משנה סוכה ג דפוסים
משנה סוכה, פרק ג':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב
משנה א עריכה
לולב הגזול והיבש, פסול.
של אשרה ושל עיר הנדחת, פסול.
נקטם ראשו, נפרצו עליו, פסול.
נפרדו עליו, כשר.
רבי יהודה אומר, יאגדנו מלמעלה.
ציני הר הברזל, כשרות.
לולב שיש בו שלשה טפחים כדי לנענע בו, כשר.
משנה ב עריכה
הדס הגזול והיבש, פסול.
של אשרה ושל עיר הנדחת, פסול.
נקטם ראשו, נפרצו עליו או שהיו ענביו מרובות מעליו, פסול.
ואם מיעטן, כשר.
ואין ממעטין ביום טוב.
משנה ג עריכה
ערבה גזולה ויבשה, פסולה.
של אשרה ושל עיר הנדחת, פסולה.
נקטם ראשה, נפרצו עליה, והצפצפה, פסולה .
כמושה, ושנשרו מקצת עליה, ושל בעל, כשרה.
משנה ד עריכה
רבי ישמעאל אומר, שלשה הדסים ושתי ערבות לולב אחד ואתרוג אחד, אפילו שנים קטומים ואחד אינו קטום.
רבי טרפון אומר, אפילו שלשתן קטומים.
רבי עקיבא אומר, כשם שלולב אחד ואתרוג אחד, כך הדס אחד וערבה אחת.
משנה ה עריכה
אתרוג הגזול והיבש, פסול.
של אשרה ושל עיר הנדחת, פסול.
של ערלה, פסול.
של תרומה טמאה, פסול.
של תרומה טהורה, לא יטול. ואם נטל, כשר.
של דמאי -- בית שמאי פוסלין, ובית הלל מכשירין.
של מעשר שני בירושלים, לא יטול. ואם נטל, כשר.
משנה ו עריכה
עלתה חזזית על רובו, ניטלה פטמתו, נקלף, נסדק, ניקב וחסר כל שהוא, פסול.
עלתה חזזית על מעוטו, נטל עוקצו, ניקב ולא חסר כל שהוא, כשר.
אתרוג הכושי, פסול.
משנה ז עריכה
שיעור אתרוג הקטן -- רבי מאיר אומר כאגוז. רבי יהודה אומר כביצה.
ובגדול, כדי שיאחז שנים בידו אחת, דברי רבי יהודה.
רבי יוסי אומר, אפילו (אחד) בשתי ידיו.
משנה ח עריכה
אין אוגדין את הלולב אלא במינו, דברי רבי יהודה.
רבי מאיר אומר, אפילו במשיחה.
אמר רבי מאיר, מעשה באנשי ירושלים, שהיו אוגדין את לולביהן בגימוניות של זהב.
אמרו לו, במינו היו אוגדין אותו מלמטה.
משנה ט עריכה
והיכן היו מנענעין? בהודו לה' תחלה וסוף, ובאנא ה' הושיעה נא, דברי בית הלל. ובית שמאי אומרים, אף באנא ה' הצליחה נא.
אמר רבי עקיבא, צופה הייתי ברבן גמליאל וברבי יהושע, שכל העם היו מנענעים את לולביהן, והן לא נענעו אלא באנא ה' הושיעה נא.
מי שבא בדרך ולא היה בידו לולב לטול, לכשיכנס לביתו יטול על שלחנו.
לא נטל שחרית, יטול בין הערבים, שכל היום כשר ללולב.
משנה י עריכה
מי שהיה עבד או אשה או קטן מקרין אותו, עונה אחריהן מה שהן אומרין, ותהי לו מארה.
אם היה גדול מקרא אותו, עונה אחריו הללויה.
משנה יא עריכה
מקום שנהגו לכפול, יכפול. לפשוט, יפשוט. לברך (אחריו), יברך (אחריו). הכל כמנהג המדינה.
הלוקח לולב מחברו בשביעית, נותן לו אתרוג במתנה, לפי שאין רשאי ללקחו בשביעית.
משנה יב עריכה
בראשונה היה לולב ניטל במקדש שבעה, ובמדינה יום אחד.
משחרב בית המקדש, התקין רבן יוחנן בן זכאי שיהא לולב ניטל במדינה שבעה, זכר למקדש. ושיהא יום הנף כולו אסור.
משנה יג עריכה
יום טוב הראשון של חג שחל להיות בשבת, כל העם מוליכין את לולביהן לבית הכנסת. למחרת משכימין ובאין, כל אחד ואחד מכיר את שלו, ונוטלו. מפני שאמרו חכמים, אין אדם יוצא ידי חובתו ביום טוב הראשון של חג בלולבו של חבירו. ושאר ימות החג, אדם יוצא ידי חובתו בלולבו של חבירו.
משנה יד עריכה
רבי יוסי אומר, יום טוב הראשון של חג שחל להיות בשבת, ושכח והוציא את הלולב לרשות הרבים, פטור, מפני שהוציאו ברשות.
משנה טו עריכה
מקבלת אשה מיד בנה ומיד בעלה ומחזירתו למים בשבת.
רבי יהודה אומר, בשבת מחזירין, ביום טוב מוסיפין, ובמועד מחליפין.
קטן היודע לנענע, חייב בלולב.
משנה סוכה, פרק ג':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב