משנה כריתות ה ח
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר קדשים · מסכת כריתות · פרק ה · משנה ח | >>
חתיכה של חלב וחתיכה של חלב נותר, אכל את אחת מהן ואין ידוע את איזו מהם אכל, מביא חטאת ואשם תלוי.
אכל את השניה, מביא שלש חטאות.
אכל אחד את הראשונה ובא אחר ואכל את השניה, זה מביא חטאת ואשם תלוי וזה מביא חטאת ואשם תלוי.
רבי שמעון אומר, זה חטאת וזה חטאת, ושניהם מביאים חטאת אחתיח.
רבי יוסי אומר, כל חטאת שהיא באה על חטא, אין שנים מביאים אותה.
משנה מנוקדת
חֲתִיכָה שֶׁל חֵלֶב, וַחֲתִיכָה שֶׁל חֵלֶב נוֹתָר,
- אָכַל אֶת אַחַת מֵהֶן,
- וְאֵין יָדוּעַ אֶת אֵיזוֹ מֵהֶם אָכַל,
- מֵבִיא חַטָּאת וְאָשָׁם תָּלוּי.
- אָכַל אֶת הַשְּׁנִיָּה,
- מֵבִיא שָׁלֹשׁ חַטָּאוֹת.
- אָכַל אֶחָד אֶת הָרִאשׁוֹנָה,
- וּבָא אַחֵר וְאָכַל אֶת הַשְּׁנִיָּה,
- זֶה מֵבִיא חַטָּאת וְאָשָׁם תָּלוּי,
- וְזֶה מֵבִיא חַטָּאת וְאָשָׁם תָּלוּי.
- וּבָא אַחֵר וְאָכַל אֶת הַשְּׁנִיָּה,
- רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר:
- זֶה חַטָּאת וְזֶה חַטָּאת,
- וּשְׁנֵיהֶם מְבִיאִים חַטָּאת אֶחָת.
- זֶה חַטָּאת וְזֶה חַטָּאת,
- רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר:
- כָּל חַטָּאת שֶׁהִיא בָּאָה עַל חֵטְא,
- אֵין שְׁנַיִם מְבִיאִים אוֹתָהּ:
- כָּל חַטָּאת שֶׁהִיא בָּאָה עַל חֵטְא,
נוסח הרמב"ם
חתיכה של חלב, וחתיכה של חלב נותר -
- אכל את אחת מהן,
- ואין ידוע איזו מהן אכל - מביא חטאת, ואשם תלוי.
- אכל את השניה - מביא שלש חטאות.
- אכל אחד את הראשונה,
- ובא אחר, ואכל את השניה -
- זה מביא חטאת ואשם תלוי, וזה מביא חטאת ואשם תלוי.
- רבי שמעון אומר: זה חטאת, וזה חטאת,
- ושניהם מביאין חטאת אחת.
- רבי יוסי אומר:
- כל חטאת שהיא באה על חטא - אין שנים מביאין אותה.
פירוש הרמב"ם
זה אשם תלוי הוא מחמת לא הודע של נותר, לפי שהנותר בכרת כמו שנתבאר פעמים.
וידוע שאיסור נותר חל על איסור חלב, לפי שהוא איסור מוסיף כמו שבארנו בשלישי ממסכת זו.
ומה שאמר גם כן חייב שלוש חטאות, על מנת שתהא ידיעה בינתיים, אבל אם אכל שניהם יחד בהעלם אחת חייב שתי חטאות. והטעם שמחמתו לא אמר עם השלש חטאות ואשם ודאי מצד המעילה הואיל ונהנה מן ההקדש, מפני שהנותר על הרוב אין חתיכה ממנו שווה פרוטה מפני שהוא נפסד, ואין מחייבין מעילה אלא למי שנהנה שווה פרוטה, וכבר פסקו אותו בתלמוד "דלא אית ביה שווה פרוטה".
ומה שאמר רבי יוסי כל חטאת שהיא באה על חטא - [אבל] חטאת יולדת (אין) שנים מביאים אותה. וכבר בארנו בתחילת מסכת זו שדבריו נדחים, ואפילו במחוסר כפרה אין שנים מביאים חטאת בשותפות:
פירוש רבי עובדיה מברטנורא
חתיכה של חלב וחתיכה של חלב נותר כו' - מביא חטאת משום חלב ואשם תלוי מחמת ספק של נותר, שהנותר בכרת כחלב. ואיסור נותר חל על איסור חלב לפי שהוא איסור מוסיף:
מביא שלש חטאות - שתים משום חלב ואחת משום נותר. והוא שהיתה לו ידיעה בינתים. דאי לאו הכי אינו מביא אלא שתי חטאות, אחת משום חלב ואחת משום נותר. והאי דלא תני הכא שלש חטאות ואשם ודאי כדתני לעיל, משום דרוב נותר אין בו שוה פרוטה, דלא חזי למידי, ואשם מעילות אינו בא על פחות משום פרוטה יז:
כל חטאת שהיא באה על חטא - לאפוקי חטאת יולדת שאינה באה על חטא. דסבר רבי יוסי ששתים מביאות אותה בשותפות ובתנאי, כדאמרינן בפרק קמא. ופסק הלכה, שאין חטאת באה בשותפות ואפילו חטאת של מחוסרי כפרה:
פירוש תוספות יום טוב
וחתיכה של חלב נותר. כתב הר"ב ואיסור נותר חל כו' לפי שהוא איסור מוסיף. מפורש בפ"ג משנה ד':
מביא ג' חטאות. כתב הר"ב והאי דלא תני ואשם ודאי. משום דרוב נותר אין בו שוה פרוטה. גמ'. א"ל רבא לרב נחמן והא יש אוכל אכילה אחת [רפ"ג משנה ד'] דקתני ביה נותר. וקתני מביא ד' חטאות ואשם אחד. א"ל ההיא בגסה [אכילה גסה] וההיא בדקה ולא קשיא ההיא בימות הגשמים הכא בימות החמה דמסרחת הבשר:
רבי שמעון אומר כו' ושניהם מביאים חטאת אחת. מפרשים בגמ' דבמוקדשים ס"ל דגלי רחמנא דאיסור חל על איסור והשתא לא קשיא ממתני' ד' פ"ג דשבועות. ואני תמיה דבגמרא קאמר דלא תקשה ברייתא דאמר ר' שמעון דאין איסור חל על איסור דהאוכל נבלה ביוה"כ פטור ולא מייתי אותה משנה דשבועות:
פירוש עיקר תוספות יום טוב
(יז) (על הברטנורא) גמ' והא יש אוכל אכילה אחת רפ"ג מ"ד. דקתני ביה נותר. וקתני מביא ד' חטאת ואשם א' א"ל ההיא בגסה [באכילה גסה] וההיא בדקה. א"נ ההיא בימות הגשמים. הכא בימות החמה דמסרחת הבשר:
(יח) (על המשנה) ר"ש כו'. דבמוקדשין ס"ל דגלי רחמנא דאיסור חל על איסור והשתא ל"ק ממ"ד פ"ג דשבועות, ותמוה דבגמ' הקשו זה מברייתא ולא הקשו ממשנה דשבועות. ועתוי"ט:
מלאכת שלמה (שלמה עדני)
חתיכה של חלב וחתיכה של חלב נותר וכו': מביא שלש חטאות גמרא א"ל רבא לרב נחמן ולייתי נמי אשם ודאי מעילה בהדי שלש חטאות דנותר דקדש הוא דהא יש אוכל אכילה אחת דקתני ביה נותר וקתני מביא ד' חטאות ואשם אחד ומשני ההיא מיירי באכילה גסה פירש שאכל שיעור שוה פרוטה או יותר והכא מיירי באכילה דקה שאין בה ש"פ ואב"א כאן וכאן באכילה דקה ולא קשיא ההיא מיירי בימות הגשמים דלא מסרח והכא בימות החמה דמסרח בשר נותר דהא שני ימים או יום ולילה נשתהה ולא שוה פרוטה:
רש"א זה חטאת וזה חטאת ושניהם מביאין חטאת א': תוס' פ' כל הגט דף ב"ח ודפ' התערובות דף ע"ה. ובגמרא פריך ומי אמר ר"ש איסור חל על איסור דמיחייב חטאת אנותר דחייל איסור נותר אאיסור חלב והתניא האוכל נבלה ביום הכפורים פטור ולא אתי איסור יוה"כ אע"ג דחמיר דכרת הוא לחול על איסור נבלה אע"ג דקיל הוא דלא הוי רק לאו בעלמא ומשנינן דשאני קדשים דגלי רחמנא דאיסור חל על איסור דתניא אשר לה' לרבות את האימורים ואימורין לא קאי עלייהו רק באיסור עולין וחלב דאימורין קאי עליה בכרת וקאתי איסור אכילתן בטומאת הגוף וחייל אאיסור חלב. תדע דהא אפילו רבי דאית ליה איסור חל על איסור בעלמא ה"מ איסור חמור על איסור קל אבל איסור קל על איסור חמור לא ובקדשים שמעינן ליה דאפילו איסור קל נמי חייל על איסור חמור דתניא רבי אומר כל חלב לה' לרבות אימורי קדשים קלים למעילה והויא איסור מיתה וקא חייל על איסור חלב דאיסור כרת הוא ש"מ דטעמא משום דבקדשים גלי קרא. ופרכינן והתניא רש"א אין פגול בעולין ואין נותר בעולין פירוש באימורין שעולין לגבוה ש"מ דאפילו בקדשים לית ליה איסור חל על איסור ומסיק תרי תנאי אליבא דר"ש תנא דמתניתין סבר דר"ש אית ליה איסור חל על איסור בקדשים ותנא דברייתא דקתני רש"א אין פגול בעולין ואין נותר בעולין סבר דר"ש סבר דבקדשים נמי אין איסור חל על איסור והאוכל אימורי פגול או אימורי נותר כגון כליות אינו חייב כרת אע"ג דפגול ונותר איסור חמור דכרת הן לא חיילי אאיסור עולין דהיינו שחייב להקטירן לגבוה אע"ג דאיסור קל הן דאין בהן כרת. ופרכינן ולמ"ד אין איסור חל על איסור אפילו בקדשים כל חלב לה' מאי עביד ליה ומשנינן מוקים ליה בולדי קדשים וקסבר ולדי קדשים בהויתם הם קדושים דתרוייהו בהדי הדדי קאתו איסור חלב ואיסור מעילה דהוי איסור בת אחת וקרא דאשר לה' לא דריש ליה לרבות את האימורים רק בת"כ דריש ליה לרבות את הלן ואת היוצא. ומצאתי שכתב הרגמ"ה ז"ל ומעילה איסור מיתה בידי שמים וחייל על איסור כרת ונ"מ לקוברו בין רשעים גמורים ע"כ:
ושניהם מביאים חטאת א': על הנותר בשותפות ומתנו:
ר' יוסי אומר כל חטאת וכו': והה"נ היכא דחייבין אשם ודאי אין שניהם מביאין אותה הרגמ"ה ז"ל. וביד ספ"א דהלכות שגגות:
ר' יוסי אומר כל חטאת וכו': בפ"ק דמכלתין דף ז' וכדכתיבנא התם סימן ד':
תפארת ישראל
יכין
חתיכה של חלב וחתיכה של חלב נותר: דנותר ג"כ בכרת:
מביא חטאת ואשם תלוי: חטאת, מדודאי חלב אכל, ואשם תלוי משום ספק נותר. דאיסור נותר חל על איסור חלב מדהו"ל נותר איסור מוסיף, דמעיקרא היה חלב הקודש מותר למזבח, ומדאיתותר נאסר גם למזבח:
מביא שלש חטאות: ב' משום ב' אכילות חלב, וא' משום נותר. מיהו כשלא נודע לו בינתיים שאכל חלב, אינו מביא על ב' אכילות החלב רק חטאת א', כלעיל. והא דלא מייתי נמי אשם מעילות מדאכל קודש. י"ל דמיירי שלא היה הכזית נותר שוה פרוטה, והרי בכה"ג לא מעל. והא דתני לעיל [פ"ג מ"ד] באכל נותר דמביא ג"כ אשם מעילות מדאכל קודש. התם מיירי באכל בשר בהמה גסה שאינו מתקלקל כשנשתהה ונעשה נותר, ולפיכך הכזית שאכל עדיין שוה פרוטה, משא"כ הכא מיירי בבשר בהמה דקה שמתקלקל כשנשתהה. אי נמי התם מיירי בימות הגשמים שאין הבשר מתקלקל כשנשתהה, והכא מיירי בקיץ שמתקלקל הבשר כשנשתהה ונעשה נותר, ואינו שוה פרוטה:
רבי יוסי אומר כל חטאת שהיא באה על חטא אין שנים מביאים אותה: אבל חטאת של מחוסרי כפרה, שאינה מובאת על חטא, באה בשותפות ובתנאי [כלעיל פ"א מ"ד]. ואנן קיי"ל דגם חטאת מחוסרי כפרה אינה באה בשותפות.
[אב"י וקמ"ל אליבא דר' יוסי ה' בבות
- (א) במשנה ד' קמ"ל דאין ב' מביאין אשם א'.
- (ב) במשנה ה' קמ"ל דאין ב' מביאין חטאת א'. והנך ב' הם האבות, ושאר הבבות הם התולדות מהנך ב', דנקט להו בדרך לא זו אף זו.
- (ג) במשנה ו' קמ"ל אף כשודאי אחד חייב חטאת ואחד אשם אלא שלא ידעינן מי חייב החטאת ומי האשם, אפ"ה אין הב' מביאין הקרבנות הללו ביחד.
- (ד) במשנה ז' קמ"ל אף דכל אחד חייב וודאי חטאת. אפ"ה אין שניהם מביאין אשם מספק ביחד.
- (ה) במשנה ח' קמ"ל אף דכל א' חייב חטאת בוודאי, אפ"ה אין מביאין ביחד גם חטאת שלישי מספק]:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת