ברטנורא על נדרים ז
משנה נדרים, פרק ז':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב
הנודר מן הירק - לא מצאתי אלא דלועין. ואם מין ירק הוא אמאי לא זבין ליה:
כן הדבר - ומשם אני מביא ראיה. שמא אומר לא מצאתי אלא קטנית. ומדקא אתי להמלך על הדלועין אלמא מין ירק הוא. והלכה כחכמים:
אסור בפול המצרי יבש - דדגן כל מידי דמדגן משמע, כל דבר שעושין ממנו כרי, והא נמי מדגן הוא:
הנודר מן הדגן אסור בכל - מיני קטניות שעושין מהן כרי. ואין הלכה כרבי מאיר:
בשק ביריעה ובחמילה - מיני בגדים גסים ועבים ביותר ואין בני אדם רגילים להתכסות בהם:
מותר בגיזי צמר - שלא נתכוין אלא לבגד צמר:
הכל לפי הנודר - לפי שעת הנדר. כיון שניכר שמחמת כובד משאו נדר. מותר להתכסות. והלכה כרבי יהודה:
הנודר מן הבית - שלא יכנס לבית. מותר ליכנס לעליה, דלאו בכלל בית הוא:
דרגש - מטה קטנה שנותנין אותה לפני מטה גדולה וממנה עולין למטה הגדולה:
לתחומה ששל עיר - אלפים אמה לכל רוח סביבותיה. עיבורה של עיר. הבתים היוצאים ממנה בתוך שבעים אמה ושיריים. כאשה מעוברת שכריסה בולט לחוץ:
האגף - [מקום] נעילת הדלת. ודוגמתו, יגיפו הדלתות בספר (עזרא) [נחמיה ז' ג'] ואין הלכה כר"מ בכולה מתניתין:
אסור בחילופיהן ובגידוליהן - אם החליפן לכתחלה אסור המחליף בדמיהן, דרבנן גזרו על דמי איסורי הנאה. וגידולי קונם אסורים כגידולי הקדש:
שאיני אוכל שאיני טועם - לא אסר עליו אלא אכילה וטעימה מהם בלבד:
אבל בדבר שאין זרעו כלה - כגון בצלים, וכיוצא בהן. אפילו גידולי גידולים הוי כמו גוף האיסור, כיון שאין הזרע כלה:
קונם מעשה ידיך עלי - אסר כל מה שהיא עושה ומכינה לו. ואם נטעה אילן, גידוליו אסורין:
שאת עושה איני אוכל עד הפסח - הכי משמע שאת עושה עכשיו איני אוכל עד הפסח, אבל לאחר הפסח אני אוכל. אבל כל מה שאת עושה עד הפסח איני אוכל, משמע, כל מה שאת עושה מהיום עד שיבא הפסח איני אוכל אותו לעולם אפילו לאחר הפסח:
שאת נהנית לי עד הפסח אם הולכת את לבית אביך עד החג - מי שהיה עומד אחר החג ואסר הנאתו עליה עד הפסח אם תלך לבית אביה עד החג:
לאחר הפסח בלא יחל דברו - כלומר, אם הלכה לאחר הפסח, עוברת בבל יחל למפרע על מה שנהנית ממנו קודם הפסח: