מצודות על שמואל א כ מא
<< | מצודות על שמואל א • פרק כ' • פסוק מ"א | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לג • לד • לה • לו • לז • לח • לט • מ • מא • מב •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
הַנַּ֘עַר֮ בָּא֒ וְדָוִ֗ד קָ֚ם מֵאֵ֣צֶל הַנֶּ֔גֶב וַיִּפֹּ֨ל לְאַפָּ֥יו אַ֛רְצָה וַיִּשְׁתַּ֖חוּ שָׁלֹ֣שׁ פְּעָמִ֑ים וַֽיִּשְּׁק֣וּ ׀ אִ֣ישׁ אֶת־רֵעֵ֗הוּ וַיִּבְכּוּ֙ אִ֣ישׁ אֶת־רֵעֵ֔הוּ עַד־דָּוִ֖ד הִגְדִּֽיל׃
מצודת ציון
"הגדיל" - מלשון גודל ורבוי
מצודת דוד
"את רעהו" - עם רעהו על כי היה קשה להם הפרידה
"עד דוד הגדיל" - הרבה לבכות יותר מיהונתן
"לאפיו" - על פניו
"מאצל הנגב" - מצד הדרומי של אבן האזל ויהונתן ירה החצים מול צד הצפוני
"ודוד קם" - היות מתחלה היו שם אנשים ולא היה יכול לדבר עם דוד פנים אל פנים וכאשר חשש מזה מאז ולכך עשה הסימן עם החצים וכאשר גמר הסימן הלכו להם האנשים ושלח גם הוא את הנער וכאשר שמע דוד בשלחו את הנער הבין בדבר שאין שם איש וקם ממקומו והלך אליו
"הנער בא" - רצה לומר הלך לבוא העירה