משנה כתובות א י

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נשים · מסכת כתובות · פרק א · משנה י | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

אמר רבי יוסי, מעשה בתינוקת שירדה למלאות מים מן העיןלב, ונאנסה, אמר רבי יוחנן בן נורי, אם רוב אנשי העיר משיאין לג לכהונה, הרי זו תינשא לכהונה.

משנה מנוקדת

אָמַר רַבִּי יוֹסֵי:

מַעֲשֶׂה בְּתִינוֹקֶת שֶׁיָּרְדָה לְמַלּאוֹת מַיִם מִן הָעַיִן, וְנֶאֶנְסָה.
אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי:
אִם רֹב אַנְשֵׁי הָעִיר מַשִּׂיאִין לִכְהֻנָּה,
הֲרֵי זוֹ תִּנָּשֵׂא לִכְהֻנָּה:

נוסח הרמב"ם

אמר רבי יוסי מעשה בתינוקת שירדה למלאות מים מן העין ונאנסה אמר רבי יוחנן בן נורי אם רוב העיר משיאין לכהונה הרי זו תינשא לכהונה.

פירוש הרמב"ם

אמר רבי יוסי מעשה בתינוקת כו': זה המעשה היה חוץ מן המדינה שרובה כשרים והיה חוץ מזאת המדינה סיעה רובן כשרים כמו כן ופירש אחד מזאת הסיעה ואנסה והיו תרי רוב רוב העיר ורוב סיעה של מקום שנאנסה בו וזאת היא חומרא שאין אנו צריכים אלא חד רובא אבל מעלה עשו ביוחסין שהיא לא תנשא לכתחלה אלא בתרי רובי והלכה כרבי יוסי:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

אם רוב העיר משיאין לכהונה - אע"ג דרובא חד סגי בעלמא, מעלה עשו ביוחסין, והכא אצרכוה רבנן תרי רובי, לד רוב סיעה לה העוברת שם ורוב העיר. ואין משיאין לכתחלה לכהונה אלא בתרי רובי, וכן הלכה:

פירוש תוספות יום טוב

העין כדכתיב (בראשית ט"ז) על העין בדרך שור:

אם רוב אנשי העיר משיאין לכהונה. פירש"י משיאין בנותיהן ואלמנותיהן שאין רוב בני העיר פוסלין אשה לכהונה בביאתן ועיין מ"ש במשנה ב' פרק בתרא דקדושין. וכתב הר"ב ואע"ג דרובא חד סגי בעלמא וכו' אצרכוה רבנן תרי רובי. לפסק הלכה כתב כן ובגמרא מוקים למתניתין דמעשה שהיה בתנוקת זו כך היה. וכי היכי דלא תיקשי הלכתא אהלכתא דהכא מצרכינן להלכה תרי רובי ובמתניתין דלעיל הלכה כרבן גמליאל ולא פירש דצריכא תרי רובי אלא משמע דבחד רובא סגי הלכך מחלקין הרא"ש והר"ן דלעיל בטוענת והכא באינה טוענת וסתמא דמלתא הכי איתא דתינוקת הוה ולא ידעה למיטען ואנוסה הוות ולא ידעה מאי. וכיון דהוה ליה שמא אפילו לר"ג בעי תרי רובי. וכן היה נראה לפרש שזו היא דעת הר"ב. אלא מדכתב ואין משיאין לכתחלה לכהונה אלא בתרי רובי. דמשמע הא דיעבד לא בעינן תרי רובי וזה לא שמענו משום אחד מהפוסקים אלא כולהו סבירא להו דבאינה טוענת אפילו נשאת תצא כל היכא דליכא תרי רובי. ועוד שדברי הר"ב בפירוש אלו המשניות זו והקודמת מועתקים מפירוש הרמב"ם ומבואר בחבורו פרק י"ח מהא"ב דמתניתין דהכא מיירי נמי בטוענת. ודרבי יוחנן בן נורי ור"ג בחד שיאטה שייטי. הלכך נראה לפרש דדעת הר"ב בזה כדעת הרמב"ם ודלעולם צריכין תרי רובי אפילו בטוענת וזה שלא פירשו לעיל דמצריכין תרי רובי היינו משום דנטר ליה למתניתין דהכא כי היכי דבגמרא נמי לא פרשינן דמצריכין תרי רובי אלא אמתניתין דהכא ובין לעיל ובין הכא בטוענת ואפ"ה משום מעלה שעשו ביוחסין הצריכו תרי רובי לכתחילה. ולא תידוק דהא בדיעבד חד רובא מיהו בעינן דאפילו ברוב פסולים כשירה בדיעבד הואיל וטוענת וזה לכולי עלמא אפילו להרמב"ם. ואפשר נמי דהיינו טעמא דלא פירש לעיל בהדיא דתרי רובא בעינן משום דיוקא דתידוק מינה דהא דיעבד אפילו כי לית לה נמי חד רובא לא תצא. ודע דהני תרי רובי רוב סיעה העוברת שם ורוב העיר פי' רש"י וכ"כ הטור סימן ו'. רוב העיר כשרים ורוב סיעה של כשרים הבאה ממקום אחר עוברים שם. והרמב"ם מפרש דרוב העיר כשרים. ורוב סיעה הם שפרשו מן המקום הזה ועוברים שם בפרשת דרכים. או בקרנות שבשדות. ונראה דטובא נ"מ לענין דינא. דלהרמב"ם בסיעה עצמה מצריך תרי רובי. שהרוב שלה כשרים ושהמקום שממנו באו יהיו גם כן רובן כשרים. ואילו לרש"י והטור לא בעינן אלא רוב הסיעה והרוב השני הוא באנשי המקום שבפרשת דרכים שלה או בקרנות שבשדות שסביבה היה המעשה. ואני תמיה מאד שלא ראיתי מי שהעיר בזה לא במה שיש שני פירושים בדבר ולא במאי דנפקא מבינייהו. ואין לומר נמי דהטור לטעמיה דס"ל דאפילו בתוך העיר נמי כשהלך הבועל אליה סגי בתרי רובי [וכן ג"כ דעת רש"י דבתרי רובי סגי אפילו נבעלת בעיר כשהבועל הולך אצלה ולכך אני אומר דאף להטור גרסינן בגמרא איכא דאזלא איהי לגבייהו וכו' ומש"ה גזרו בחד רובא כדגרס רש"י ואין חילוף גירסת לשון בין הטור ורש"י כמו שכתב הב"י. ורש"י והטור דעת אחת להם בזה כך נ"ל] ולהכי מפרש דסיעה עוברת שם לתוך העיר ורוב שלה כשר ורוב השני הוא אנשי העיר עצמה שבה היה המעשה אבל הרמב"ם דלא סבירא ליה הכי וכמו שכתבתי לעיל בדברי הר"ב אלא דוקא חוץ לעיר היה המעשה ולהכי שפיר מפרש דסיעה היא מהמקום הזה. ונמצא שכל הכתוב בספר שתי הדיעות הללו ממילא ידעינן שני הפירושים וזהו שלא העיר הב"י בזה כלל. דליתא דאע"ג דלהטור שסובר דבתוך העיר עצמה משכחת לה וכשהלך הבועל אצלה ולפיכך אי אפשר לפרש שהסיעה היא מהעיר עצמה אלא שממקום אחר באו לה מ"מ להרמב"ם הרי אפשר לפרש כן שאע"פ דלדידיה דוקא חוץ לעיר הוה מעשה עדיין לא שמענו שחולק בפירוש סיעה אם היא ממקום אחר או מהעיר עצמה. שהרי יש לפרש ממקום אחר. לפיכך אין הכרע בדברי הר"ב מה דעתו בפירוש תרי רובי אם כפירש"י אם כפירוש הרמב"ם. גם נשארה תמיה על הבית יוסף והמפרשים שלא העירו בזה כלל. ופירוש סיעה שיירא והיא מלה ארמית דת"א ואחוזת מרעהו (בראשית כ"ו) וסיעת מרחמוהי. וצים מיד כתים (במדבר כ"ד) וסיען כו':

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(לב) (על המשנה) העין. כדכתיב [בראשית טז] על העין בדרך שור:

(לג) (על המשנה) משיאין. בנותיהן ואלמנותיהן. שאין רוב בני העיר פוסלין אשה לכהונה בביאתן. רש"י:

(לד) (על הברטנורא) ובמתני' דלעיל הלכה כרבן גמליאל ולא פירש דבעינן תרי רובי. מחלקים הרא"ש והר"ן, דלעיל בטוענת והכא באינה טוענת. וסתמא דמלתא הכי איתא, דתינוקת הוה ולא ידעה למטען, כיון דהוי ליה שמא, אפילו לרבן גמליאל בעי תרי רובי. ועתוי"ט פירוש אחר:

(לה) (על הברטנורא) רש"י פירש, רוב סיעה של כשרים הבאים ממקום אחר עוברים שם. והר"מ מפרש דרוב סיעה הם שפרשו מן המקום הזה ועוברים שם בפרשת דרכים או בקרנות שבשדות. ועיין תוי"ט. פירוש סיעה, שיירא. מלשון ואחוזת מרעהו [בראשית כו] תרגם אונקלוס וסיעת מרחמוהי:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

מן העין:    מן המעין רש"י ז"ל. ושמא אתא לאשמועי' דבזו המלה ליכא למימר לשון תורה לחוד ולשון חכמים לחוד אלא דכמו דאשכחן בלשון מקרא עין ומעין ה"נ אשכחן בלשון חכמים:

א"ר יוחנן בן נורי:    נלע"ד שנכון לגרוס ואמר ר' יוחנן בן נורי בוי"ו שהכל הם דברי ספור ר' יוסי. ור' יוחנן בן נירי סבר כר' יהושע דפסיל והכא משום דאיכא תרי רובי אכשרה:

אם רוב אנשי העיר וכו':    מלת אנשי מחקה ה"ר יהוסף ז"ל וז"ל ה"ר זרחיה הלוי ז"ל בקיצור ור' יוסי דאמ' כר' יהושע דפסיל בחד רובא ומכשר בתרי רובי מכלל דר"ג בחד רובא נמי מכשר היכא דלא טענה ובדטענה אפי' ברוב פסולין. וא"ת אדאוקימנא לר' יוסי כר' יהושע ובתרי רובי נוקמיה כר"ג ובחד רובא ובדלא טענה איהי איכא למימר כיון דגבי פלוגתא דרבן גמליאל ור' יהושע אתנייא לה בעי לאוקומה נמי לדר' יוסי כעין ההיא פלוגתא כלומ' אפי' בדטענה איהי ואע"פ שראיתי בתשובה לרבינו האיי גאון ז"ל בחלוף דברים הללו שכתבתי דעתי נוטה לפי' רש"י ז"ל עכ"ל ז"ל אבל ראיתי שהעלה הר"ן ז"ל והכריח דסוגיין דהכא בשאינה טוענת ברי לי דלכשר נבעלתי עסיקי' וסתמא דמילתא הכי איתא דתינוקת הוות ולא ידעא למיטען ואנוסה הוות ולא ידעא מנו וכיון דהויא לה שמא אפי' לר"ג בעי' תרי רובי אפי' בדיעבד דבסוגיין דהכא לא מפלגינן כלל בין בתחלה לבדיעבד וכן כתב ג"כ הרא"ש ז"ל דמיירי בדלא טענה ברי הלכך בעינן תרי רובי אפי' לר"ג ע"כ וכן כתב הרמב"ן ז"ל בספר המלחמות וע"ש שדקדק ז"ל דלא קתני אם רוב אנשי העיר משיאין לכהונה כדקתני רישא. ועיין בטור ובספר הלבוש דאבן העזר סוף סי' ו':

תפארת ישראל

יכין

אמר רבי יוסי מעשה בתינוקת שירדה למלאות מים מן העין:    [קוועללע]:

הרי זו תנשא לכהונה:    ואף דבמ"ח א"צ רוב, זהו מדטענה ברי. מיהו קיי"ל גם התם דצריך ב' רובא, רוב עיר ורוב סיעא כשרים [(שו"ע אה"ע ו, יז), ועי' יבמות פ"ה י"ח]:

בועז


הלכתא גבירתא

פירושים נוספים