רש"ש על המשנה/פרה/ב

רש"ש על המשנה מסכת פרה פרק ב

משנה תוספתא ירושלמי

<< · רש"ש על המשנה · מסכת פרה · >>

פירושים רבי עובדיה מברטנוראפירוש תוספות יום טובפירוש יכין ובועז (תפארת ישראל)פירוש מלאכת שלמהעיקר תוספות יום טובפירוש המשניות לרמב"םמפרשי המשנה

אעריכה

ברע"ב ד"ה וחכמים מכשירין. מפני שהבהמה נעשית עקרה כו'. בפרה לא נצרך לטעם זה. אלא משום דדמיה יקרים וחייש להפסד מרובה כשיפסילנה כדאיתא בע"ז (כ"ג רע"ב). ונ"מ לדינא דלכאורה הלכה כריו"ח שם (כ"ד ב'). דאמר גבול יש לה כו' וא"כ מבת ג' ולמעלה דאינה נעקרת היה אסור לקנות מהם לטעם הרע"ב. ולטעם דדמיה יקרים מותר. ואולי דאנן לא ס"ל כריו"ח בזה דאיהו ע"כ לשיטתיה דעובר לאו ירך אמו הוא כמש"כ התוס' שם. ורבא אמר שם לעיל ולד הנרבעת אסורה ועי' ב"ק (מ"ז) תד"ה מ"ט. וע"כ ס"ל דאפי' מבת ג"ש ולמעלה מיעקרא או דמיכחשא בבישרא: תוי"ט ד"ה ר"א. דכתיב כי משחתם בהם כו'. במחכ"ת ל"ד דתיפוק ליה דחטאת קרייה רחמנא ואפי' ר"א ל"פ לקמן אלא באתנן ומחיר משום דרשה דבית ד'. והגמ' ל"ג לדרשת כי משחתם אלא לר"ש דמכשיר אף ביוצא דופן: בא"ר ד"ה וחכמים מכשירין. והא דלא חשו חכמים לעיל משום דסימן היה להם כו'. לכאורה ל"צ לזה. אלא מטעם דאמרי' בע"ז (כ"ג) דמשום ניחא פורתא לא מפסיד טובא. וטעם זה מהני גם לחששא דשא"ד משא"כ לטעם הא"ר:


בעריכה

היתה בה יבלת וחתכה ר"י פוסל. לא נתברר לי טעמא דר"י. אם משום תמימה ליפלוג גם ברישא דלא יגוד ויש לחלק קצת. ועי' בבכורות (ל"ט). אבל קשה דא"כ ליפלוג גם בשאר קרבנות: תוי"ט ד"ה והננסת. והודיענו שענין תמימה שלימות האודם. מה יעשה לתמים הנאמר בשאר קרבנות ועוד דמנ"ל למדרש תמימה באדמומית מדכבר אמור אשר אין בה מום דילמא אתי לפסול הננסת וכדומה. וי"ל קצת משום דהוה כלל ופרט:


געריכה

בהרע"ב ד"ה נתן טליתו כו'. מה עול האמור בעגלה כו'. והוא מפי' הרמב"ם וכ"כ בחבורו. וק"ל דהא אמרי' בסוטה (מ"ו) דאי מגז"ש לא הוה פסול אא"כ משכה ואנן פסלינן בה בהנחה בעלמא ומסקינן דילפינן מגופא דפרה ועמש"כ שם בס"ד:


דעריכה

תוי"ט ד"ה רי"א. ומכלל דלרבנן אפי' בלא ידעו פסולה. זהו ג"כ מדברי הר"ש. אבל לענ"ד אין משם ראיה דשלא לדעת דאר"י ר"ל שלא לרצונו אף שידע וכזה פירושו בכ"מ. וכה"ג כ' התוס' בב"מ (ס"ד ל"ז):


העריכה

ד"ה אפי'. ולאו דוקא כו'. ואלא מיהת הרבה מאד לא ס"ל כו'. וזה דוחק גדול דח"כ לא ידענו עד כמה מכשיר. ול"נ דהכא ל"ד לשאר דוכתי דירצה לומר אפי' טובא. דא"כ הל"ל אפי' ד' וה' אפי' אפי' ל"ל. אלא ע"כ דוקא קאמר ה' ולא יותר. והא דקאמר ד' לרבותא דיתלוש הוא דקאמר: