משנה נדרים ז ז

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נשים · מסכת נדרים · פרק ז · משנה ז | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

האומר לאשתו: "קונם מעשה ידיך עלי", "קונם הן על פי", "קונם הן לפי", אסורטו בחילופיהן ובגידוליהן.

"שאיני אוכל", "שאיני טועם", מותר בחילופיהן ובגידוליהן, בדבר שזרעו כלה. אבל בדבר שאין זרעו כלה, אפילו גידולי גידולין אסורים.

משנה מנוקדת

הָאוֹמֵר לְאִשְׁתּוֹ:
קוֹנָם מַעֲשֵׂה יָדַיִךְ עָלַי, קוֹנָם הֵן עַל פִּי, קוֹנָם הֵן לְפִי,
אָסוּר בְּחִלּוּפֵיהֶן וּבְגִדּוּלֵיהֶן.
שֶׁאֵינִי אוֹכֵל, שֶׁאֵינִי טוֹעֵם,
מֻתָּר בְּחִלּוּפֵיהֶן וּבְגִדּוּלֵיהֶן,
בְּדָבָר שֶׁזַּרְעוֹ כָּלֶה.
אֲבָל בְּדָבָר שֶׁאֵין זַרְעוֹ כָּלֶה,
אֲפִלּוּ גִּדּוּלֵי גִּדּוּלִין אֲסוּרִים:

נוסח הרמב"ם

האומר לאשתו קונם מעשה ידיך עליי קונם הן על פי קונם הן לפי אסור בחילופיהן ובגידוליהן שאיני אוכל שאיני טועם מותר בחילופיהן ובגידוליהן בדבר שזרעו כלה אבל בדבר שאין זרעו כלה גידולי גידולין אסורים.


פירוש הרמב"ם


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

קונם מעשה ידיך עלי - אסר כל מה שהיא עושה ומכינה לו. ואם נטעה אילן, גידוליו אסורין:

פירוש תוספות יום טוב

האומר לאשתו קונם מעשה ידיך. עיין בפירש הר"ב פרק בתרא משנה ד':

ואסור בחילופיהן ובגידוליהן. הא קמ"ל דא"צ שיאמר האלו ודתנן במתניתין דלעיל אלו לאו דוקא ואיידי דנסיב ליה רישא נסיב ליה נמי לכולה מתניתין כך נ"ל לפירש הרא"ש דאלו דלעיל לאו דוקא. אבל הר"ן כתב לעיל דדוקא האלו שמייחד הפירות ואי לא לא והכא הא קמ"ל דכיון שמייחד פירותיו של פלוני הוי כאומר האלו ובסיפא שאני טועם כו' קמ"ל דאע"ג דהכא הוה כאילו אמר האלו והוסיף ג"כ ואמר שאני טועם כו' אפ"ה משתרי ולא אמרינן דכיון שאמר האלו הא דשאני טועם לא גרע לי' ובמתניתין דלעיל לא קאי שאני טועם אאלו דרישא:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(טו) (על המשנה) אסור כו'. הא קמ"ל דא"צ שיאמר האלו. ודתנן במתניתין דלעיל האלו לאו דוקא, ואיידי דנסיב ליה רישא נסיב לה נמי לכולה מתניתין, כך נ"ל לפירוש הרא"ש דלעיל. ועתוי"ט:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

קונם מעשי ידיך עלי וכו' אסור וכו':    אשמועינן רבותא דמייחד פירותיו של פלוני כי הכא דייחד מעשי ידי אשתו כאומר אלו דמי ומיתסר בחליפין ובגדולין ולא תיקשי ידיה דבר שאין בו ממש הוא דאיכא לאוקומה באומר קונם ידיך לעושיהם אי נמי מעשי ידי אשתו לאחר שתעשה דבר שיש בו ממש הוא. מיהו כתב הרב רבינו יונה ז"ל דלא מיתסר אלא בכנגד מעשי ידיה שאם אשתו טחנה ואפתה ומכרה לחם להיות מעות שכנגד טחינה ואפיה שלה ודכנגד חטים שלו הר"ן ז"ל. ופי' רש"י ז"ל מעשי ידיך עלי ונתנו לה פירות בשכר מעשי ידיה הואיל ואמר עלי אסור בחילופיהן ובגדוליהן וכו' וכתוב בתויו"ט אסור בחלופיהן כו' אבל הר"ן ז"ל כתב לעיל דדוקא האלו שמייחד וכו' כדכתיבנא ליה ואזילנא ומסיימנא ליה אנא: וזהו סיום לשון הר"ן ז"ל שאיני אוכל שאיני טועם מותר בחלופיהן ובגדוליהן. בהך סיפא נמי אשמעי' רבותא טפי ממתני' קמייתא דאע"ג דאמר אלו כיון דאסיק דבוריה דשאיני אוכל שאיני טועם מותר בחלופיהן ובגדוליהן דהא מעשי ידי אשתו כאלו דמי וכדכתיבנא ואפ"ה קתני עלה שאיני אוכל שאיני טועם מותר בחלופיהן ובגדוליהן אבל שאני אוכל דמתני' דרישא לא קאי אאלו וראיה לדבר בפ' הנודר מן המבושל דבעינן למפשט בעיין דשאני אוכל דוקא מדקתני מותר בחלופיהן ובגדוליהן דמשמע הא ביוצא מהן אסור ואי איתא דשאני אוכל דרישא קאי אאלו היכי פשטינן מינה שאני הכא דאמ' אלו אלא ודאי כדאמרן עכ"ל ז"ל. ובטור י"ד סימן רי"ו:

תפארת ישראל

יכין

אסור בחילופיהן ובגידוליהן:    בנטעה אילן:

בועז


להלכתא גבירתא של תפארת ישראל לחץ כאן

פירושים נוספים