משנה בבא בתרא ד ג

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נזיקין · מסכת בבא בתרא · פרק ד · משנה ג | >>

המוכר את הבית, מכר את הדלת, אבל לא את המפתח.

מכר את המכתשת הקבועה, אבל לא את המטלטלת.

מכר את האצטרובל, אבל לא את הקלת, ולא את התנור, ולא את הכירים.

[מכר תנור, מכר כירים].

בזמן שאמר לו, הוא וכל מה שבתוכו, הרי כולן מכורין.

משנה מנוקדת

הַמּוֹכֵר אֶת הַבַּיִת,

מָכַר אֶת הַדֶּלֶת,
אֲבָל לֹא אֶת הַמַּפְתֵּחַ.
מָכַר אֶת הַמַּכְתֶּשֶׁת הַקְּבוּעָה,
אֲבָל לֹא אֶת הַמִּטַּלְטֶלֶת.
מָכַר אֶת הָאִצְטְרוֹבָּל,
אֲבָל לֹא אֶת הַקֶּלֶת,
וְלֹא אֶת הַתַּנּוּר,
וְלֹא אֶת הַכִּירַיִם.
מָכַר תַּנּוּר, מָכַר כִּירַיִם.
בִּזְמַן שֶׁאָמַר לוֹ: הוּא וְכָל מַה שֶּׁבְּתוֹכוֹ,
הֲרֵי כֻּלָּן מְכוּרִין:

נוסח הרמב"ם

המוכר את הבית -

מכר את הדלת - אבל לא את המפתח.
מכר את המכתשת הקבועה - אבל לא את המיטלטלת.
מכר את האצטרובל - אבל לא את הקלת.
מכר תנור, וכירים.
ובזמן שאמר לו: הוא, וכל מה שבתוכו - הרי כולם מכורים.

פירוש הרמב"ם

מכתשת - הוא כלי שכותשין ושוחקין בו הדברים הגסים, כגון מכתשת אבן וזולתם.

ואצטרובל - הוא עץ כעין רחים, מעמידים עליו הרחים לטחון.

וקלת - עגול מעץ שעושין סביב לרחים, כדי שלא יתפזר כלום מן הדבר הנטחן:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

המוכר את הבית - סתם:

מכר את הדלת - שכל תשמישי הבית הקבועים בו בכלל הבית הם:

אבל לא את המפתח - דמידי דמיטלטל הוא ז:

המכתשת - הקבועה בקרקע:

האיצטרובל - עיגול של עץ שעליו מעמידים הרחים. וקבוע הוא:

הקלת - אפרכסת שעושים סביב לרחים לקבל הקמח הנטחן שלא יפול לארץ. ומיטלטל הוא:

ולא את התנור ולא את הכירים - דמיטלטלים הם. ואית ספרים דגרסי, מכר תנור מכר כירים. ומיירי בקבועים ומחוברים בקרקע:

הרי כולם מכורים - כל הני תשמישי דביתא. אבל שאר מאני תשמישתיה אינם מכורים. אפילו אמר וכל מה שבתוכה, לא רבה אלא תשמישים המיוחדים לבית כגון מפתח וקלת וכיוצא בהן:

פירוש תוספות יום טוב

אבל לא את המפתח. כתב הר"ב דמידי דמטלטל הוא. כלומר אע"ג דקביעה כדאמרינן בגמ' דקתני מפתח דומיא דדלת. מ"מ אינה מכורה משום דאין קביעותה קביעות גמורה. ומפתח זה (שאינה) [צ"ל שהיא] קבועה כגון אותם שאנו קוראים קודאינ"ט א)בלעז שראויות לכל פתח ופתח. אבל מכתשת הקבועה. היא יותר קבועה. ולפיכך היא מכורה. נ"י:

הקלת. פירש הר"ב אפרכסת וכו' לקבל הקמח וכו'. [ובסוף פרק י"ד ממסכת כלים כתבתי שהר"ב הרכיב בכאן ב' פירושים. וכן עוד לו בזה במ"ג פרק ד' דזבים]:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(ז) (על הברטנורא) כלומר אף על גב דקביעה כדאמרינן בגמרא דקתני מפתח דומיא דדלת מכל מקום אינה מכורה משום דאין קביעתן קביעות גמורה. ועתוי"ט:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

המוכר את הבית מכר את הדלת:    אבל לא את המפתח מפתח דומיא דדלת מה דלת דקביעא אף מפתח בשל עץ מיירי דקביע שיש מפתחות שאין מזיזין אותן מן הפותחות כגון של בני כפרים ומתניתין דלא כר' מאיר דאמר בברייתא בגמרא דפ' המוכר את הספינה מכר את הכרם מכר תשמישי כרם כגון קנים שבכרם שהן לצרכה וכמו שכתבתי לקמן פ' הספינה סימן ג' וה"ה למוכר בית שמוכר תשמישי בית. ואיכא תו ברייתא בגמרא דמשמע מינה דפליגא אמתניתין בפרט לגרסת הרי"ף והרמב"ם ז"ל שאכתוב בסמוך אבל הלכתא כמתניתין וכן כתב נמוקי יוסף לקמן אמתניתין דבית הבד:

המכתשת הקבועה:    כר' אליעזר דס"ל דכל המחובר לקרקע הרי הוא כקרקע ודלא כתנא קמא דפליג עליה בברייתא ואמר דדוקא החקוקה בסלע היוצא מן הכותל או מן הקרקע אותה לבד ולא את החקוקה ואח"כ קבעה:

האיצטרוביל:    כן הגיה הרי"א ז"ל ביוד:

הַקְלַת:    רשב"ם ז"ל פירש אפרכסת דהיינו אותה שנותנין בה החטה והרמב"ם ז"ל פי' דהיינו איתה שעושין סביב לריחיים לקבל הקמח הנטחן וא"כ דברי רעז"ל צריכין תיקון. ואפילו אינם מכוונים עם מה שפירש הוא עצמו ז"ל בספי"ד וספ"ל דמסכת כלים. ובערוך פירש קלת בסיס לריחים התחתונה:

לא את התנור ולא את הכירים:    פי' רעז"ל אית ספרים דגרסי מכר תנור מכר כירים ומיירי בקבועים וכו'. אמר המלקט נראה שהיא גרסת הרי"ף והרמב"ם ז"ל וכן בירושלמי וכתב נמוקי יוסף ז"ל תנור וכירים דאיירי במתניתין לא איירי בקבועין אלא אם אמר לו הוא וכל מה שבתוכו הכל מכור ואע"פ שהן מטלטלין ודוקא הני שהן תשמיש בית אבל שאר מטלטלין לא ע"כ. ובטור ח"מ סימן רי"ד ושם כתב שבלשון הרמב"ם ז"ל המוכר את הבית מכר תנור כירים וריחים ע"כ ומלת ריחים לא מצאתיה בהרמב"ם ז"ל בהלכות מכירה פכ"ה ונראה קצת דהרא"ש ז"ל גריס במתניתין לא את התנור ולא את הכירים ולא את הריחים. ובברייתא דמייתי בגמרא ה"ג לה נמי וקשה לע"ד אמאי פירש נמוקי יוסף בברייתא וריחים דהכא איירי בגדולים שאין דרכן לזוז ממקומן ע"כ דא"כ אדרבא מטעם זה ראוי להיותן בכלל המכר ושמא דר"ל גדולים ולא מחוברין לקרקע. ובחדושי הרשב"א ז"ל כתוב הא דתנן לא מכר לא את התנור ולא את הכירים ולא את הריחים ובזמן שא"ל הוא וכל מה שבתוכו הרי כולן מכורין ברייתא פליגא עלה דקתני ובזמן שא"ל הוא וכל מה שבתוכו הרי כולן מכורין אבל לא את התנור ולקמן נמי תנן במתניתין המוכר את בית הבד וכו' אבל לא מכר לא את העבידין ולא את הגלגל ולא את הקורה ובזמן שא"ל הוא וכל מה שבתוכו הרי כולן מכורין ואילו בברייתא תניא בין כך ובין כך לא מכר לא את העבידין ולא את הגלגל ולא את הקורה וכתב עליו ר"ת ז"ל הלכתא כסתמא דמתני' ואע"ג דמתני' חולקת לא חיישינן לה וכן כתב רבינו האי גאון ז"ל בספר המקח לפיכך כתבן רבינו הגדול סתם שהלכה כסתם משנתנו והדבר ידוע ע"כ:

תפארת ישראל

יכין

מכר את הדלת:    שקבוע בבית בצירים:

אבל לא את המפתח:    [שליססעל], אפילו קבוע בדלת:

מכר את המכתשת הקבועה:    שמחובר בקרקע בטיט:

מכר את האיצטרובל:    כך נקרא בל"י הכן [געשטעלל] בל"א, שמעמידין עליו הרחיים וקבוע בו ב' האבני רחיים, ולהכי מכורים עמו:

אבל לא את הקלת:    אפרכסת, [מיהלען טריכטער] בל"א, שמקבל התבואה לטחון, וי"א שמקבל הקמח הנטחן:

ולא את התנור ולא את הכירים:    שאינן קבועין בארץ.

הרי כולן מכורין:    אבל לא הנך דמשנה א' וב' [שם]:

בועז

פירושים נוספים