משנה גיטין ה
גיטין פרק ה', ב: משנה • תוספתא • ירושלמי • בבלי
<< · משנה · סדר נשים · מסכת גיטין · פרק חמישי ("הניזקין שמין") · >>
פרקי מסכת גיטין: א ב ג ד ה ו ז ח ט
משנה א · משנה ב · משנה ג · משנה ד · משנה ה ·משנה ו ·משנה ז ·משנה ח ·משנה ט ·
נוסח הרמב"ם · מנוקד · מפרשים
פרק זה במהדורה המבוארת | במהדורה המנוקדת
לצפייה בכתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית לחצו כאן
משנה א
הנזקין שמין להם בעידית, ובעל חוב בבינונית, וכתובת אשה בזיבורית.
רבי מאיר אומר, אף כתובת אשה בבינונית.
משנה ב
אין נפרעין מנכסים משועבדים במקום שיש נכסים בני חורין, ואפילו הן זיבורית.
אין נפרעין מנכסי יתומים, אלא מן הזיבורית.
משנה ג
אין מוציאין לאכילת פירות ולשבח קרקעות ולמזון האשה והבנות מנכסים משועבדים, מפני תיקון העולם.
והמוצא מציאה, לא ישבע, מפני תיקון העולם.
משנה ד
יתומים שסמכו אצל בעל הבית, או שמינה להן אביהן אפוטרופוס, חייב לעשר פירותיהן.
אפוטרופוס שמינהו אבי יתומים, ישבע.
מינהו בית דין, לא ישבע.
אבא שאול אומר, חילוף הדברים.
המטמא והמדמע והמנסך בשוגג, פטור.
במזיד, חייב.
הכהנים שפיגלו במקדש מזידין, חייבין.
משנה ה
העיד רבי יוחנן בן גודגדה על החרשת שהשיאה אביה, שהיא יוצאה בגט.
ועל קטנה בת ישראל שנישאת לכהן, שאוכלת בתרומה.
ואם מתה, בעלה יורשה.
ועל המריש הגזול שבנאו בבירה, שיטול את דמיו, מפני תקנת השבים.
ועל החטאת הגזולה שלא נודעה לרבים, שהיא מכפרת, מפני תיקון המזבח.
משנה ו
לא היה סיקריקון ביהודה בהרוגי המלחמה.
מהרוגי המלחמה ואילך, יש בה סיקריקון.
כיצד? לקח מסיקריקון וחזר ולקח מבעל הבית, מקחו בטל.
מבעל הבית וחזר ולקח מסיקריקון, מקחו קיים.
לקח מן האיש וחזר ולקח מן האשה, מקחו בטל.
מן האשה וחזר ולקח מן האיש, מקחו קיים.
זו משנה ראשונה.
בית דין של אחריהם אמרו, הלוקח מסיקריקון נותן לבעלים רביע.
אימתי? בזמן שאין בידן ליקח.
אבל יש בידן ליקח, הן קודמין לכל אדם.
רבי הושיב בית דין ונמנו, שאם שהתה בפני סיקריקון שנים עשר חדש, כל הקודם ליקח, זוכה, אבל נותן לבעלים רביע.
משנה ז
חרש רומז ונרמז.
בן בתירא אומר, קופץ ונקפץ, במטלטלין.
הפעוטות, מקחן מקח וממכרן ממכר במטלטלין.
משנה ח
ואלו דברים אמרו מפני דרכי שלום.
כהן קורא ראשון ואחריו לוי ואחריו ישראל, מפני דרכי שלום.
מערבין בבית ישן, מפני דרכי שלום.
בור שהוא קרוב לאמה מתמלא ראשון, מפני דרכי שלום.
מצודות חיה ועופות ודגים יש בהם משום גזל, מפני דרכי שלום.
רבי יוסי אומר, גזל גמור.
מציאת חרש שוטה וקטן, יש בהן משום גזל, מפני דרכי שלום.
רבי יוסי אומר, גזל גמור.
עני המנקף בראש הזית, מה שתחתיו גזל, מפני דרכי שלום.
רבי יוסי אומר, גזל גמור.
אין ממחין ביד עניי גויים בלקט ובשכחה ובפאה, מפני דרכי שלום.
משנה ט
משאלת אשה לחברתה החשודה על השביעית, נפה וכברה וריחים ותנור, אבל לא תבור ולא תטחן עמה.
אשת חבר משאלת לאשת עם הארץ, נפה וכברה, ובוררת וטוחנת ומרקדת עמה, אבל משתטיל המים, לא תגע עמה, לפי שאין מחזיקין ידי עוברי עבירה.
וכולן לא אמרו אלא מפני דרכי שלום.
ומחזיקין ידי גויים בשביעית, אבל לא ידי ישראל, ושואלין בשלומן, מפני דרכי שלום.
הַנִּזָּקִין שָׁמִין לָהֶם בְּעִדִּית,
- וּבַעַל חוֹב בְּבֵינוֹנִית,
- וּכְתֻבַּת אִשָּׁה בְּזִבּוּרִית.
- רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר:
- אַף כְּתֻבַּת אִשָּׁה בְּבֵינוֹנִית:
אֵין נִפְרָעִין מִנְּכָסִים מְשֻׁעְבָּדִים בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ נְכָסִים בְּנֵי חוֹרִין,
- וַאֲפִלּוּ הֵן זִבּוּרִית.
- אֵין נִפְרָעִין מִנִּכְסֵי יְתוֹמִים,
- אֶלָּא מִן הַזִּבּוּרִית:
אֵין מוֹצִיאִין לַאֲכִילַת פֵּרוֹת וְלִשְׁבַח קַרְקָעוֹת וְלִמְזוֹן הָאִשָּׁה וְהַבָּנוֹת מִנְּכָסִים מְשֻׁעְבָּדִים,
- מִפְּנֵי תִּקּוּן הָעוֹלָם.
- וְהַמּוֹצֵא מְצִיאָה, לֹא יִשָּׁבַע,
- מִפְּנֵי תִּקּוּן הָעוֹלָם:
יְתוֹמִים שֶׁסָּמְכוּ אֵצֶל בַּעַל הַבַּיִת,
- אוֹ שֶׁמִּנָּה לָהֶן אֲבִיהֶן אַפּוֹטְרוֹפּוֹס,
- חַיָּב לְעַשֵּׂר פֵּרוֹתֵיהֶן.
- אוֹ שֶׁמִּנָּה לָהֶן אֲבִיהֶן אַפּוֹטְרוֹפּוֹס,
- אַפּוֹטְרוֹפּוֹס שֶׁמִּנָּהוּ אֲבִי יְתוֹמִים,
- יִשָּׁבַע.
- מִנָּהוּ בֵּית דִּין,
- לֹא יִשָּׁבַע.
- אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר:
- חִלּוּף הַדְּבָרִים.
הַמְּטַמֵּא וְהַמְּדַמֵּעַ וְהַמְּנַסֵּךְ,
- בְּשׁוֹגֵג, פָּטוּר;
- בְּמֵזִיד, חַיָּב.
- הַכֹּהֲנִים שֶׁפִּגְּלוּ בַּמִּקְדָּשׁ מְזִידִין,
- חַיָּבִין:
הֵעִיד רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן גֻּדְגְּדָה,
- עַל הַחֵרֶשֶׁת שֶׁהִשִּׂיאָהּ אָבִיהָ,
- שֶׁהִיא יוֹצְאָה בְּגֵט.
- וְעַל קְטַנָּה בַּת יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּשֵּׂאת לְכֹהֵן,
- שֶׁאוֹכֶלֶת בִּתְרוּמָה;
- וְאִם מֵתָה, בַּעְלָהּ יוֹרְשָׁהּ.
- וְעַל הַמָּרִישׁ הַגָּזוּל שֶׁבְּנָאוֹ בְּבִירָה,
- שֶׁיִּטֹּל אֶת דָּמָיו,
- מִפְּנֵי תַּקָּנַת הַשָּׁבִים.
- שֶׁיִּטֹּל אֶת דָּמָיו,
- וְעַל הַחַטָּאת הַגְּזוּלָה שֶׁלֹּא נוֹדְעָה לָרַבִּים,
- שֶׁהִיא מְכַפֶּרֶת,
- מִפְּנֵי תִּקּוּן הַמִּזְבֵּחַ:
- שֶׁהִיא מְכַפֶּרֶת,
לֹא הָיָה סִיקָרִיקוֹן בִּיהוּדָה בַּהֲרוּגֵי הַמִּלְחָמָה.
- מֵהֲרוּגֵי הַמִּלְחָמָה וְאֵילָךְ, יֶשׁ בָּהּ סִיקָרִיקוֹן.
- כֵּיצַד?
- לָקַח מִסִּיקָרִיקוֹן, וְחָזַר וְלָקַח מִבַּעַל הַבַּיִת,
- מִקְחוֹ בָּטֵל;
- מִבַּעַל הַבַּיִת, וְחָזַר וְלָקַח מִסִּיקָרִיקוֹן,
- מִקְחוֹ קַיָּם.
- לָקַח מִסִּיקָרִיקוֹן, וְחָזַר וְלָקַח מִבַּעַל הַבַּיִת,
- לָקַח מִן הָאִישׁ, וְחָזַר וְלָקַח מִן הָאִשָּׁה,
- מִקְחוֹ בָּטֵל;
- מִן הָאִשָּׁה וְחָזַר וְלָקַח מִן הָאִישׁ,
- מִקְחוֹ קַיָּם.
- זוֹ מִשְׁנָה רִאשׁוֹנָה.
- בֵּית דִּין שֶׁל אַחֲרֵיהֶם אָמְרוּ:
- הַלּוֹקֵחַ מִסִּיקָרִיקוֹן, נוֹתֵן לַבְּעָלִים רְבִיעַ.
- אֵימָתַי?
- בִּזְמַן שֶׁאֵין בְּיָדָן לִקַּח;
- אֲבָל יֵשׁ בְּיָדָן לִקַּח,
- הֵן קוֹדְמִין לְכָל אָדָם.
- רַבִּי הוֹשִׁיב בֵּית דִּין וְנִמְנוּ,
- שֶׁאִם שָׁהֲתָה בִּפְנֵי סִיקָרִיקוֹן שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ,
- כָּל הַקּוֹדֵם לִקַּח, זוֹכֶה,
- אֲבָל נוֹתֵן לַבְּעָלִים רְבִיעַ:
חֵרֵשׁ רוֹמֵז וְנִרְמָז;
- בֶּן בְּתֵירָא אוֹמֵר, קוֹפֵץ וְנִקְפָּץ;
- בְּמִטַּלְטְלִין.
- הַפָּעוֹטוֹת,
- מִקְחָן מֶקַח וּמִמְכָּרָן מִמְכָּר,
- בְּמִטַּלְטְלִין:
- מִקְחָן מֶקַח וּמִמְכָּרָן מִמְכָּר,
וְאֵלּוּ דְּבָרִים אָמְרוּ מִפְּנֵי דַּרְכֵי שָׁלוֹם:
- כֹּהֵן קוֹרֵא רִאשׁוֹן,
- וְאַחֲרָיו לֵוִי,
- וְאַחֲרָיו יִשְׂרָאֵל,
- מִפְּנֵי דַּרְכֵי שָׁלוֹם.
- מְעָרְבִין בְּבַיִת יָשָׁן,
- מִפְּנֵי דַּרְכֵי שָׁלוֹם.
- בּוֹר שֶׁהוּא קָרוֹב לָאַמָּה מִתְמַלֵּא רִאשׁוֹן,
- מִפְּנֵי דַּרְכֵי שָׁלוֹם.
- מְצוּדוֹת חַיָּה וְעוֹפוֹת וְדָגִים,
- יֵשׁ בָּהֶם מִשּׁוּם גָּזֵל,
- מִפְּנֵי דַּרְכֵי שָׁלוֹם.
- רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר,
- גָּזֵל גָּמוּר.
- יֵשׁ בָּהֶם מִשּׁוּם גָּזֵל,
- מְצִיאַת חֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן,
- יֵשׁ בָּהֶן מִשּׁוּם גָּזֵל,
- מִפְּנֵי דַּרְכֵי שָׁלוֹם.
- רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר,
- גָּזֵל גָּמוּר.
- יֵשׁ בָּהֶן מִשּׁוּם גָּזֵל,
- עָנִי הַמְּנַקֵּף בְּרֹאשׁ הַזַּיִת,
- מַה שֶּׁתַּחְתָּיו – גָּזֵל,
- מִפְּנֵי דַּרְכֵי שָׁלוֹם.
- רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר,
- גָּזֵל גָּמוּר.
- מַה שֶּׁתַּחְתָּיו – גָּזֵל,
- אֵין מְמַחִין בְּיַד עֲנִיֵּי גּוֹיִם בְּלֶקֶט וּבְשִׁכְחָה וּבְפֵאָה,
- מִפְּנֵי דַּרְכֵי שָׁלוֹם:
מַשְׁאֶלֶת אִשָּׁה לַחֲבֶרְתָּהּ הַחֲשׁוּדָה עַל הַשְּׁבִיעִית, נָפָה וּכְבָרָה וְרֵחַיִם וְתַנּוּר,
- אֲבָל לֹא תָבֹר וְלֹא תִטְחַן עִמָּהּ.
- אֵשֶׁת חָבֵר מַשְׁאֶלֶת לְאֵשֶׁת עַם הָאָרֶץ, נָפָה וּכְבָרָה,
- וּבוֹרֶרֶת וְטוֹחֶנֶת וּמְרַקֶּדֶת עִמָּהּ;
- אֲבָל מִשֶּׁתַּטִּיל הַמַּיִם, לֹא תִּגַּע עִמָּהּ,
- לְפִי שֶׁאֵין מַחֲזִיקִין יְדֵי עוֹבְרֵי עֲבֵרָה.
- וְכֻלָּן לֹא אָמְרוּ,
- אֶלָּא מִפְּנֵי דַּרְכֵי שָׁלוֹם.
- וּמַחֲזִיקִין יְדֵי גוֹיִם בַּשְּׁבִיעִית,
- אֲבָל לֹא יְדֵי יִשְׂרָאֵל,
- וְשׁוֹאֲלִין בִּשְׁלוֹמָן,
- מִפְּנֵי דַּרְכֵי שָׁלוֹם:
נוסח הרמב"ם
(א) הניזקין - שמין להן בעידית.
- ובעל חוב - בבינונית.
- וכתובת אישה - בזיבורית.
- רבי מאיר אומר:
- אף כתובת אישה - בבינונית.
(ב) אין נפרעין מנכסים משועבדים -
- במקום שיש - נכסים בני חורין,
- ואפילו - הן זיבורית.
- במקום שיש - נכסים בני חורין,
- אין נפרעין מנכסי יתומים -
- אלא - מן הזיבורית.
(ג) אין מוציאין -
- לאכילת הפירות,
- לשבח הקרקעות,
- למזון האישה והבנות,
- מנכסים משועבדים - מפני תיקון העולם.
- המוצא מציאה,
- לא ישבע - מפני תיקון העולם.
(ד) יתומים -
- שסמכו - אצל בעל הבית,
- או שמינה להן אביהן - אפטרופוס,
- חייב לעשר - את פירותיהן.
- אפטרופוס -
- שמינהו אבי יתומים - ישבע,
- שמינהו בית דין - לא ישבע.
- אבא שאול אומר: חילוף הדברים.
- המטמא, והמדמע, והמנסך -
- שוגג - פטור,
- מזיד - חייב.
- הכהנים שפיגלו במקדש -
- מזידין - חייבין.
(ה) העיד רבי יוחנן בן גודגדה -
- על החירשת - שהשיאה אביה,
- שהיא יוצאה - בגט.
- ועל קטנה בת ישראל - שנישאת לכוהן,
- שהיא אוכלת - בתרומה,
- ואם מתה - בעלה יורשה.
- ועל המריש הגזול - שבנאו בבירה,
- שיתן את דמיו.
- ועל החטאת הגזולה - שלא נודעה לרבים,
- שהיא מכפרת - מפני תיקון המזבח.
(ו) לא היה סיקריקון ביהודה - בהרוגי המלחמה,
- מהרוגי המלחמה ואילך - ישבו סיקריקון.
- כיצד?
- לקח מן הסיקריקון,
- וחזר, ולקח מבעל הבית - מקחו בטל.
- מבעל הבית,
- וחזר, ולקח מן הסיקריקון - מקחו קיים.
- מן האיש,
- וחזר, ולקח מן האישה - מקחו בטל.
- מן האישה,
- וחזר, ולקח מן האיש - מקחו קיים.
- לקח מן הסיקריקון,
- זו - משנה הראשונה.
- בית דין של אחריהם - אמרו:
- הלוקח מן הסיקריקון,
- נותן לבעלים - רביע.
- אימתי?
- בזמן - שאין בידם ליקח.
- אבל - אם יש בידם ליקח,
- הם קודמין - לכל אדם.
- הלוקח מן הסיקריקון,
- רבי, הושיב בית דין - ונמנו,
- שאם שהת לפני סיקריקון - שנים עשר חודש,
- כל הקודם ולוקח - נותן לבעלים רביע.
- שאם שהת לפני סיקריקון - שנים עשר חודש,
(ז) חירש - רומז, ונרמז.
- בן בתירה אומר:
- קופץ, ונקפץ - במיטלטלין.
- בן בתירה אומר:
- הפעוטות -
- מקחן - מקחן,
- וממכרן - ממכר,
- במיטלטלין.
(ח) אלו דברים אמרו - מפני דרכי שלום.
- כוהן - קורא ראשון,
- אחריו - לוי,
- ואחריו - ישראל,
- מפני דרכי שלום.
- מערבין - בבית ישן,
- מפני דרכי שלום.
- בור, שהוא קרוב לאמה - מתמלא ראשון,
- מפני דרכי שלום.
- מציאת חירש, שוטה, וקטן - יש בהן גזל,
- מפני דרכי שלום.
- רבי יוסי אומר: גזל גמור.
- מצודות חיה, ועופות, ודגים - יש בהן גזל,
- מפני דרכי שלום.
- רבי יוסי אומר: גזל גמור.
- העני, המנקף בראש הזית - מה שתחתיו גזל,
- מפני דרכי שלום.
- רבי יוסי אומר: גזל גמור.
- אין ממחין ביד עניי גוים - בלקט, בשכחה, ובפאה,
- מפני דרכי שלום.
(ט) משאלת אישה -
- לחברתה החשודה על השביעית - נפה, וכברה, ריחים, ותנור,
- אבל - לא תבור, ולא תטחן עימה.
- אשת חבר -
- משאלת לאשת עם הארץ - נפה, וכברה,
- ובוררת, וטוחנת, ומרקדת עימה,
- אבל משתטיל למים - לא תיגע אצלה,
- שאין מחזקין - ידי עוברי עבירה.
- משאלת לאשת עם הארץ - נפה, וכברה,
- בכולם, לא אמרו - אלא מפני דרכי שלום.
- ומחזקין ידי גוים - בשביעית,
- אבל - לא ידי ישראל,
- ושואלין בשלומן - מפני דרכי שלום.
פירושים
- פירוש המשניות לרמב"ם
- רבי עובדיה מברטנורא
- פירוש תוספות יום טוב
- עיקר תוספות יום טוב
- פירוש יכין ובועז (תפארת ישראל)
- פירוש מלאכת שלמה
- רש"ש
- מפרשי המשנה
משנה גיטין, פרק ה':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב