מהרש"ל על הש"ס/בבא מציעא/פרק ד

על ש"ס: מהרש"ל | ראשונים | אחרונים

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.

דף מד עמוד א

תוס' בד"ה הנחושת כו' לגבי כספא ולגבי כו' כצ"ל ונ"ב ונפקא מיניה שהן אינן קונין את המטלטלין ודו"ק:

דף מד עמוד ב

רש"י בד"ה משער תנא במידי דקץ שיער תנא כו' אלא חמישית שבדמיו כו' נ"ב פי' ששה דינרים וק"ל:

בד"ה לגבי פירא טבעא הוי כדקתני כו' נ"ב קצת תימה למה צריך לדייק ממתני' הא קרא להדיא כתיב וצרת הכסף בידך וגו':

דף מה עמוד א

גמ' ושאני הלואה כיון כו' נ"ב קצת תימה דהל"ל בהאי לישנא דס"ל דהבא פירא הוי ומכל מקום מחללין עליו דלגבי פירות טיבעא הוה מידי דהוה אכסף כבית הלל ונראה דהשתא דקא סלקא דעתא דמקשה דגבי כספא לכ"ע טיבעא הוה לגבי נפשיה א"כ לא שייך למימר מידי דהוה אכסף לבית הלל כו' דשאני כסף דהוי טיבעא לגבי נפשיה לכ"ע ע"כ מוכרח לומר תחלה כיון דלענין מקח וממכר פירא הוי לגבי הלואה נמי פירא הוי א"כ אזלה האי סלקא דעתא דמקשה דכספא לכ"ע טיבעא הוי לגביה נפשיה ואסור נמי להלוות דינר כסף בכסף לבית הלל כמו שפירשו התוס' והשתא הוי זהב לבית שמאי כמו כסף לבית הלל ודו"ק:

דף מו עמוד א

תוס' בד"ה כל הנעשה כו' שקבל ממנו הלוקח מטבע כו' כצ"ל ונ"ב פי' שעשאו חשוב במה שקבל ממנו מתנה וכן פרש"י לקמן:

בא"ד בהנאת קבלת חמור כו' נ"ב פי' שקבל ממנו הלוקח ושניהם של מוכר הן:

דף מו עמוד ב

רש"י בד"ה היכי מתרץ כו' בפרה הס"ד:

ד"ה תרגמא כו' של דינרים נמחק:

דף מז עמוד א

רש"י בד"ה ההוא לקיים כו' ותמורה במנעל הס"ד:

תוס' בד"ה רב הונא כו' ולעיל הכי פירושא והני כו' כצ"ל ונ"ב פי' מה שאמר כיון דלא קפיד קנה דכי חליפין דמי ה"ק הני דמים כיון דלא שכיחי כו':

דף מז עמוד ב

גמ' על אסימון ועל מעות כו' כצ"ל:

תוס' בד"ה נשרפו כו' לא תקנה יאמר כו' כצ"ל:

דף מח עמוד א

תוס' בד"ה תשומת יד כו' ויחד לו כלי על דמי עינו כו' כצ"ל:

דף מח עמוד ב

גמ' ר' יוסי לטעמיה דאמר אסמכתא קניא נ"ב זהו מדברי הגמ' נ"ל:

תוס' בד"ה נתנו לסיטון כו' דלא מחסרא משיכה כו' נ"ב קאי על אתנן זונה שנאסר אף שלא משכה בטלה ע"ש:

בא"ד מתרץ דבריו וי"ל כו' נ"ב קאי על ההיא דלעיל:

בא"ד ל"ג רב חסדא כו' נ"ב פי' אלא אמורא אחר ואית ספרים דלא גרסי' כלו' שום אמורא אלא מדברי סתמא דתלמודא הוא וכן הוא בספרים שלנו ע"ש:

דף מט עמוד א

רש"י בד"ה מעשה כו' הפועלים שצום כו' הד"א:

בד"ה יכול לחזור כו' לכופו אלא כו' הד"א:

תוס' בד"ה אלא אפי' כו' האומנים טול שלך כו' כצ"ל:

דף מט עמוד ב

רש"י בד"ה שתות מקח כו' ואין אחד יכול לחזור כו' נ"ב זהו לפי המסקנא דלקמן דלא קיימא לן מי שנתאנה ידו על העליונה:

דף נ עמוד ב

תוס' בד"ה אמר רבא כו' כיון שהוקר בכדי שיראה כו' נ"ב סברא זו היא מגומגמת מאד ולית דחש לה לא הרי"ף ולא הרא"ש וס"ל דלא קיימא לן כרב חסדא אלא מ"מ איכא נפקותא בהא דרב חסדא לענין ביטול מקח:

דף נא עמוד א

גמרא או קנה אל תונו כו' כצ"ל:

רש"י בד"ה דיקא נמי כו' הכי ומפרש כו' הד"א:

דף נא עמוד ב

רש"י בד"ה דודאי עקר כולי דעלמא הוא הס"ד:

בד"ה איסר לדינר כו' בדינר ו' מעה כו' כצ"ל:

דף נב עמוד א

רש"י בד"ה ונותנה כו' יפה לפי כו' הד"א:

בד"ה יתר על כו' אונאה מוכרה כו' הד"א:

דף נב עמוד ב

גמ' תרעומת תהוי ליה נ"ב בתמיה:

דף נג עמוד א

רש"י בד"ה דאי אית כו' פדייה הוא אם כו' הד"א:

דף נד עמוד א

רש"י בד"ה הבעלים כו' נפסד בארבעה סלעים כו' לקרן וחמשה לתוספת כו' כצ"ל:

בד"ה עשרים וחמש כו' לתת שלשים הס"ד ואח"כ מתחיל הדבור וסיום המשנה אומר א' הרי הוא כו' כצ"ל:

בא"ד אומר הגעתיך נ"ב פי' הבעל אמר לגזבר:

דף נה עמוד א

רש"י בד"ה באמצע כו' ופודה אותה הס"ד ואח"כ כדמפרש ואזיל ג"כ הס"ד:

בד"ה הנך אצטריך כו' אחריו הס"ד ואח"כ להכרזה הוא ג"כ ס"ד:

דף נה עמוד ב

רש"י בד"ה המביא גט כו' שאין בקיאין לשמה ואין כו' נ"ב תרי טעמי נינהו:

דף נו עמוד א

מתני' שומר חנם אינו נשבע כו' נ"ב לאו דוקא קאמר הוא הדין שאינו משלם אם פשע וכן שומר שכר הוא הדין שאינו נשבע שלא הזיק בידים או שעדיין הוא אצלו ודו"ק:

דף נו עמוד ב

רש"י בד"ה עומר מתירן כו' מפרש טעמא הס"ד:

דף נז עמוד א

תוס' בד"ה אמר רב נחמן כו' דאין אונאה עד פלגא כו' נ"ב ולא עד בכלל דזבן במאתים ושוה מאה לאו דוקא אלא מעט יותר עיין באשר"י:

דף נח עמוד ב

רש"י בד"ה שהרי דבר כו' כצ"ל:

תוס' בד"ה חוץ מג' כו' ולא מבשקר ליה כו' נ"ב ולא מכיר ליה:

דף נט עמוד א

גמ' שאתך בתורה ובמצות אל תונו אמר רב כו' כצ"ל:

דף נט עמוד ב

גמ' שבידי אשה תפח תנא אך כו' כצ"ל וכן ברש"י:

רש"י בד"ה מבית אבי אבא מבית אבי המשפחה כו' כצ"ל וכן בתוס':

תוס' בד"ה זהו תנורו כו' שהיה עושה שמו כן נ"ב וצ"ל הא דקאמר הכא אמר רב יהודה אמר שמואל שהקיפו דברים כעכנאי היינו משום שעיקר שמו חכנאי על שם בעל התנור וחכמים קראו תנור של עכנאי משום שהקיפוהו כו' דוגמא לאו ר"מ שמו אלא ר' נהוראי שמו ודו"ק:

דף ס עמוד ב

רש"י בד"ה מזקפתא קירצוף כו' נ"ב לשון אין מקרצפין הבהמה במסכת ביצה: