משנה בבא מציעא ד יב
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נזיקין · מסכת בבא מציעא · פרק ד · משנה יב | >>
התגר נוטל מחמש גרנות ונותן לתוך מגורה אחת.
מחמש גתות, ונותן לתוך פטס אחד.
ובלבד שלא יהא מתכוין לערב.
רבי יהודה אומר, לא יחלק החנוני קליות ואגוזין לתינוקות, מפני שהוא מרגילן לבוא אצלו.
וחכמים מתירין מא.
ולא יפחות את השער.
וחכמים אומרים, זכור לטוב.
לא יבור את הגריסין, דברי אבא שאול.
וחכמים מתירין.
ומודים שלא יבור מעל פי מגורה, שאינו אלא כגונב את העין מב.
אין מפרכסין לא את האדם ולא את הבהמה ולא את הכלים.
הַתַּגָּר נוֹטֵל מֵחָמֵשׁ גְּרָנוֹת וְנוֹתֵן לְתוֹךְ מְגוּרָה אַחַת,
- מֵחָמֵשׁ גִּתּוֹת, וְנוֹתֵן לְתוֹךְ פִּטָּס אֶחָד,
- וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְהֵא מִתְכַּוֵּן לְעָרֵב.
- רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
- לֹא יְחַלֵּק הַחֶנְוָנִי קְלָיוֹת וֶאֱגוֹזִין לְתִינוֹקוֹת,
- מִפְּנֵי שֶׁהוּא מַרְגִּילָן לָבוֹא אֶצְלוֹ.
- וַחֲכָמִים מַתִּירִין.
- לֹא יְחַלֵּק הַחֶנְוָנִי קְלָיוֹת וֶאֱגוֹזִין לְתִינוֹקוֹת,
- וְלֹא יִפְחֹת אֶת הַשַּׁעַר;
- וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:
- זָכוּר לַטּוֹב.
- וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:
- לֹא יָבֹר אֶת הַגְּרִיסִין,
- דִּבְרֵי אַבָּא שָׁאוּל;
- וַחֲכָמִים מַתִּירִין.
- דִּבְרֵי אַבָּא שָׁאוּל;
- וּמוֹדִים שֶׁלֹּא יָבֹר מֵעַל פִּי מְגוּרָה,
- שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא כְּגוֹנֵב אֶת הָעַיִן.
- אֵין מְפַרְכְּסִין לֹא אֶת הָאָדָם,
- וְלֹא אֶת הַבְּהֵמָה,
- וְלֹא אֶת הַכֵּלִים:
התגר נוטל מחמישה גרנות - ונותן לתוך מגורה אחת.
- מחמש גתות - ונותן לתוך פיטס אחד,
- ובלבד שלא יתכוון לערב.
- מחמש גתות - ונותן לתוך פיטס אחד,
- רבי יהודה אומר:
- לא יחלק החנווני - קליות ואגוזים לתינוקות,
- מפני שהוא מרגילן לבוא אצלו.
- וחכמים - מתירין.
- לא יפחות את השער,
- וחכמים אומרין: זכור לטוב.
- ולא יבור את הגריסין - כדברי אבא שאול,
- וחכמים - מתירין.
- ומודים - שלא יבור על פי המגורה,
- שאינו אלא כגונב את העין.
- לא יחלק החנווני - קליות ואגוזים לתינוקות,
- אין מפרכסין - לא את האדם,
- ולא את הבהמה, ולא את הכלים.
פיטס - הגגית הגדולה. ועוד יתבאר זה במסכת כלים (פרק ג הלכה ו).
ויש בקליפת הפול סימן, שהיו יודעים בו אם יתבשל מיד או לא יתבשל אלא בטורח גדול, כמו שהוא ידוע בעניין הפול. אבא שאול אוסר לבור את הגריסין כלומר להסיר קליפתן כדי להתלמד ממנו עליו, וחכמים מתירין לפי שהוא לא הכניס בתוכה דבר, אבל הוא אסור לקנות מה שנראה מן הכרי ויניח בתוכו הקליפה לפי שהוא גונב את העין.
ופרכוס - הוא התיקון והיפוי.
ואין הלכה כרבי יהודה, ולא כאבא שאול:
התגר נוטל מחמש גרנות - שהכל יודעים בו שלא גדלו בשדותיו ומבני אדם הרבה לוקח ובחזקת כן לוקחים ממנו:
מגורה - אוצר שאוגרין בו תבואה. גורן, הוא שדשין בו את התבואה. ודרך התגר לקנות מבעלי בתים בשעת הגורן ולהכניס למגורה שלו:
פיטס - גיגית גדולה:
ובלבד שלא יתכוין לערבן - להוציא קול לקנות הרוב ממקום משובח ולערב בו ממקום אחר ושכניו סבורים שכל הפירות מאותו מקום:
ולא יפחות את השער - למכור בזול. מפני שהוא מרגיל לבא אצלו ומקפח מזונות חביריו:
זכור לטוב - שמתוך כך אוצרי פירות מוכרין בזול. וכן הלכה:
גריסין - פולין גרוסות בריחים, אחת לשתים:
לא יבור - את הפסולת. לפי שמתוך שנראות יפות הוא מעלה את דמיהן הרבה מדמי הפסולת שנטל מהן:
וחכמים מתירין - שיכול הלוקח לראות ולהבחין כמה דמי הפסולת שנברר, מאלו שישנן באחרים. וטוב לו להעלות בדמיהן של אלו שהן מבוררים מפני הטורח. והלכה כחכמים:
שלא יבור מעל פי המגורה - למעלה להראות יפות, ואת הפסולת שבתוכו לא בירר:
לפי שאינו אלא כגונב את העין - בברירתו:
מפרכסין - מתקנין ומיפין:
לא את האדם - עבד כנעני העומד לימכר:
וחכמים מתירין. דאמר ליה אנא מפליגנא אמגוזי. ואת פליג שיסקי. גמרא:
בגונב את העין. אפשר דלהכי לא קרי ליה גונב העין ממש לומר שאע"פ שמודיעו שלא בירר אלא מעל פי מגורה דאפ"ה אסור לפי שאפשר שע"י שרואה בשעת המכירה על פי המגורה שכולן יפות ואין בהם פסולת מתוך כך לא יעלה על לבו תמיד שיש פסולת בו ולפיכך לא קורהו אלא כגונב את העין.
(מא) (על המשנה) מתירין. דא"ל אנא מפליגנא אמגוזי. ואת פליג שיסקי. גמרא:
(מב) (על המשנה) כגונב. אפשר דלהכי לא קרי ליה גונב העין ממש לומר שאע"פ שמודיעו שלא בירר אלא מע"פ מגורה דאפ"ה אסור לפי שאפשר שע"י שרואה בשעת המכירה ע"פ המגורה שכולן יפות ואין בהן פסולת מתוך כך לא יעלה על לבו תמיד שיש פסולת בו ולפיכך לא קוראו אלא כגונב כו':
פיטס: בסמך ס"א בתי"ו ומ"ם ס"א בתיו וסמך:
רבי יהודה אומר לא יחלק וכו': פ' לא יחפור (בבא בתרא דף כ"א:)
קְלִיוֹת: גרסינן בנקודת חירק בלמד וכן הוא במכלול עלה נ"ז:
וחכמים מתירין: דאמר להו אני מחלק אגוזים ואתה חלק שקדים או אפרסקין:
ולא יפחות את השער וחכמים אומרים זכור לטוב: כתב [כאן נמחק איזה תיבות בכ"י] ז"ל נ"ל דהאי מדברי ר' יהודה היא ע"כ:
לא יבור את הגריסין: פי' הרמב"ם ז"ל יש בקליפת הפול סימן שהיו יודעין בו אם יתבשל מיד או לא יתבשל אלא בטורח כמו שהוא ידוע בענין הפול. אבא שאול אוסר לבור את הגריסין כלומר להסיר את קליפתו כדי להתלמד ממנו וחכמים מתירין לפי שהוא לא הכניס בתוכה דבר ע"כ:
וחכמים מתירין: היינו ר' אחא דמתיר נמי בדבר הנראה וכמו שפירש רעז"ל:
אלא כגונב את העין: כתוב בתוספת י"ט אפשר דלהכי לא קרי לי' גונב העין ממש לומר שאע"פ שמודיעו שלא בירר אלא ע"פ מגורה דאפ"ה אסור לפי שאפשר שע"י שרואה בשעת המכירה ע"פ המגירה שכולן יפות ואין בהן פסולת מתוך כך לא יעלה על לבו תמיד שיש פסול בו ולפיכך אינו קורהו אלא כגונב את העין ע"כ:
ולא את הכלים: מוקמינן לה בגמרא בעתיקי אבל בחדתי שרי. וביד שם בהלכות מכירה פי"ח סימן ב' ד' ז'. ובטור ח"מ סימן רכ"ח:
יכין
התגר נוטל: קונה תבואה:
מחמש גרנות ונותן לתוך מגורה אחת: [שפייכער] א':
מחמש גתות ונותן לתוך פיטם: [טאננע] גדולה:
אחד: דהכל יודעים שקונה מהרבה אנשים:
ובלבד שלא יהא מתכוין לערב: שלא יקנה הרוב ממקום היפה כדי שיצא קול שקנה הכל משם:
וחכמים מתירין: וכן הלכה [רכ"ח]:
לא יבור את הגריסין: דמדנראות יפות, מעלה בדמיהן יותר מדמי הפסילת שלקח:
ומודים שלא יבור מעל פי מגורה: למעלה ויניח הפסולת שלמטה, אף שמודיעו שבירר רק למעלה, אפ"ה יחשוב שאין כל כך פסולת למטה:
אין מפרכסין: [אויפפוטצעו]:
כגון להשחיר שערות לבנות של עבד זקן בהמכרו, או להשקות בהמה מי סובין שתראה עי"ז שמינה, וכ"כ לנפח הבשר כמו שנהגו הקצבים כדי שיראה הבשר שמן [ובל"ז דבר מתועב ומסוכן הוא, כמ"ש הרופאים שכשיש שום חלי בהקצב הנופח הבשר, מתדבק החולי ההוא ח"ו באוכל הבשר], וכ"כ אסור לצבוע כלים ישנים, כדי שיראו חדשים ויפין [שם]:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת