משנה מעשרות ג ז
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר זרעים · מסכת מעשרות · פרק ג · משנה ז | >>
הצריפין והבורגנין והאלקטיות, פטורין.
סוכת גינוסר, אף על פי שיש בה ריחים ותרנגולים, פטורה.
סוכת היוצרים, הפנימית חייבת, והחיצונה פטורה.
רבי יוסי אומר, כל שאינהכ דירת החמה ודירת הגשמים, פטורה.
סוכת החג בחג, רבי יהודה מחייב, וחכמים פוטרין.
הַצְּרִיפִין וְהַבֻּרְגָּנִין וְהָאֶלְקָטִיּוֹת, פְּטוּרִין.
- סֻכַּת גִּנּוֹסָר, אַף עַל פִּי שֶׁיֶּשׁ בָּהּ רֵחַיִם וְתַרְנְגוֹלִים, פְּטוּרָה.
- סֻכַּת הַיּוֹצְרִים,
- הַפְּנִימִית חַיֶּבֶת,
- וְהַחִיצוֹנָה פְּטוּרָה.
- רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר:
- כָּל שֶׁאֵינָה דִּירַת הַחַמָּה וְדִירַת הַגְּשָׁמִים, פְּטוּרָה.
- סֻכַּת הֶחָג בֶּחָג,
- רַבִּי יְהוּדָה מְחַיֵּב,
- וַחֲכָמִים פּוֹטְרִין:
הצריפין, והבורגנין, והאלקטיות - פטורין.
- סוכת גינוסר -
- אף על פי שיש בה ריחיים, ותרנגולין - פטורה.
- סוכת היוצרין -
- הפנימית - חייבת.
- והחיצונה - פטורה.
- רבי יוסי אומר:
- כל שאינה דירת החמה,
- או דירת הגשמים - פטורה.
- כל שאינה דירת החמה,
- סוכת החג, בחג -
- רבי יהודה - מחייב.
- וחכמים - פוטרין.
צריפים - הם כמו עמודים ועליהם קרוי כמין צריף, והוא ידוע, נקרא בערבי "מכנס", כזו הצורה:
והבורגנין - הם כמו מגדלים עשויין לשמור הדרכים.
אלקטיות - הם כמו סוכות עושים אותם בני אדם בימות החמה להיות צל על ראשם, תרגום "וקר וחם"(בראשית ח, כב) "סיתווא וקייטא".
וגנוסר - מקום בארץ הצבי יש בו גנות רבות, מדובר בו נכבדות ונפלאות, ועושין בו אוהלים לדירה כל זמן אסיפת הפירות, וזה המקום הוא שקראו התורה "כנרת"(במדבר לד, יא).
ויוצרים - אומני כלי חרס, וכבר פירשנו זה.
ואין הלכה כרבי יוסי, והלכה כחכמים:
צריפין. בית שגגו וקירותיו שוין צר מלמעלה מרחיב והולך עד הארץ בגג המשפע ורגילין לעשותן ממורביות של ערבה:
בורגנין. כמין שובכין. עשויין בשדות לאצור בהן תבואה:
אלקטיות. מלשון קייטא תרגום קיץ בתים העשויין מחוץ לעיר להתקרר בהן לקיץ כדכתיב (שופטים ג) עלית המקרה תרגום בית קייטא ים כנרת תרגומו ים גינוסר (במדבר לד) ויש שם גנות ופרדסין מתוך שפירותיה מתוקין ועושין שם סוכות ואף על פי שיש שם ריחים ותרנגולים פטורה דלאו בית דירה היא ובירושלמי (שם) בעי מהו שיטבלו לבעל הבורגנין ומסיק מן מה דתני בית ספר ובית גמרא טובלין לסופר למשנה אבל לא לאחרים הדא אמרה שהן טובלין לבעל הבורגנין:
סוכת היוצרין. כך היה דרך של יוצרי כלי חרס עושין להם שתי סוכות זו לפנים מזו בפנימית הוא דר ומצניע קדרותיו למכור:
שאינה דירת החמה ודירת הגשמים כי הך דיוצרין דאפילו פנימית אינה דירת הגשמים:
רבי יהודה מחייב. כדאמר בפרק קמא דיומא (דף י:) רבי יהודה לטעמיה סוכה דירת קבע היא ומיחייבא במזוזה:
הצריפים - אין להם גג, אלא הקורות למעלה נוגעות זו בזו והולכים ומתרחבים למטה:
והבורגנים - כמין שובכים, עשויין בשדות לאצור בהן פירות:
והאלקטיות - סוכוח שעושים בימות החמה לצל. תרגום קיץ קייטא:
סכת גינוסר - ים כנרת מתרגמינן גינוסר, והוא מקום בארץ הגליל שפירותיו מרובים וטובים, ויושביו עושים סכות ודרים שם כל זמן הפירות:
אף על פי שיש שם רחים ותרנגולים - לא הוי קבע:
סוכת היוצרים - רגילים לעשות שתי סכות זו לפנים מזו בפנימית מצניע קדרותיו וז. ר שם, ובחיצונה עושה מלאכתו ומוכר קדרותיו:
כל שאינה דירת החמה ור - רת הגשמים. וסוכה פנימית אין היוצר דר בה בימות הגשמים, הלכך פטורה, ואין הלכה כרבי יוסי:
רבי יהודה מחייב - רבי יהודה לטעמיה, דסבר סוכה דירת קבע בעינן כא וחייבת במזוזה. ואין הלכה כרבי יהודה:
[*רבי יוסי אומר כל שאינה דירת החמה ודירת הגשמים וכו'. לשון הפירוש שהזכרתי נראה לי טעמי' כדאמרינן בפרק קמא דיומא (דף י') דבית סתמא לא מיקרי אלא בית קיץ ובית חורף ולפיכך לא טבולה עכ"ל]:
[*רבי יהודה מחייב. כתב הר"ב רבי יהודה לטעמיה כדאמרי' בפ"ק דיומא [דף י] הר"ש]:
(כ) (על המשנה) דירת החמה. נ"ל טעמא כדתנן ביומא ד"י דבית סתמא לא מיקרי אלא בית חורף ובית קישן. לפיכך לא טבולה. פירוש:
(כא) (על הברטנורא) כדאמר שם ביומא:
הצריפין וכו': ובירושלמי מפ' דהבורגנין טובלין לבעלי הבורגנין דלדידהו חשיב קבע וכדתניא בית ספר ובית תלמוד טובלין לסופר וְלַמַשְנֶה אבל לאחרים לא:
והחיצונה פטורה: ואע"ג דתנן ברישא בית שער אכסדרא אם חייבת חייבין והכא תהוי חיצונה כבית שער לפנימית ותטבול למעשר בסוכה פ"ק פריך לה גבי ענין מזוזה ומשני משום דלא קביעא כלומר לא זו ולא זו דבר קבוע ואין הפנימית חשובה להיות לה בית שער והכי נמי נימא לגבי מעשר. כל שאינה דירת החמה ודירת הגשמים דלא הוי בית בלאו הכי ובפ"ק דיומא דף י' פריך והא כתיב והכתי בית החורף על בית הקיץ ומשני בית קיץ ובית חורף איקרו בית סתמא לא איקרו:
כל שאינה דירת החמה ודירת הגשמים: וכתב ה"ר יהוסף ז"ל ס"א כל שאינה דירת החמה או דירת הגשמים וס"א כל שאינה לא דירת החמה ולא דירת הגשמים וכו':
סוכת החג בחג: ירושלמי תניא (צריך לע"ד עיון) רבי אומר ד' אמות אע"פ שאין שם ד' דפנות ר"ש אומר ד' דפנות אע"פ שאין ד' אמות ר' יהודה אומר ד' אמות וד' דפנות תניא וכן הי' ר' יהודה מחייבה במזוזה ובעירוב מסתברא ר' יהודה יודה לאילין רבנן דאי לית בה ד' אמות וד' דפנות לא טבלא ורבנין אילין לא יודון לר' יהודה אע"פ שיש ד' אמות וד' דפנות שהיא פטורה מן המזוזה ואינה טובלת למעשרות וכתב ה"ר שלמה שירילי"ו ז"ל ואע"ג דאמרי' פ"ק דסוכה דר"ש ורבי ורבי יהודה כולהו ס"ל סוכה דירת קבע בעינן שיטה הוא דהויא אבל אין כל דבריהם שוין וכן כתבו הגאונים ז"ל הלכך אע"ג דבעי מר ד' דפנות ומר ד' אמות לא סברי דהוו בית לחיובי במזוזה ולאטבולי למעשרות ע"כ:
יכין
הצריפין: היטטע שהכתלים נוגעים זב"ז בראשן ומתרחקים זמ"ז למטה:
והבורגנין: וואכטהיטטע לשומר הפירות בשדה:
והאלקטיות: זאממערהויז עשוי לצל בחמה. ודפנותיו דקים מדהם עשויי' רק מערבי נחל:
סוכת גנוסר: חוף ים כנרת ויש שם רבוי פירות והשומרים יושבים בסוכה זמן רב בשנה:
אף על פי שיש בו רחים ותרנגולים: ועי"ז ניכר כי שם מדורו ביום ובלילה. ונ"ל דמדנקט שיש בה משמע דרק אסוכת גנוסר לבד קאי. אבל צריפין ובורגנין ואלקטיות מדאינן סוכות רק בנין ממש לפיכך אם יש בהן תנור ותרנגולים חייבין. ולהכי אצטריך תנא למנקט כולהו. מיהו בלא זה אצטריך תנא למנקט כולהו דצריפין ובורגנין ואלקטיות על כל פנים להיושבין בהן קובעין כדקאמר בירושלמי. אבל סוכת גנוסר מדאינה רק סוכה משמע דאפי' להיושבין בהן אינן טובלין. ונ"ל דמה"ט פלגינהו תנא לתרתי בבי:
פטורה: דלא הוה קבע:
סוכת היוצרים: טאפפער. יש לו ב' סוכות זו לפנים מזו בחיצונה עושה קדירות ובפנימית שדר שם מצניען:
רבי יוסי אומר כל שאינה דירת החמה ודירת הגשמים פטורה: ובסוכה פנימית אינו דר ביה"ג:
רבי יהודה מחייב: מדס"ל סוכה דירת קבע בעינן קבע למעשר:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת