משנה מעשרות ג רמבם

נוסח הרמב"ם

(א) המעביר תאנים בחצרו, לקצות -

בניו, ובני ביתו - אוכלין, ופטורין.

והפועלין שעימו -

זמן שאין להם עליו מזונות - אוכלין, ופטורין.

ואם יש להם עליו מזונות - הרי אלו, לא יאכלו.

(ב) המוציא את פועליו בשדה -

בזמן שאין להם עליו מזונות - אוכלין, ופטורין.

אבל אם יש להם עליו מזונות -

אוכלין אחת, אחת - מן התאנה.

אבל - לא מן הסל,

ולא מן הקופה,

ולא מן המוקצה.

(ג) השוכר את הפועל,

לעשות עימו בזיתים -

אמר לו: "על מנת לאכל בזיתים" -

אוכל אחת, אחת - ופטור.

ואם צירף - חייב.

לנכש בבצלים -

אמר לו: "על מנת לאכל ירק" -

מקרטם עלה, עלה - ואוכל.

ואם צירף - חייב.

(ד) מצא קציצות בדרך, אפילו בצד שדה קציצות,

וכן תאנה שהיא נוטה לדרך, ומצא תחתיה תאנים -

מותרות - משום גזל,

ופטורות - מן המעשרות.

בזיתים, ובחרובין - חייבין.

מצא גרוגרות -

אם דרסן רוב אדם - חייב.

ואם לאו - פטור.

מצא פלחי דבלה - חייב,

שידוע שהן מדבר הגמור.

החרובין -

עד שלא כנסן לראש הגג - מוריד מהן לבהמה, ופטור,

מפני שהוא מחזיר את המותר.

(ה) איזו היא חצר שהיא חייבת במעשרות? -

רבי ישמעאל אומר:

חצר הצורית - שהכלים נשמרין בתוכה.

רבי עקיבה אומר:

כל שאחד פותח, ואחד נועל - פטורה.

רבי נחמיה אומר:

כל שאין אדם בוש מלאכל בתוכה - חייבת.

רבי יוסי אומר:

כל שנכנס לה, ואין אומרין לו "מה אתה מבקש" - פטורה.

רבי יהודה אומר:

שתי חצרות, זו לפנים מזו -

הפנימית - חייבת.

והחיצונה - פטורה.

(ו) הגגות - פטורין,

אף על פי שהן - של חצר החייבת.

וכן בית שער, אכסדרה, ומרפסת,

הרי אלו כחצר -

אם חייבת - חייבין.

ואם פטורה - פטורין.

(ז) הצריפין, והבורגנין, והאלקטיות - פטורין.

סוכת גינוסר -

אף על פי שיש בה ריחיים, ותרנגולין - פטורה.

סוכת היוצרין -

הפנימית - חייבת.

והחיצונה - פטורה.

רבי יוסי אומר:

כל שאינה דירת החמה,

או דירת הגשמים - פטורה.

סוכת החג, בחג -

רבי יהודה - מחייב.

וחכמים - פוטרין.

(ח) תאנה שהיא עומדת בחצר -

אוכל אחת, אחת - ופטור.

ואם צירף - חייב.

רבי שמעון אומר:

אחת - בימינו,

ואחת - בשמאלו,

ואחת - בפיו.

עלה לראשה -

ממלא את חיקו - ואוכל.

(ט) גפן שהיא נטועה בחצר -

נוטל - את כל האשכול,

וכן ברימון,

וכן באבטיח - דברי רבי טרפון.

רבי עקיבה אומר:

מגרגר - באשכול,

ופורט - ברימון,

וסופת - באבטיח.

כוסבר שהיא זרועה בחצר -

מקרטם עלה, עלה - ואוכל.

ואם צירף - חייב.

הסיאה, והאיזוב, והקורנית שבחצר -

אם היו נשמרין - חייבין.

(י) תאנה שהיא עומדת בחצר, ונוטה לגינה -

אוכל כדרכו - ופטור.

עומדת בגינה, ונוטה לחצר -

אוכל אחת, אחת - ופטור.

ואם צירף - חייב.

עומדת בארץ, ונוטה לחוצה לארץ,

או עומדת בחוצה לארץ, ונוטה לארץ -

הכל הולך - אחר העיקר.

ובבתי ערי חומה -

הכל הולך - אחר העיקר.

ובערי מקלט -

הכל הולך - אחר הנוף.

ובירושלים -

הכל הולך - אחר הנוף.

הדף הראשי של משנה מעשרות ג

משנה מעשרות, פרק ג':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב