכְשִׁירִים. וְלֹא זוֹ בִלְבַד, אֶלָּא כָל קָרְבְּנוֹת הַצִּבּוּר וְהַיָּחִיד בָּאִין מֵהָאָרֶץ וּמִחוּץ לָאָרֶץ, מִן הֶחָדָשׁ וּמִן הַיָּשָׁן, חוּץ מִן הָעֹמֶר וּשְׁתֵּי הַלֶּחֶם שֶׁאֵינָן בָּאִין אֶלָּא מִן הֶחָדָשׁ וּמִן הָאָרֶץ.

משנה ב

פָּרָה שֶׁקַּרְנֶיהָ וּטְלָפֶיהָ שְׁחוֹרִים, יָגֹד. גַּלְגַּל הָעַיִן וְהַשִּׁנַּיִם וְהַלָּשׁוֹן אֵינָם פּוֹסְלִים בַּפָּרָה. וְהַנַּנֶּסֶת, כְּשֵׁרָה. הָיְתָה בָהּ יַבֶּלֶת וַחֲתָכָהּ, רַבִּי יְהוּדָה פוֹסֵל. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, כָּל מְקוֹם שֶׁנִּטַּל וְלֹא הֶעֱלָה מְקוֹמוֹ שֵׂעָר אָדֹם, פְּסוּלָה.

משנה ג

יוֹצֵא דֹפֶן וְאֶתְנָן וּמְחִיר, פְּסוּלָה. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מַכְשִׁיר, שֶׁנֶּאֱמַר, (דברים כג, יט) לֹא תָבִיא אֶתְנַן זוֹנָה וּמְחִיר כֶּלֶב בֵּית ה' אֱלֹהֶיךָ, וְאֵין זוֹ בָאָה לַבָּיִת. כָּל הַמּוּמִים הַפּוֹסְלִים בַּמֻּקְדָּשִׁים, פּוֹסְלִים בַּפָּרָה. רָכַב עָלֶיהָ, נִשְׁעַן עָלֶיהָ, נִתְלָה בִזְנָבָהּ, עָבַר בָּהּ אֶת הַנָּהָר, קִפֵּל עָלֶיהָ אֶת הַמּוֹסֵרָה, נָתַן טַלִּיתוֹ עָלֶיהָ, פְּסוּלָה. אֲבָל קְשָׁרָהּ בַּמּוֹסֵרָה, עָשָׂה לָהּ סַנְדָּל בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא תַחֲלִיק, פָּרַס טַלִּיתוֹ עָלֶיהָ מִפְּנֵי הַזְּבוּבִים, כְּשֵׁרָה. זֶה הַכְּלָל, כֹּל שֶׁהוּא לְצָרְכָּהּ, כְּשֵׁרָה. לְצֹרֶךְ אַחֵר, פְּסוּלָה.

משנה ד

שָׁכַן עָלֶיהָ עוֹף, כְּשֵׁרָה. עָלָה עָלֶיהָ זָכָר, פְּסוּלָה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אִם הֶעֱלָהוּ, פְּסוּלָה. וְאִם מֵעַצְמוֹ, כְּשֵׁרָה.

משנה ה

הָיוּ בָהּ שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת שְׁחוֹרוֹת אוֹ לְבָנוֹת בְּתוֹךְ גֻּמָּא אַחַת, פְּסוּלָה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אֲפִלּוּ בְתוֹךְ כּוֹס אֶחָד. הָיוּ בְתוֹךְ שְׁנֵי כוֹסוֹת וְהֵן מוֹכִיחוֹת זוֹ אֶת זוֹ, פְּסוּלָה. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, אֲפִלּוּ אַרְבַּע, אֲפִלּוּ חָמֵשׁ, וְהֵן מְפֻזָּרוֹת, יִתְלֹשׁ. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, אֲפִלּוּ חֲמִשִּׁים. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן בְּתֵירָא אוֹמֵר, אֲפִלּוּ אַחַת בְּרֹאשָׁהּ וְאַחַת בִּזְנָבָהּ, פְּסוּלָה. הָיוּ בָהּ שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת, עִקָּרָן מַשְׁחִיר וְרֹאשָׁן מַאְדִּים, עִקָּרָן מַאְדִּים וְרֹאשָׁן מַשְׁחִיר, הַכֹּל הוֹלֵךְ אַחַר הַנִּרְאֶה, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, אַחַר הָעִקָּר.

נוסח הרמב"ם

(א) רבי אליעזר אומר: פרת חטאת המעוברת - כשרה.

וחכמים - פוסלין.

רבי אליעזר אומר: אינה נלקחת מן הגוי.

וחכמים - מכשירין.

ולא זו בלבד, אלא -

כל קרבנות הציבור והיחיד -

באין מהארץ, ומחוצה לארץ,

מן החדש, ומן הישן,

חוץ מן העומר, ושתי הלחם -

שאינן באין - אלא מן החדש, ומן הארץ.

(ב) פרה שקרניה וטלפיה שחורים - יגוד.

גלגל העין, והשיניים, והלשון - אינן פוסלין בפרה.

והננסת - כשרה.

היתה בה יבולת, וחתכה -

רבי יהודה - פוסל.

רבי שמעון אומר:

כל מקום שניטל, ולא העלה מקומו שיער אדום - פסולה.

(ג) יוצא דופן, ואתנן, ומחיר - פסולה.

רבי אליעזר - מכשיר,

שנאמר: "לא תביא אתנן זונה, ומחיר כלב, בית ה' אלוהיך" (דברים כג יט),

ואין זו ביאה לבית.

כל המומין הפוסלין במוקדשין - פוסלין בפרה.

רכב עליה, נשען עליה, נתלה בזנבה,

עבר בה את הנהר, קיפל עליה את המוסרה,

נתן טליתו עליה - פסולה.

אבל -

קשרה במוסרה, עשה לה סנדל בשביל שלא תחליק,

פרס טליתו עליה מפני הזבובים - כשרה.

זה הכלל -

כל שהוא לצורכה - כשרה,

לצורך אחר - פסולה.

(ד) שכן עליה העוף - כשרה.

עלה עליה הזכר - פסולה.

רבי יהודה אומר:

אם העלהו - פסולה,

ואם מעצמו - כשרה.

(ה) היו בה שתי שערות שחורות או לבנות -

בתוך גומה אחת - פסולה.

רבי יהודה אומר: אפילו בתוך כוס אחד.

היו בתוך שני כוסות, והן מוכיחות זו את זו - פסולה.

רבי עקיבה אומר:

אפילו ארבע, ואפילו חמש, והן מפוזרות - יתלוש.

רבי אליעזר אומר: אפילו חמישים.

רבי יהושע בן בתירה אומר:

אפילו אחת בראשה, ואחת בזנבה - פסולה.

היו בה שתי שערות -

עיקרן מאדים, וראשן משחיר,

עיקרן משחיר, וראשן מאדים -

הכל הולך אחר הנראה - דברי רבי מאיר.

וחכמים אומרין: אחר העיקר.

פירושים

משנה פרה, פרק ב':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב