משנה מעשרות ג ב
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר זרעים · מסכת מעשרות · פרק ג · משנה ב | >>
המוציא פועליו לשדה, בזמן שאין להם עליו מזונות, אוכלין ופטורין.
ואם יש להם עליו מזונות, אוכלין אחת אחתז מן התאנה, אבל לא מן הסל ולא מן הקופהח ולא מן המוקצהט.
משנה מנוקדת
הַמּוֹצִיא פּוֹעֲלָיו לַשָּׂדֶה,
- בִּזְמַן שֶׁאֵין לָהֶם עָלָיו מְזוֹנוֹת, אוֹכְלִין וּפְטוּרִין.
- וְאִם יֵשׁ לָהֶם עָלָיו מְזוֹנוֹת,
- אוֹכְלִין אַחַת אַחַת מִן הַתְּאֵנָה,
- אֲבָל לֹא מִן הַסַּל, וְלֹא מִן הַקֻּפָּה, וְלֹא מִן הַמֻּקְצֶה:
נוסח הרמב"ם
המוציא את פועליו בשדה -
- בזמן שאין להם עליו מזונות - אוכלין, ופטורין.
- אבל אם יש להם עליו מזונות -
- אוכלין אחת, אחת - מן התאנה.
- אבל - לא מן הסל,
- ולא מן הקופה,
- ולא מן המוקצה.
פירוש הרמב"ם
אלו הפועלים אינם עושים בלקיטת התאנים ובשטיחתם, כי אילו היו עושין כן היה להם לאכול מן התורה, אבל היו עושין במלאכה אחרת, בחרישה או קצירה וכיוצא בהן:
פירוש רבינו שמשון
בזמן שאין להם עליו מזונות. שלא פסק להם מזונות:
אוכלין ופטורין. אם נתן להן בעל הבית דאין זה מקח וכי האי גוונא אין מתנה כמקח מידי דהוה אעובר בשוק דלעיל פ"ב (מ"ה) אבל פסק להם מזונות חשיב כמקח מכל מקום אחת אחת שרי כרבי יהודה דלעיל פ"ב (משנה ה) אי נמי אפילו כר' מאיר דעד כאן לא אסר ר' מאיר התם לפי שהקדים לו את האיסר ומיירי הכא כשעושין מלאכה שאין אוכלין מן התורה ששכרן לעדר ולקשקש תחת התאנה דהאוכל מן התורה פטור ואפילו קצץ ושאינו אוכל מן התורה חייב אם קצץ להן מזונות:
מוקצה. כרי של תאנים ופריך בירושלמי (שם) ניחא לא מן הסל ולא מן הקופה ולא מן המוקצה אמאי כדמר תמן מלקט אחת אחת ואוכל ואם צירף חייב אף הכא כן ומשני א"ר יצחק מוקצה עשו אותו כמצרף:
פירוש רבי עובדיה מברטנורא
המוציא פועליו לשדה - למלאכה אחרת ולא ללקוט פירות, דהשתא אין אוכלין מן התורה ה:
אוכלין ופטורין - אם נתן להם, דמתנה אינה כמכר ו:
ואם יש להן עליו מזונות - שקצץ להן:
אוכלין אחת אחת וכו' - דלא הוי קבע:
ולא מן המוקצה - כרי של תאנים:
פירוש תוספות יום טוב
[*אוכלין ופטורים. פירש [הר"ב] אם נתן להם דמתנה [אינה] כמכר. ועיין בפירוש הר"ב דסוף משנה א' ממסכת מעשר שני]:
אוכלין אחת אחת. ה"נ רשאין לאכול אחת אחת לפי שאין כאן דבר שיקבעהו בלא המקח הלכך לא סגי המקח לקובעו קודם שנגמרה מלאכתו כרבי יהודה דסוף פרק דלעיל. ושתים לא יאכלו כמ"ש במשנה ה' דפרק דלעיל [*וכן הוא בפירוש שהזכרתי ובלבד שלא יצרף כדפרישית לעיל ע"כ]:
אבל לא מן הסל ולא מן הקופה. דלגבי לוקח הוי כמוליך לשוק דסגי לקובעו כדתנן במשנה ה' פרק קמא. והלוקח עיניו במקחו כדלעיל. ובירושלמי ניחא לא מן הסל לא מן הקופה. ולא מן המוקצה אמאי. ומשני אמר ר' יצחק מוקצה עשו אותו כמצרף:
פירוש עיקר תוספות יום טוב
(ה) (על הברטנורא) בס' ב"ד הצריך עיון למה נדחק לפרש כן דאף באוכלין מן התורה הדין כן. וכן הוא בר"מ בחבורו.
(ו) (על הברטנורא) ועיין בפרק א' משנה א' מעשר שני:
(ז) (על המשנה) אחת כו'. לפי שאין כאן דבר שיקבעהו בלא המקח הלכך לא סגי המקח לקובעו קודם שנגמרה מלאכתו כר"י ס"פ דלעיל. וב' לא יאכלו כמ"ש במ"ה פרק דלעיל:
(ח) (על המשנה) הקופה. דלגבי לוקח הוי כמוליך לשוק דסגי לקובעו כדתנן במ"ה פ"ק והלוקח עיניו במקחו כדלעיל:
(ט) (על המשנה) המוקצה. דמוקצה עשו אותו כמצרף. ירושלמי:
מלאכת שלמה (שלמה עדני)
המוציא פועליו לשדה וכו' אוכלין ופטורין: מידי דהוה אעובר בשוק דפירקין דלעיל דאמרי' מתנה אינה כמכר:
ואם יש להן עליו מזונות אוכלין אחת אחת: דלא הוי קבע כר' יהודה דלעיל בפ' שני א"נ אפי' כר"מ דע"כ לא אסר ר"מ התם אלא לפי שהקדים לו את האיסר. הר"ש ז"ל:
אבל לא מן הסל: פי' כי כבר נצטרפו שם בסל והמקח קובע עם הצרוף. ה"ר יהוסף ז"ל:
ולא מן המוקצה: בירושלמי פריך דהא לא נגמרה מלאכתו ומאי מהני ההוא גרן אדרב' המוקצה מוכיח דלא נגמרה מלאכתן ומשני מוקצה עשו אותו כמצורף וטעמא דכיון דקצץ להם מזונות ואכיל מן המוקצה חשיב כאילו ייחד לו מה שהוא אוכל והוי נגמרה מלאכתו וגרן:
תפארת ישראל
יכין
המוציא פועליו לשדה: למלאכה שאין אוכלי' ע"י מדין תורה:
אוכלין ופטורין: אפי' תלש הבהע"ב הרבה ונתן להם מתנה אינה קובעת:
ואם יש להם עליו מזונות: דהו"ל כמקח:
אוכלין אחת אחת מן התאנה: דהו"ל עראי ומקח אינו קובע בלא נגמ"ל אם לא שיסייעו ד"א הקובע כחצר במ"א:
אבל לא מן הסל ולא מן הקופה: פאס:
ולא מן המוקצה: מצבור הכרי דלגבי לוקח הו"ל כמוליך לשוק פ"א מ"ה דהוקבע:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת