משנה כריתות ה


כריתות פרק ה', ב: משנה תוספתא בבלי


<<משנהסדר קדשיםמסכת כריתותפרק חמישי ("דם שחיטה")>>

פרקי מסכת כריתות: א ב ג ד ה ו

משנה אמשנה במשנה ג • 

נוסח הרמב"םמנוקדמפרשים
פרק זה במהדורה המבוארת | במהדורה המנוקדת

לצפייה בכתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית לחצו כאן


דם שחיטה בבהמה, בחיה, ובעופות, בין טמאים ובין טהורים. דם נחירה, ודם עיקור, ודם הקזה שהנפש יוצאה בו, חייבים עליו.

דם הטחול, דם הלב, דם ביצים, דם דגים, דם חגבים, דם התמצית, אין חייבין עליהן.

רבי יהודה מחייב בדם התמצית.

רבי עקיבא מחייב על ספק מעילות אשם תלוי, וחכמים פוטרים.

ומודה רבי עקיבא, שאין מביא את מעילתו, עד שתתודע לו, ויביא עמה אשם ודאי.

אמר רבי טרפון, מה לזה מביא שתי אשמות, אלא יביא מעילה וחומשה, ויביא אשם בשני סלעים, ויאמר, אם ודאי מעלתי, זו מעילתי וזה אשמי.

ואם ספק, המעות נדבה, ואשם תלוי, שממין שהוא מביא על הודע, מביא על לא הודע.

אמר לו רבי עקיבא, נראים דבריך במעילה מעוטה, הרי שבא על ידו ספק מעילה במאה מנה, לא יפה לו שיביא אשם בשתי סלעים ואל יביא ספק מעילה במאה מנה, הא מודה רבי עקיבא לרבי טרפון במעילה מועטת.

האשה שהביאה חטאת העוף ספק, אם עד שלא נמלקה נודע לה שילדה ודאי, תעשנה ודאי, שממין שהיא מביאה על לא הודע, מביאה על הודע.

חתיכה של חולין וחתיכה של קדש, אכל אחת מהן ואין ידוע איזו מהן אכל, פטור.

רבי עקיבא מחייב באשם תלוי.

אכל את השניה, מביא אשם ודאי.

אכל אחד את הראשונה, ובא אחר ואכל את השניה, זה מביא אשם תלוי וזה מביא אשם תלוי, דברי רבי עקיבא.

רבי שמעון אומר, שניהם מביאים אשם אחד.

רבי יוסי אומר, אין שנים מביאים אשם אחד.

חתיכה של חולין וחתיכה של חלב, אכל אחת מהן ואין ידוע איזו מהן אכל, מביא אשם תלוי.

אכל את השניה, מביא חטאת.

אכל אחד את הראשונה ובא אחר ואכל את השניה, זה מביא אשם תלוי וזה מביא אשם תלוי [ דברי רבי עקיבא ].

רבי שמעון אומר שניהם מביאים חטאת אחת.

רבי יוסי אומר, אין שנים מביאים חטאת אחת.

חתיכה של חלב וחתיכה של קדש, אכל את אחת מהן ואין ידוע איזו מהן אכל, מביא אשם תלוי.

אכל את השניה, מביא חטאת ואשם ודאי.

אכל אחד את הראשונה ובא אחר ואכל את השניה, זה מביא אשם תלוי, וזה מביא אשם תלוי.

רבי שמעון אומר, שניהם מביאים חטאת ואשם.

רבי יוסי אומר, אין שנים מביאים חטאת ואשם.

חתיכה של חלב וחתיכה של חלב קדש, אכל את אחת מהן ואין ידוע איזו מהן אכל, מביא חטאת.

רבי עקיבא אומר, מביא אשם תלוי.

אכל את השניה, מביא שתי חטאות ואשם ודאי.

אכל אחד את הראשונה ובא אחר ואכל את השניה, זה מביא חטאת וזה מביא חטאת.

רבי עקיבא אומר, זה מביא אשם תלוי וזה מביא אשם תלוי.

רבי שמעון אומר, זה חטאת וזה חטאת, ושניהם מביאים אשם אחד.

רבי יוסי אומר, אין שנים מביאין אשם אחד.

חתיכה של חלב וחתיכה של חלב נותר, אכל את אחת מהן ואין ידוע את איזו מהם אכל, מביא חטאת ואשם תלוי.

אכל את השניה, מביא שלש חטאות.

אכל אחד את הראשונה ובא אחר ואכל את השניה, זה מביא חטאת ואשם תלוי וזה מביא חטאת ואשם תלוי.

רבי שמעון אומר, זה חטאת וזה חטאת, ושניהם מביאים חטאת אחת.

רבי יוסי אומר, כל חטאת שהיא באה על חטא, אין שנים מביאים אותה.

(א) דַּם שְׁחִיטָה בַּבְּהֵמָה, בַּחַיָּה, וּבָעוֹפוֹת,
בֵּין טְמֵאִים וּבֵין טְהוֹרִים,
דַּם נְחִירָה, וְדַם עִקּוּר,
וְדַם הַקָּזָה שֶׁהַנֶּפֶשׁ יוֹצְאָה בּוֹ,
חַיָּבִים עָלָיו.
דַּם הַטְּחוֹל, דַּם הַלֵּב,
דַּם בֵּיצִים,
דַּם דָּגִים, דַּם חֲגָבִים,
דַּם הַתַּמְצִית,
אֵין חַיָּבִין עֲלֵיהֶן.
רַבִּי יְהוּדָה מְחַיֵּב בְּדַם הַתַּמְצִית:
(ב) רַבִּי עֲקִיבָא מְחַיֵּב עַל סְפֵק מְעִילוֹת אָשָׁם תָּלוּי,
וַחֲכָמִים פּוֹטְרִים.
וּמוֹדֶה רַבִּי עֲקִיבָא,
שֶׁאֵין מֵבִיא אֶת מְעִילָתוֹ,
עַד שֶׁתִּתְוַדַּע לוֹ, וְיָבִיא עִמָּהּ אָשָׁם וַדַּאי.
אָמַר רַבִּי טַרְפוֹן:
מַה לָּזֶה מֵבִיא שְׁתֵּי אֲשָׁמוֹת?
אֶלָּא יָבִיא מְעִילָה וְחֻמְשָׁהּ,
וְיָבִיא אָשָׁם בִּשְׁנֵי סְלָעִים,
וְיֹאמַר:
אִם וַדַּאי מָעַלְתִּי,
זוֹ מְעִילָתִי וְזֶה אֲשָׁמִי;
וְאִם סָפֵק,
הַמָּעוֹת נְדָבָה, וְאָשָׁם תָּלוּי;
שֶׁמִּמִּין שֶׁהוּא מֵבִיא עַל הוֹדַע,
מֵבִיא עַל לֹא הוֹדַע:
(ג) אָמַר לוֹ רַבִּי עֲקִיבָא:
נִרְאִים דְּבָרֶיךָ בִּמְעִילָה מְעֻטָּה;
הֲרֵי שֶׁבָּא עַל יָדוֹ סְפֵק מְעִילָה בְּמֵאָה מָנֶה,
לֹא יָפֶה לוֹ שֶׁיָּבִיא אָשָׁם בִּשְׁתֵּי סְלָעִים,
וְאַל יָבִיא סְפֵק מְעִילָה בְּמֵאָה מָנֶה?
הָא מוֹדֶה רַבִּי עֲקִיבָא לְרַבִּי טַרְפוֹן בִּמְעִילָה מֻעֶטֶת.

הָאִשָּׁה שֶׁהֵבִיאָה חַטַּאת הָעוֹף סָפֵק,

אִם עַד שֶׁלֹּא נִמְלְקָה נוֹדַע לָהּ שֶׁיָּלְדָה וַדַּאי,
תַּעֲשֶׂנָּה וַדַּאי;
שֶׁמִּמִּין שֶׁהִיא מְבִיאָה עַל לֹא הוֹדַע,
מְבִיאָה עַל הוֹדַע:
(ד) חֲתִיכָה שֶׁל חֻלִּין וַחֲתִיכָה שֶׁל קֹדֶשׁ,
אָכַל אַחַת מֵהֶן
וְאֵין יָדוּעַ אֵיזוֹ מֵהֶן אָכַל,
פָּטוּר;
רַבִּי עֲקִיבָא מְחַיֵּב בְּאָשָׁם תָּלוּי.
אָכַל אֶת הַשְּׁנִיָּה,
מֵבִיא אָשָׁם וַדַּאי.
אָכַל אֶחָד אֶת הָרִאשׁוֹנָה,
וּבָא אַחֵר וְאָכַל אֶת הַשְּׁנִיָּה,
זֶה מֵבִיא אָשָׁם תָּלוּי
וְזֶה מֵבִיא אָשָׁם תָּלוּי,
דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא.
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר,
שְׁנֵיהֶם מְבִיאִים אָשָׁם אֶחָד;
רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר:
אֵין שְׁנַיִם מְבִיאִים אָשָׁם אֶחָד:
(ה) חֲתִיכָה שֶׁל חֻלִּין וַחֲתִיכָה שֶׁל חֵלֶב,
אָכַל אַחַת מֵהֶן וְאֵין יָדוּעַ אֵיזוֹ מֵהֶן אָכַל,
מֵבִיא אָשָׁם תָּלוּי;
אָכַל אֶת הַשְּׁנִיָּה,
מֵבִיא חַטָּאת.
אָכַל אֶחָד אֶת הָרִאשׁוֹנָה,
וּבָא אַחֵר וְאָכַל אֶת הַשְּׁנִיָּה,
זֶה מֵבִיא אָשָׁם תָּלוּי, וְזֶה מֵבִיא אָשָׁם תָּלוּי,
(דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא) (ס"א ל"ג).
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר:
שְׁנֵיהֶם מְבִיאִים חַטָּאת אַחַת.
רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר:
אֵין שְׁנַיִם מְבִיאִים חַטָּאת אַחַת:
(ו) חֲתִיכָה שֶׁל חֵלֶב וַחֲתִיכָה שֶׁל קֹדֶשׁ,
אָכַל אֶת אַחַת מֵהֶן וְאֵין יָדוּעַ אֵיזוֹ מֵהֶן אָכַל,
מֵבִיא אָשָׁם תָּלוּי;
אָכַל אֶת הַשְּׁנִיָּה,
מֵבִיא חַטָּאת וְאָשָׁם וַדַּאי.
אָכַל אֶחָד אֶת הָרִאשׁוֹנָה,
וּבָא אַחֵר וְאָכַל אֶת הַשְּׁנִיָּה,
זֶה מֵבִיא אָשָׁם תָּלוּי,
וְזֶה מֵבִיא אָשָׁם תָּלוּי.
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר:
שְׁנֵיהֶם מְבִיאִים חַטָּאת וְאָשָׁם.
רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר:
אֵין שְׁנַיִם מְבִיאִים חַטָּאת וְאָשָׁם:
(ז) חֲתִיכָה שֶׁל חֵלֶב וַחֲתִיכָה שֶׁל חֵלֶב קֹדֶשׁ,
אָכַל אֶת אַחַת מֵהֶן וְאֵין יָדוּעַ אֵיזוֹ מֵהֶן אָכַל,
מֵבִיא חַטָּאת.
רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר:
מֵבִיא אָשָׁם תָּלוּי.
אָכַל אֶת הַשְּׁנִיָּה,
מֵבִיא שְׁתֵּי חַטָּאוֹת וְאָשָׁם וַדַּאי.
אָכַל אֶחָד אֶת הָרִאשׁוֹנָה,
וּבָא אַחֵר וְאָכַל אֶת הַשְּׁנִיָּה,
זֶה מֵבִיא חַטָּאת, וְזֶה מֵבִיא חַטָּאת.
רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר:
זֶה מֵבִיא אָשָׁם תָּלוּי, וְזֶה מֵבִיא אָשָׁם תָּלוּי.
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר:
זֶה חַטָּאת וְזֶה חַטָּאת,
וּשְׁנֵיהֶם מְבִיאִים אָשָׁם אֶחָד.
רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר:
אֵין שְׁנַיִם מְבִיאִין אָשָׁם אֶחָד:
(ח) חֲתִיכָה שֶׁל חֵלֶב, וַחֲתִיכָה שֶׁל חֵלֶב נוֹתָר,
אָכַל אֶת אַחַת מֵהֶן,
וְאֵין יָדוּעַ אֶת אֵיזוֹ מֵהֶם אָכַל,
מֵבִיא חַטָּאת וְאָשָׁם תָּלוּי.
אָכַל אֶת הַשְּׁנִיָּה,
מֵבִיא שָׁלֹשׁ חַטָּאוֹת.
אָכַל אֶחָד אֶת הָרִאשׁוֹנָה,
וּבָא אַחֵר וְאָכַל אֶת הַשְּׁנִיָּה,
זֶה מֵבִיא חַטָּאת וְאָשָׁם תָּלוּי,
וְזֶה מֵבִיא חַטָּאת וְאָשָׁם תָּלוּי.
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר:
זֶה חַטָּאת וְזֶה חַטָּאת,
וּשְׁנֵיהֶם מְבִיאִים חַטָּאת אֶחָת.
רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר:
כָּל חַטָּאת שֶׁהִיא בָּאָה עַל חֵטְא,
אֵין שְׁנַיִם מְבִיאִים אוֹתָהּ:


נוסח הרמב"ם

(א) דם שחיטה - בבהמה, ובחיה, ובעופות,

בין טמאים, בין טהורים,
דם נחירה, דם עיקור,
דם היקז שהנפש יוצאה בו - חייבין עליו.
דם הטחול, דם הלב,
דם ביצים, דם דגים,
דם חגבים, דם התמצית - אין חייבין עליו.
רבי יהודה - מחייב בדם תמצית.


(ב) רבי עקיבה מחייב על ספק מעילות אשם תלוי - וחכמים פוטרין.

מודה רבי עקיבה,
שאינו מביא את מעילתו -
עד שיתוודע לו - ויביא עימה אשם ודאי.
אמר רבי טרפון: מה לזה מביא שני אשמות?
אלא יביא מעילה וחומשה,
ויביא אשם בשתי סלעים,
ויאמר: "אם ודאי מעלתי - זו מעילתי, וזה אשמי,
ואם ספק - המעות נדבה, והאשם תלוי",
שממין שהוא מביא על הודע - מביא על לא הודע.


(ג) אמר לו רבי עקיבה:

נראין דבריך - במעילה מעוטה,
הרי שבא על ידו ספק מעילה במאה מנה,
לא יפה לו שיביא אשם - בשתי סלעים,
ולא יביא ספק מעילה - במאה מנה.
הא - מודה רבי עקיבה לרבי טרפון במעילה מעוטה.


[ג] *הערה 1: האשה שהביאה חטאת העוף ספק -

אם עד שלא נמלקה, נודע לה שילדה ודאי - תעשנה ודאי,
שממין שהיא מביאה על לא הודע - מביאה על הודע.


(ד) [ד] חתיכה של חולין, וחתיכה של קודש -

אכל את אחת מהן,
ואין ידוע איזו מהן אכל - פטור.
רבי עקיבה - מחייב באשם תלוי.
אכל את השניה - מביא אשם ודאי.
אכל אחד את הראשונה,
ובא אחר, ואכל את השניה -
זה מביא אשם תלוי, וזה מביא אשם תלוי - דברי רבי עקיבה.
רבי שמעון אומר: שניהם מביאין אשם אחד.
רבי יוסי אומר: אין שנים מביאין אשם אחד.


(ה) [ה] חתיכה של חולין, וחתיכה של חלב -

אכל את אחת מהן,
ואין ידוע איזו מהן אכל - מביא אשם תלוי.
אכל את השניה - מביא חטאת.
אכל אחד את הראשונה,
ובא אחר, ואכל את השניה -
זה מביא אשם תלוי, וזה מביא אשם תלוי.
רבי שמעון אומר: שניהם מביאין חטאת אחת.
רבי יוסי אומר: אין שנים מביאין חטאת אחת.


(ו) [ו] חתיכה של חלב, וחתיכה של קודש -

אכל את אחת מהן,
ואין ידוע איזו מהן אכל - מביא אשם תלוי.
אכל את השניה - מביא חטאת, ואשם ודאי.
אכל אחד את הראשונה,
ובא אחר, ואכל את השניה -
זה מביא אשם תלוי, וזה מביא אשם תלוי.
רבי שמעון אומר: שניהם מביאין חטאת ואשם.
רבי יוסי אומר: אין שנים מביאין חטאת ואשם.


(ז) [ז] חתיכה של חלב, וחתיכה של חלב קודש -

אכל את אחת מהן,
ואין ידוע איזו מהן אכל - מביא חטאת.
רבי עקיבה אומר: אף אשם תלוי.
אכל את השניה - מביא שתי חטאות, ואשם ודאי.
אכל אחד את הראשונה,
ובא אחר, ואכל את השניה -
זה מביא חטאת, וזה מביא חטאת.
רבי עקיבה אומר: זה אשם תלוי, וזה אשם תלוי.
רבי שמעון אומר: זה חטאת, וזה חטאת,
ושניהם מביאין אשם אחד.
רבי יוסי אומר: אין שנים מביאין אשם אחד.


(ח) [ח] חתיכה של חלב, וחתיכה של חלב נותר -

אכל את אחת מהן,
ואין ידוע איזו מהן אכל - מביא חטאת, ואשם תלוי.
אכל את השניה - מביא שלש חטאות.
אכל אחד את הראשונה,
ובא אחר, ואכל את השניה -
זה מביא חטאת ואשם תלוי, וזה מביא חטאת ואשם תלוי.
רבי שמעון אומר: זה חטאת, וזה חטאת,
ושניהם מביאין חטאת אחת.
רבי יוסי אומר:
כל חטאת שהיא באה על חטא - אין שנים מביאין אותה.


הערות

  • הערה 1: [] סימון חלוקת משניות בנוסח המשנה להרמב"ם