מהרש"ל על הש"ס/בבא מציעא/פרק ד


דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.

דף מד עמוד אעריכה

תוס' בד"ה הנחושת כו' לגבי כספא ולגבי כו' כצ"ל ונ"ב ונפקא מיניה שהן אינן קונין את המטלטלין ודו"ק:


דף מד עמוד בעריכה

רש"י בד"ה משער תנא במידי דקץ שיער תנא כו' אלא חמישית שבדמיו כו' נ"ב פי' ששה דינרים וק"ל:

בד"ה לגבי פירא טבעא הוי כדקתני כו' נ"ב קצת תימה למה צריך לדייק ממתני' הא קרא להדיא כתיב וצרת הכסף בידך וגו':


דף מה עמוד אעריכה

גמ' ושאני הלואה כיון כו' נ"ב קצת תימה דהל"ל בהאי לישנא דס"ל דהבא פירא הוי ומכל מקום מחללין עליו דלגבי פירות טיבעא הוה מידי דהוה אכסף כבית הלל ונראה דהשתא דקא סלקא דעתא דמקשה דגבי כספא לכ"ע טיבעא הוה לגבי נפשיה א"כ לא שייך למימר מידי דהוה אכסף לבית הלל כו' דשאני כסף דהוי טיבעא לגבי נפשיה לכ"ע ע"כ מוכרח לומר תחלה כיון דלענין מקח וממכר פירא הוי לגבי הלואה נמי פירא הוי א"כ אזלה האי סלקא דעתא דמקשה דכספא לכ"ע טיבעא הוי לגביה נפשיה ואסור נמי להלוות דינר כסף בכסף לבית הלל כמו שפירשו התוס' והשתא הוי זהב לבית שמאי כמו כסף לבית הלל ודו"ק:


דף מו עמוד אעריכה

תוס' בד"ה כל הנעשה כו' שקבל ממנו הלוקח מטבע כו' כצ"ל ונ"ב פי' שעשאו חשוב במה שקבל ממנו מתנה וכן פרש"י לקמן:

בא"ד בהנאת קבלת חמור כו' נ"ב פי' שקבל ממנו הלוקח ושניהם של מוכר הן:


דף מו עמוד בעריכה

רש"י בד"ה היכי מתרץ כו' בפרה הס"ד:

ד"ה תרגמא כו' של דינרים נמחק:


דף מז עמוד אעריכה

רש"י בד"ה ההוא לקיים כו' ותמורה במנעל הס"ד:

תוס' בד"ה רב הונא כו' ולעיל הכי פירושא והני כו' כצ"ל ונ"ב פי' מה שאמר כיון דלא קפיד קנה דכי חליפין דמי ה"ק הני דמים כיון דלא שכיחי כו':


דף מז עמוד בעריכה

גמ' על אסימון ועל מעות כו' כצ"ל:

תוס' בד"ה נשרפו כו' לא תקנה יאמר כו' כצ"ל:


דף מח עמוד אעריכה

תוס' בד"ה תשומת יד כו' ויחד לו כלי על דמי עינו כו' כצ"ל:


דף מח עמוד בעריכה

גמ' ר' יוסי לטעמיה דאמר אסמכתא קניא נ"ב זהו מדברי הגמ' נ"ל:

תוס' בד"ה נתנו לסיטון כו' דלא מחסרא משיכה כו' נ"ב קאי על אתנן זונה שנאסר אף שלא משכה בטלה ע"ש:

בא"ד מתרץ דבריו וי"ל כו' נ"ב קאי על ההיא דלעיל:

בא"ד ל"ג רב חסדא כו' נ"ב פי' אלא אמורא אחר ואית ספרים דלא גרסי' כלו' שום אמורא אלא מדברי סתמא דתלמודא הוא וכן הוא בספרים שלנו ע"ש:


דף מט עמוד אעריכה

רש"י בד"ה מעשה כו' הפועלים שצום כו' הד"א:

בד"ה יכול לחזור כו' לכופו אלא כו' הד"א:

תוס' בד"ה אלא אפי' כו' האומנים טול שלך כו' כצ"ל:


דף מט עמוד בעריכה

רש"י בד"ה שתות מקח כו' ואין אחד יכול לחזור כו' נ"ב זהו לפי המסקנא דלקמן דלא קיימא לן מי שנתאנה ידו על העליונה:


דף נ עמוד בעריכה

תוס' בד"ה אמר רבא כו' כיון שהוקר בכדי שיראה כו' נ"ב סברא זו היא מגומגמת מאד ולית דחש לה לא הרי"ף ולא הרא"ש וס"ל דלא קיימא לן כרב חסדא אלא מ"מ איכא נפקותא בהא דרב חסדא לענין ביטול מקח:


דף נא עמוד אעריכה

גמרא או קנה אל תונו כו' כצ"ל:

רש"י בד"ה דיקא נמי כו' הכי ומפרש כו' הד"א:


דף נא עמוד בעריכה

רש"י בד"ה דודאי עקר כולי דעלמא הוא הס"ד:

בד"ה איסר לדינר כו' בדינר ו' מעה כו' כצ"ל:


דף נב עמוד אעריכה

רש"י בד"ה ונותנה כו' יפה לפי כו' הד"א:

בד"ה יתר על כו' אונאה מוכרה כו' הד"א:


דף נב עמוד בעריכה

גמ' תרעומת תהוי ליה נ"ב בתמיה:


דף נג עמוד אעריכה

רש"י בד"ה דאי אית כו' פדייה הוא אם כו' הד"א:


דף נד עמוד אעריכה

רש"י בד"ה הבעלים כו' נפסד בארבעה סלעים כו' לקרן וחמשה לתוספת כו' כצ"ל:

בד"ה עשרים וחמש כו' לתת שלשים הס"ד ואח"כ מתחיל הדבור וסיום המשנה אומר א' הרי הוא כו' כצ"ל:

בא"ד אומר הגעתיך נ"ב פי' הבעל אמר לגזבר:


דף נה עמוד אעריכה

רש"י בד"ה באמצע כו' ופודה אותה הס"ד ואח"כ כדמפרש ואזיל ג"כ הס"ד:

בד"ה הנך אצטריך כו' אחריו הס"ד ואח"כ להכרזה הוא ג"כ ס"ד:


דף נה עמוד בעריכה

רש"י בד"ה המביא גט כו' שאין בקיאין לשמה ואין כו' נ"ב תרי טעמי נינהו:


דף נו עמוד אעריכה

מתני' שומר חנם אינו נשבע כו' נ"ב לאו דוקא קאמר הוא הדין שאינו משלם אם פשע וכן שומר שכר הוא הדין שאינו נשבע שלא הזיק בידים או שעדיין הוא אצלו ודו"ק:


דף נו עמוד בעריכה

רש"י בד"ה עומר מתירן כו' מפרש טעמא הס"ד:


דף נז עמוד אעריכה

תוס' בד"ה אמר רב נחמן כו' דאין אונאה עד פלגא כו' נ"ב ולא עד בכלל דזבן במאתים ושוה מאה לאו דוקא אלא מעט יותר עיין באשר"י:


דף נח עמוד בעריכה

רש"י בד"ה שהרי דבר כו' כצ"ל:

תוס' בד"ה חוץ מג' כו' ולא מבשקר ליה כו' נ"ב ולא מכיר ליה:


דף נט עמוד אעריכה

גמ' שאתך בתורה ובמצות אל תונו אמר רב כו' כצ"ל:


דף נט עמוד בעריכה

גמ' שבידי אשה תפח תנא אך כו' כצ"ל וכן ברש"י:

רש"י בד"ה מבית אבי אבא מבית אבי המשפחה כו' כצ"ל וכן בתוס':

תוס' בד"ה זהו תנורו כו' שהיה עושה שמו כן נ"ב וצ"ל הא דקאמר הכא אמר רב יהודה אמר שמואל שהקיפו דברים כעכנאי היינו משום שעיקר שמו חכנאי על שם בעל התנור וחכמים קראו תנור של עכנאי משום שהקיפוהו כו' דוגמא לאו ר"מ שמו אלא ר' נהוראי שמו ודו"ק:


דף ס עמוד בעריכה

רש"י בד"ה מזקפתא קירצוף כו' נ"ב לשון אין מקרצפין הבהמה במסכת ביצה: