משנה בבא קמא ב דפוסים

<< | משנה בבא קמא ב דפוסים | >>

כיצד הרגל מועדת לשבר בדרך הילוכה?

הבהמה מועדת להלך כדרכה ולשבר.

היתה מבעטת, או שהיו צרורות מנתזין מתחת רגליה ושיברה את הכלים, משלם חצי נזק.

דרסה על הכלי ושיברתו, ונפל על כלי ושברו, על הראשון משלם נזק שלם, ועל האחרון משלם חצי נזק.

התרנגולים מועדין להלך כדרכן ולשבר.

היה דליל קשור ברגליו, או שהיה מהדס ומשבר את הכלים, משלם חצי נזק.

כיצד השן מועדת לאכול את הראוי לה?

הבהמה מועדת לאכול פירות וירקות.

אכלה כסות או כלים, משלם חצי נזק.

במה דברים אמורים? ברשות הניזק.

אבל ברשות הרבים, פטור.

אם נהנית, [משלם] מה שנהנית.

כיצד [משלם] מה שנהנית?

אכלה מתוך הרחבה, משלם מה שנהנית.

מצדי הרחבה, משלם מה שהזיקה.

מפתח החנות, משלם מה שנהנית.

מתוך החנות, משלם מה שהזיקה.

הכלב והגדי שקפצו מראש הגג ושברו את הכלים, משלם נזק שלם, מפני שהן מועדין.

הכלב שנטל חררה והלך לגדיש, אכל החררה והדליק הגדיש, על החררה משלם נזק שלם, ועל הגדיש משלם חצי נזק.

איזה הוא תם, ואיזה הוא מועד?

מועד, כל שהעידו בו שלשה ימים.

ותם, משיחזור בו שלשה ימים, דברי רבי יהודה.

רבי מאיר אומר, מועד, שהעידו בו שלוש פעמים.

ותם, כל שיהו התינוקות ממשמשין בו ואינו נוגח.

שור המזיק ברשות הניזק כיצד?

נגח, נגף, נשך, רבץ, בעט, ברשות הרבים, משלם חצי נזק.

ברשות הניזק, רבי טרפון אומר נזק שלם, וחכמים אומרים חצי נזק.

אמר להם רבי טרפון, ומה במקום שהקל על השן ועל הרגל ברשות הרבים, שהוא פטור, החמיר עליהם ברשות הניזק לשלם נזק שלם.

מקום שהחמיר על הקרן ברשות הרבים לשלם חצי נזק, אינו דין שנחמיר עליה ברשות הניזק לשלם נזק שלם?

אמרו לו, דיו לבא מן הדין להיות כנדון.

מה ברשות הרבים חצי נזק, אף ברשות הניזק חצי נזק.

אמר להם, אני לא אדון קרן מקרן, אני אדון קרן מרגל.

ומה במקום שהקל על השן ועל הרגל ברשות הרבים, החמיר בקרן.

מקום שהחמיר על השן ועל הרגל ברשות הניזק, אינו דין שנחמיר בקרן.

אמרו לו, דיו לבא מן הדין להיות כנדון.

מה ברשות הרבים חצי נזק, אף ברשות הניזק חצי נזק.

אדם מועד לעולם, בין שוגג, בין מזיד, בין ער, בין ישן.

סימא את עין חבירו ושבר את הכלים, משלם נזק שלם.

<< | משנה בבא קמא ב דפוסים | >>