שולחן ערוך חושן משפט ריד יא


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

שולחן ערוך

המוכר את הבית מכר כל הדברים הקבועים כגון דלת ונגר ומנעול והאצטרובל ומכתשת הקבועה והתנור והכירים והריחים אם הם קבועים ואת מלבנות הפתחים המחוברים בטיט

(וי"א דחיבור ביתידות לא מיקרי חיבור) (עיין בב"י)

ולא מכר את המפתח אפילו הוא קבוע בדלת ולא מכתשת המיטלטלת ולא את הקלת ולא את מלבנות כרעי המטה ולא את מלבנות החלונות אע"פ שהם מחוברים בטיט מפני שהם לנוי ואם א"ל הוא וכל מה שבתוכו כל אלו מכורים אבל לא גג ויציע ובור ודות ומחילות: (הר"ן ונ"י פ' המוכר הבית)

(וי"א דאם כתב לו כל מה שבתוכו הוי כאלו כתב לו ולא שיירית וכו' וע"ל סי' זה סעיף ב'):

מפרשים

סמ"ע - מאירת עיניים

ונגר:    פי' ברית הקבוע בכותל:

האצטרובל:    הוא העיגול שסביב אבן הרחיים והוא ג"כ קבוע:

מלבנות הפתחי':    הם כמו לבזבזי' סביב מזוזת הבית והדלת שוקף עליהן:

המחוברי' בטיט:    איבעיא דלא איפשטא הוא בגמרא במחוברי' ביתידות אי אמרי' דבטילין במזוזת הבית ונמכרין עמו או לאו וקאמר שם דאם מחוברי' בטיט לא קמב"ל דפשיטא דמחשב מחובר ומה"נ פסקו כל הפוסקי' דמחובר בטיט היא ודאי נמכרת עם הבית וביתדות פסקו דאין נמכרת עמו ככל תיקו דממונא דהיא חומרא לתובע וקולא לנתבע דהמע"ה והמוכר הוא הנתבע ומור"ם כתב בהג"ה ז"ל וי"א דחיבור ביתידו' לא הוה חיבור עכ"ל לא ידעתי מאן קא פליג עליה ודוחק לומר משום דאחר איבעיא הנ"ל איתא שם בגמרא ז"ל בעי רב זירא מלבנות של חלונות מהו כו' ופירשב"ם דאיבעיא ליה באת"ל את"ל דמלבנות של פתחים היכי דמחברי ביתידות הוה חיבור ונמכרי' עם הבית מלבנות של חלונות המחוברי' ביתידות מהו מי אמרינן כיון דהני דשל חלונות אינן נקבעין שם כ"א לנוי מ"ה לא הוה חיבור או לא כו' כיון דלפי' רשב"ם זה באת"ל קאמר דחיבור יתידות בשל פתחי' הוה חיבור מ"ה כתב מור"ם ז"ל די"א דלא הוה חיבור ור"ל דיש דלא ס"ל כפי' רשב"ם בזה אלא ס"ל דפי' האיבעיא הוא כדפרשו המ"מ דפי' האיבעיא של מלבנות של חלונות אהיכי דמחברי בטיט קאי וקאמר את"ל דשל פתחי' הוה חיבור בשל חלונות דעבידי לנוי מהו אבל פי' זה הוא דוחק דכיון דהמחבר גופיה כתב המחוברי' בטיט מוכח דס"ל דדוקא בשל טיט הוה חיבור ולא ביתידות ושוב לא יתיישב עליו מ"ש וי"א דבשל יתידות לא הוה חיבור דמאי קמ"ל והל"ל איפכא די"א (דהן המפרשי' האיבעיא כרשב"ם) דגם ביתידות הוה חיבור ועוד דאין שייך לומר בכזה דהאת"ל הוא פשיטותא דאיבעיא הראשונה כיון דכבר סלקו בתיקו ולא ה"ל להגמרא לסתום ולכתוב בל' תיקו כיון דנפשט מכח האיבעיא דאח"כ הלכך אני אומר סמי מכאן תיבת וי"א אלא מור"ם בא לפרש דברי המחבר דכתב המחוברי' בטיט כדי שלא תטעה לו' דמכ"ש המחוברי' ביתידות דמן הסברא המחובר ביתידות היא מחובר קבוע ועומד בבית טפי ממה כשהוא מחובר בטיט מ"ה כתב מור"ם דז"א אלא דוקא קאמר ודחיבור ביתידות לא מיקרי חיבור ואפשר דהטעות נפל בדפוס כיון דהג"ה זו שייכ' לסעיף י"א יכול להיות שהי' מסי' כתוב בצדו י"א לרמוז ששייכא לסעיף י"א וטעה הסופר או המעתיק והוסיף וי"ו וכתב וי"א דחיבור כו' וק"ל (ולפי מ"ש ל' בכמה מקומות דדרך מור"ם לכתוב בל' ויש מי שאומר אף שאין בו פלוגתא א"כ לא קשה מידי דגם כאן צ"ל כן) ואין לתמוה על המחבר דכ' בפשיטות דמלבנות חלונות אפילו מחוברי' בטיט אינם נמכרי' ולרשב"ם הנ"ל הם נמכרי' בכה"ג דבזה י"ל דנמשך אחר פי' המ"מ ועיין בפסקי הרי"ף והרא"ש דלא הביאו האבעיא ודין דמלבנות בפסקיהן ועד"ר שם כתבתי טעם להדבר:

ולא את מלבנות כרעי המטה:    פי' דרכן היה להניח חתיכת עץ תחת כרעי המטה כדי שלא ירקבו בקרקע וגם הוא אבעיא דלא איפשטא בגמרא והוה קולא לנתבע ואפילו אם מחוברי' הם בקרקע בטיט או ביתידות כיון דאין להן שייכות כלל לקרקע כ"א להמטה מ"ה אין נמכרין בכלל הבית ולא כע"ש דכתב אמלבנות כרעי המטה דמיירי דאינן מחוברין בקרקע ולא דק דל"מ לפי' המ"מ דהאיבעיא דקאמר בגמ' דאיבעיא ליה היכי דלא מטלטלי ר"ל שהוא מחובר בקרקע ועלתה בתיקו דאליביה מוכח מהגמרא דאפי' מחוברין אינן נמכרין אלא אפי' לפי' רשב"ם דפי' היכא דלא מיטלטלי עם המטה ולא נשמע מיניה דמיירי דמחובר בקרקע אפ"ה נראה דגם הוא מודה דאינו נמכר עם הבית אף אם הוא מחובר לקרקע כיון דאין לו שייכות להבית והכי משמע מדברי הטור שתמה על הרמב"ם למה הוצרך לכתבן ולא ניחא ליה דמיירי במחובר לקרקע ודוק:

כאלו כת' ולא שיירית כו':    עד סעיף ב' פי' שם כתב בהג"ה דיש חולקי' וס"ל דבכתב להו ולא שיירית כו' קנה הבור והדות ואינך ולסברא הראשונה שכתב שם והוא דעת הטור דגם אי כתב ולא שיירית כו' ל"מ למכירתן כ"ש דל"מ כאן אי כתב וכל מה שבתוכו וכמ"ש המחבר כאן ועמ"ש בסי' רט"ו סס"א:


ט"ז

באר היטב

(לא) המטה:    דרכן היה להניח חתיכת עץ תחת כרעי המטה כדי שלא ירקבו בקרקע ואפי' אם מחוברים הן בקרקע בטיט או ביתדות כו' ע"ש בסמ"ע ובט"ז מ"ש בפי' האבעיא בש"ס בזה.



קצות החושן

פירושים נוספים

  • להגהות רבי עקיבא איגר על חושן משפט לחץ כאן



▲ חזור לראש