משנה פרה י

היה עומד על גבי תנור ופשט ידו חוץ לתנור והלגין בתוכו, וכן האסל שהוא נתון על גבי התנור ובו שני קללות, אחד מכאן ואחד מכאן, רבי עקיבא מטהר, וחכמים מטמאין.

משנה ה

היה עומד חוץ לתנור ופשט ידיו לחלון ונטל את הלגין והעבירו על גבי התנור, רבי עקיבא מטמא, וחכמים מטהרין.

אבל עומד הוא הטהור לחטאת על גבי תנור ובידו כלי ריקן הטהור לחטאת, ובמים שאין מקודשין.

משנה ו

לגין של חטאת שנגע בשל קדש ושל תרומה: של חטאת, טמא.

ושל קדש ושל תרומה, טהורין.

שניהן בשתי ידיו, שניהן טמאים.

שניהם בשני ניירות, שניהם טהורים.

של חטאת בנייר ושל תרומה בידו, שניהן טמאין.

של תרומה בנייר ושל חטאת בידו, שניהן טהורין.

רבי יהושע אומר, של חטאת, טמא.

היו נתונין על גבי הארץ ונגע בהם, של חטאת, טמא.

של קדש ושל תרומה, טהורים.

הסיטן, רבי יהושע מטמא, וחכמים מטהרים.

כֹּל הָרָאוּי לִטַּמֵּא מִדְרָס, מַדָּף לְחַטָּאת, בֵּין טָמֵא בֵּין טָהוֹר. וְאָדָם, כַּיּוֹצֵא בוֹ. כֹּל הָרָאוּי לִטַּמֵּא טְמֵא מֵת, בֵּין טָמֵא בֵּין טָהוֹר, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, אֵינוֹ מַדָּף. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר, מַדָּף. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, הַטָּמֵא, מַדָּף. וְהַטָּהוֹר, אֵינוֹ מַדָּף.

משנה ב

הַטָּהוֹר לְחַטָּאת שֶׁנָּגַע בְּמַדָּף, טָמֵא. לָגִין שֶׁל חַטָּאת שֶׁנָּגַע בְּמַדָּף, טָמֵא. הַטָּהוֹר לְחַטָּאת שֶׁנָּגַע בְּאֳכָלִים וּמַשְׁקִים, בְּיָדוֹ, טָמֵא. וּבְרַגְלוֹ, טָהוֹר. הֱסִיטָן בְּיָדוֹ, רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ מְטַמֵּא, וַחֲכָמִים מְטַהֲרִים.

משנה ג

קָלָל שֶׁל חַטָּאת שֶׁנָּגַע בְּשֶׁרֶץ, טָהוֹר. נְתָנוֹ עַל גַּבָּיו, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מְטַהֵר, וַחֲכָמִים מְטַמְּאִים. נָגַע בְּאֳכָלִים וּמַשְׁקִין וּבְכִתְבֵי הַקֹּדֶשׁ, טָהוֹר. נְתָנוֹ עַל גַּבֵּיהֶן, רַבִּי יוֹסֵי מְטַהֵר, וַחֲכָמִים מְטַמְּאִים.

משנה ד

הַטָּהוֹר לְחַטָּאת שֶׁנָּגַע בְּתַנּוּר, בְּיָדוֹ, טָמֵא. וּבְרַגְלוֹ, טָהוֹר. הָיָה עוֹמֵד עַל גַּבֵּי תַנּוּר וּפָשַׁט יָדוֹ חוּץ לַתַּנּוּר, וְהַלָּגִין בְּתוֹכוֹ, וְכֵן הָאֵסֶל שֶׁהוּא נָתוּן עַל גַּבֵּי הַתַּנּוּר וּבוֹ שְׁנֵי קְלָלוֹת, אֶחָד מִכָּאן וְאֶחָד מִכָּאן, רַבִּי עֲקִיבָא מְטַהֵר, וַחֲכָמִים מְטַמְּאִין.

משנה ה

הָיָה עוֹמֵד חוּץ לַתַּנּוּר וּפָשַׁט יָדָיו לַחַלּוֹן וְנָטַל אֶת הַלָּגִין וְהֶעֱבִירוֹ עַל גַּבֵּי הַתַּנּוּר, רַבִּי עֲקִיבָא מְטַמֵּא, וַחֲכָמִים מְטַהֲרִין. אֲבָל עוֹמֵד הוּא הַטָּהוֹר לְחַטָּאת עַל גַּבֵּי תַנּוּר וּבְיָדוֹ כְּלִי רֵיקָן הַטָּהוֹר לְחַטָּאת, וּבְמַיִם שֶׁאֵין מְקֻדָּשִׁין.

משנה ו

לָגִין שֶׁל חַטָּאת שֶׁנָּגַע בְּשֶׁל קֹדֶשׁ וְשֶׁל תְּרוּמָה, שֶׁל חַטָּאת, טָמֵא. וְשֶׁל קֹדֶשׁ וְשֶׁל תְּרוּמָה, טְהוֹרִין. שְׁנֵיהֶן בִּשְׁתֵּי יָדָיו, שְׁנֵיהֶן טְמֵאִים. שְׁנֵיהֶם בִּשְׁנֵי נְיָרוֹת, שְׁנֵיהֶם טְהוֹרִים. שֶׁל חַטָּאת בִּנְיָר וְשֶׁל תְּרוּמָה בְּיָדוֹ, שְׁנֵיהֶן טְמֵאִין. שֶׁל תְּרוּמָה בִּנְיָר וְשֶׁל חַטָּאת בְּיָדוֹ, שְׁנֵיהֶן טְהוֹרִין. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר, שֶׁל חַטָּאת, טָמֵא. הָיוּ נְתוּנִין עַל גַּבֵּי הָאָרֶץ וְנָגַע בָּהֶם, שֶׁל חַטָּאת, טָמֵא. שֶׁל קֹדֶשׁ וְשֶׁל תְּרוּמָה, טְהוֹרִים. הֱסִיטָן, רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ מְטַמֵּא, וַחֲכָמִים מְטַהֲרִין.

נוסח הרמב"ם

(א) כל הראוי ליטמא מדרס - מדף לחטאת,

בין טמא, בין טהור - ואדם כיוצא בו.

כל הראוי ליטמא - טמא מת,

בין טמא, בין טהור.

רבי אליעזר אומר: אינו מדף.

רבי יהושע אומר: מדף.

וחכמים אומרין:

בטמא - מדף,

ובטהור - אינו מדף.

(ב) הטהור לחטאת, שנגע במדף - טמא.

לגין של חטאת, שנגע במדף - טמא.

הטהור לחטאת, שנגע באוכלין ומשקין -

בידיו - טמא,

וברגלו - טהור.

הסיטן בידו -

רבי יהושע - מטמא.

וחכמים - מטהרין.

(ג) קלל של חטאת, שנגע בשרץ - טהור.

נתנו על גביו -

רבי אליעזר - מטהר.

וחכמים - מטמאין.

נגע באוכלין ובמשקין, ובכתבי הקודש - טהור.

נתנו על גביהן -

רבי יוסי - מטהר.

וחכמים - מטמאין.

(ד) הטהור לחטאת, שנגע בתנור -

בידיו - טמא,

וברגלו - טהור.

היה עומד על גבי תנור,

ופשט ידו חוץ לתנור, והלגין בתוכה,

וכן האסל, שהוא נתון על גבי התנור,

ובו שני קללות, אחד מכאן, ואחד מכאן -

רבי עקיבה - מטהר.

וחכמים - מטמאין.

(ה) היה עומד חוץ לתנור,

ופשט ידו לחלון,

ונטל את הלגין, והעבירו על גבי התנור -

רבי עקיבה - מטמא.

וחכמים - מטהרין.

אבל,

עומד הוא הטהור לחטאת על גבי תנור,

ובידו כלי ריקן הטהור לחטאת, במים שאין מקודשין.

(ו) לגין של חטאת, שנגע בשל קודש, ובשל תרומה -

של חטאת - טמא,

ושל קודש, ושל תרומה - טהורין.

שניהן בשתי ידיו - שניהן טמאין.

שניהן בשני ניירות - שניהן טהורין.

של חטאת בנייר, ושל תרומה בידו - שניהן טמאין.

של תרומה בנייר, ושל חטאת בידו - שניהן טהורין.

רבי יהושע אומר: של חטאת - טמא.

היו נתונין על גבי הארץ, ונגע בהן -

של חטאת - טמא,

של קודש, ושל תרומה - טהורין.

הסיטן -

רבי יהושע - מטמא.

וחכמים - מטהרין.

פירושים

משנה פרה, פרק י':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב