פתיחת התפריט הראשי

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר טהרות · מסכת פרה · פרק ב · משנה ב | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

פרה שקרניה וטלפיה שחורים, יגודג.

גלגל העין והשינים והלשון אינם פוסלים בפרה.

והננסת, כשרה.

היתה בה יבלת וחתכה, רבי יהודה פוסל.

רבי שמעון אומר, כל מקום שניטל ולא העלה מקומו שער אדום, פסולה.

תוכן עניינים

משנה מנוקדת

פָּרָה שֶׁקַּרְנֶיהָ וּטְלָפֶיהָ שְׁחוֹרִים, יָגֹד. גַּלְגַּל הָעַיִן וְהַשִּׁנַּיִם וְהַלָּשׁוֹן אֵינָם פּוֹסְלִים בַּפָּרָה. וְהַנַּנֶּסֶת, כְּשֵׁרָה. הָיְתָה בָהּ יַבֶּלֶת וַחֲתָכָהּ, רַבִּי יְהוּדָה פוֹסֵל. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, כָּל מְקוֹם שֶׁנִּטַּל וְלֹא הֶעֱלָה מְקוֹמוֹ שֵׂעָר אָדֹם, פְּסוּלָה.

נוסח הרמב"ם

פרה שקרניה וטלפיה שחורים יגוד גלגל העין והשיניים והלשון אינן פוסלין בפרה והננסת כשרה הייתה בה יבולת וחתכה רבי יהודה פוסל רבי שמעון אומר כל מקום שניטל ולא העלה מקומו שיער אדום פסולה.

פירוש הרמב"ם

יגוד יחתוך מאמרו (דניאל ד, יא) גודו אילנא. ותרגום פרסא טלפא.

ננסת הקצרה. שמאמר האל (במדבר יט, ב) תמימה שלימה בכל הדברים, והודיענו שענין תמימה שלמת האודם, והלכה כר' יהודה:

פירוש רבינו שמשון

יגוד - יחתוך מלשון (דניאל ד, יא) גודו אילנא ובבכורות בפרק אלו מומין (בכורות מד, א) מוקי לה בעילוי זכרותייהו ובתוספ' (תוספתא פרה, ב) נמי תניא ניטלו קרניה וטלפיה והזכר עמהם פסולה:

הננסת - ננס פסול באדם וכשר בבהמה כדתנן בפ' אלו מומין (בכורות מה, ב):

יבלת - וורוא"ה בלעז:

תניא בתוספתא (תוספתא פרה, ב) "רבי מאיר אומר, פרה שגלגל עיניה שחורים, אם אין פרה אחרת כיוצא בה, פסולה":

פירוש רבי עובדיה מברטנורא

יגוד - יחתוך. כמו גודו אילנא (דניאל ד, יא):

והננסת - קטנה ביותר. שזה מום באדם ואינו מום בבהמה ד:

יבלת - וורוא"ה בלע"ז:

ר' יהודה פוסל - והלכה כר' יהודה:

פירוש תוספות יום טוב

יגוד - כשהשחרות אינו מגיע לזכרות (היינו עצם התחו' בתוך הקרנים וכך בתוך הטלפי'. דזו היא כף הרגל. ויש בחודו של קרן כשתים וג' אצבעות. שאין זכרות מגיע שם רש"י) דאי מגיע אין לה תקנה שאם יחתוך שם יעשנה בעלת מום הר"ש. משמא דגמ' פ"ז דבכורות ד' מ"ד:

והננסת כשרה - כתב הר"ב שזה מום באדם ואינו מום בבהמה שמאמר האל תמימה (היה עולה בדעתינו) שלימה בכל הדברים. והודיענו שענין תמימה שלימת האודם הרמב"ם. ועיין בפי' הר"ב משנה ה':

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(ג) (על המשנה) יגוד. כשהשחרות אינו מגיע לזכרות [והיינו עצם התחוב בתוך הקרנים. וכן בתוך הטלפים, דזו היא כף הרגל. ויש בחוד של קרן כשתים ושלש אצבעות שאין זכרות מגיע שם. רש"י], דאי מגיע יעשנה בעל מום אם יחתוך שם, גמרא:

(ד) (על הברטנורא) שמאמר האל תמימה הודיענו שענינו שלימות האודם. הר"מ. ועיין בהר"ב משנה ה':

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

פרה שקרניה וכו':    בכורות פ' מומין אלו ומפ' זעירי דהא דקתני יגוד מעילוי זכרותייהו קאמר פי' רש"י ז"ל שיש בחודו של קרן כשתים ושלש אצבעות שאין זכרות מגיע שם ואם השחרות אין מגיע עד מקום הזכרות יגוד אבל יותר מכאן מפסלא שאם יחתוך עד לשם הוא עושה אותה בעלת מום. ובערוך גריס יגור בריש פי' ינסר כמו מגוררות:

אינם פוסלים בפרה:    פי' במראה. תניא בתוספתא ר"מ אומר פרה שגלגל עיניה שחורים אם אין פרה אחרת כיוצא בה פסולה:

והננסת כשרה:    פי' בערוך ננסת קצרה ודקה:

כל מקום שניטל ולא העלה וכו':    כך מ"מ:

ולא העלה מקומו שער אדום פסולה:    הא אם העלה שער אדום כשרה. ור' יהודה ס"ל דאפילו עלה אדום פסולה לפי שאינו עולה בו אדמימות גמורה אבל הוא שער לקוי הראב"ד ז"ל בהשגות בפ' ראשון דהלכות פרה אדומה סי' ב' ה' ו':


פירושים נוספים