פתיחת התפריט הראשי


תוכן עניינים

פסוק א (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ויברח" - בעוד שאול מתנבא ברח ובא לביתו

פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ומדוע יסתיר" - אם דרכו לגלות לפני מצפון לבו מדוע יסתיר הדבר הזה אם כן בודאי אין זאת אמת

"חלילה" - חולין הוא לאבי לעבור על השבועה אשר נשבע לבל ימיתך וחשב יהונתן שכל מה שעשה אביו לא היתה מדעת שלימה כי אם מרוח רעה הבאה אליו

פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"וישבע עוד דוד ויאמר" - רצה לומר מתחלה אמר הנה מה שלא גלה לך היא בעבור שיודע הוא אשר מצאתי חן בעיניך ולזה מסתיר ממך לבל תעצב וחזר ונשבע ואולם חי ה' וגו' כי כשיעור פסיעה אחת היה ביני ובין המות כי לולא נטיתי מפניו בעת שהטיל החנית היה ממית אותי וכאומר יהיה איך שיהיה אם בדעת אם מבלי דעת מכל מקום אני תמיד בסכנה

מצודת ציון

"ואולם" - ואבל

"כפשע" - מלשון פסיעה וצעדה

פסוק ד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"מה תאמר נפשך" - לפי שהחכמה נתונה בנפש המשכלת אמר לו מה תאמר נפשך

פסוק ה (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ושלחתני" - רצה לומר לזאת העצה היעוצה שהיום תשלחני להסתר היום ומחר ומחרתו עד הערב עד עת תוכל להודיעני אחר הסעודה

"ואנכי וגו'" - דרכי לשבת עם המלך לאכול על שולחנו

"חדש מחר" - רצה לומר ראש חדש והיה מדרך כל אוכלי שלחן המלך לבוא בו אל השולחן ולא יעדרו אבל בשאר הימים היה מי מהם לפעמים נמנע מלבוא

פסוק ו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אם פקוד" - אם יזכור בי לשאול עלי אז תשיב לומר שנשאל ממני ללכת לעירו על הזבח הקבוע לבני משפחתו בכל שנה (וחשב כי בזולת ראש חדש לא ישאל עליו כי אין הדבר קבע לבוא בכל יום ואף בראש חדש לבד לא ישאל בחשבו שמקרה היא וכאשר היה באמת שחדל לשאול בראש חדש אולם כשלא יבוא בראש חודש וגם ביום שלאחריו אז קרוב הדבר שישאל עליו)

מצודת ציון

"פקוד" - ענין זכרון והשגחה כמו (בראשית כא א) וה' פקד את שרה

"נשאול" - מלשון שאלה ובקשה

"לרוץ" - לילך במרוצה ומהר

"הימים" - השנה כמו (ויקרא כה כט)ימים תהיה גאולתו

פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"דע כי כלתה" - רצה לומר סוף דעתו להמיתני ולזה חרה לו על מה שלא אהיה מצוי אצלו לשלוח בי יד

"טוב" - רצה לומר טוב עשית מה שנתת לו רשות ללכת

"שלום לעבדך" - אז תדע כי שלום לי ואינו רוצה להמיתני

מצודת ציון

"כה" - כן

"כלתה" - ענין סוף וגמר

פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ואם יש בי עון" - רצה לומר ואם לאחר זמן מצאת בי עון ובעבורו תפר הברית

"תביאני" - כי אם לא תגלה אזני אבוא שוב לפני אביך ותהיה אתה הגורם

"ועשית חסד" - לגלות אזני מה נהיה

"כי בברית" - לזאת מהראוי שתעשה עמדי חסד

פסוק ט (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כי אם ידוע אדע וגו'" - רצה לומר לא נמצא בך עון שבעבורה אעלים ממך דברי אבי

"חלילה לך" - חולין הוא לך מלהיות נמצא בך עון שבעבורו יופר הברית

פסוק י (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"או מה" - רצה לומר מה יענך טוב או מה יענך קשה ומסוף המקרא למדנו חסרון ראשיתו

"מי יגיד לי" - רצה לומר על ידי מי תגיד לי

מצודת ציון

"יענך" - ישיבך

"קשה" - תשובה קשה

פסוק יא (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"השדה" - כי אין להמתיק סוד כי אם בשדה בכדי שלא יהיה נשמע למי

פסוק יב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"והנה טוב" - כשתהיה ההודעה טובה

"ולא אז וגו'" - וכי לא אז אשלח אליך לבשרך טובה בתמיה

"כעת מחר" - כעת הזאת ביום מחר השלישית הוא יום שאחר ראש חדש

"ה' אלהי ישראל" - רצה לומר הריני נשבע בה' וגו'

מצודת ציון

"אחקור" - מלשון חקירה ודרישה

פסוק יג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כי ייטב" - כאשר יהיה ישרו טוב בעיני אבי להרע לך עם כי יקשה בעיני לבשרך רעה עם כל זה אגלה אזנך כי ההליכה מפה לטובה תחשב כי תלך בשלום מבלי פחד וסוף הדבר יהיה כי מלוך תמלוך וזהו ויהי ה' עמך וגו'

"כה יעשה וגו'" - הוא ענין שבועה וגזם ולא אמר והרי הוא כאלו אמר טובה כזאת יעשה לי וכן יוסיף וגו'

פסוק יד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ולא אם עודני חי" - רצה לומר לא אשאל ממך דבר אם אהיה עדיין חי כשתמלוך ולתוספת ביאור אמר ולא תעשה וגו' רצה לומר ולא אשאל אשר תעשה עמדי חסד בעבור ברית ה' אשר בינינו בעוד שלא אמות והרי הוא כאומר מובטחני שתקיים הברית מבלי שאלה ובקשה

פסוק טו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ולא בהכרית" - אף לא אשאל שתשמור הברית בעת יכרית ה' את אויביו והם בית שאול שיוכרתו כלם בסבת הגבעונים ואמר גם לא אשאל לפרט שתחמול אז על זרעי כי הברית כולל הכל וידעתי כי שמור תשמור

"ולא תכרית" - אף לא אשאל שלא תכרית למנוע ולבטל חסדך מעם ביתי

מצודת ציון

"ולא תכרית" - רצה לומר לא תמנע

פסוק טז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ובקש" - זה מדברי יונתן שאמר ה' יבקש מאויבי דוד לשלם גמול ואף ממני אם אהיה לו לאויב למנוע החסד מביתו

"עם בית דוד" - לעשות חסד עם ביתו בעוד היותו נרדף משאול

פסוק יז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"באהבתו אותו" - רצה לומר לא הוסיף להשביעו בעבור כי חשש פן לא יקיים דוד את הברית שמאז אולם מה שהוסיף להשביעו הוא על כי אהב אותו כנפשו והיה מתענג בהזכיר כי מלוך ימלוך ויהיה לאל ידו לעשות חסד

פסוק יח (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ויאמר לו יהונתן" - עתה חזר להשיב כל מה ששאלו דוד מי יגיד לו ואמר לו מחר ראש חדש ותהיה נזכר כאשר יחסר מקום מושבך מאין יושב בה ורצה לומר על ידי שמחר ראש חדש תהיה בודאי נזכר אם למחר אם למחרתו וכמו שכתוב למעלה

מצודת ציון

"ונפקדת" - ענין זכרון

"יפקד" - ענינו חסרון כמו (במדבר לא מט)ולא נפקד ממנו איש

פסוק יט (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ושלשת" - כל שלשת הימים והם היום ומחר ומחרתו תרד מאד להיות נסתר בהעמק במקום שנסתרת שם ביום המעשה והוא היום שהיה בו מעשה השבועה אשר נשבע שאול ליהונתן לבל המית את דוד כי גם אז היה נסתר במקום ההוא

מצודת ציון

"האזל" - ענין הלוך כמו (איוב יד יא)אזלו מים מני ים ורצה לומר סימן להולכי אורח

פסוק כ (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"צדה אורה" - אשליך לצד האבן ההוא כאלו אני מורה למטרה

"שלשת החצים" - האחד לירות ראשון והשני אחריו אם להרחיקו אם להקריבו כפי הסימן האמור בענין ואולי לא יכוין בהשני לקח עוד אחד ובו יכוין לפי הסימן הנרצה

מצודת ציון

"צדה" - מלשון צד

"אורה" - אשליך כמו (שמות טו ד)ירה בים

"למטרה" - הוא הדבר אשר המורים מכוונים להשליך בו כמו (איכה ג יב)כמטרא לחץ

פסוק כא (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"קחנו" - אז אתה קח החץ ובוא

"חי ה'" - נשבע לו שבאם יאמר כזאת בודאי שלום לו ואין דבר רע ועם כל זה לא רצה לקרות לו שלא יודע שבעצתו נסתר

"אם אמור אומר" - רצה לומר הסימן הזה יהיה בידך אם אומר לנער הנה החצים ממך והנה רצה לומר קרובים אלי ממך ועברת מהם ולהלאה כי כשירצה לעשות זה הסימן יזרוק שוב חץ להיות קרוב אליו מן הנער

"והנה אשלח" - לאחר זה אשלח הנער אשר עמד למצוא החצים

מצודת ציון

"והנה" - להצד הזה

פסוק כב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כי שלחך ה'" - רצה לומר ההליכה תהיה לך לטובה ומה' היא

"לך" - אז לך לדרכך וברח לך

"ממך והלאה" - להלן ממקום עמדך כי כשירצה לעשות זה הסימן יזרוק שוב חץ להיות רחוק מהראשון וכאשר עשה באמת

מצודת ציון

"לעלם" - לנער כמו (לעיל יז נו) בן מי זה העלם

פסוק כג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"הנה ה'" - רצה לומר אין בינינו עד ואך הנה העד יהיה ה' וגו'

"והדבר" - כאומר ואם תלך לך זכור תזכור הדבר אשר דברנו והוא דברי הברית שכרתנו

פסוק כה (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ויפקד" - נחסר היה המקום מן היושב

"על מושבו" - על המקום המיוחד לו לשבת בה והוא במקום המושב שאצל הקיר

"ויקם יהונתן" - כי סדר הישיבה היה אשר ישב דוד סמוך להמלך ואחריו יהונתן ואחריו אבנר וישב עתה המלך במקומו ויהונתן במקומו ואבנר במקומו וכשלא בא דוד נשאר יהונתן יושב סמוך לאביו מבלי אמצעי ואין מדרך הבן להסב אצל אביו לזה קם יהונתן ממקומו לשבת במקום אבנר והוא ישב במקום יהונתן מצד שאול להיות הוא אמצעי בין שאול ליהונתן בנו (ולא ישב אבנר במקום דוד ולהשאיר יהונתן במקומו כי חשב פן יבוא עוד דוד וישב במקומו ואף כי יהונתן ידע שלא יבוא מכל מקום עשה עצמו בתחילה כלא יודע עם שאמר בסוף שנשאל ממנו וגו' ומטעם זה ישב מתחילה במקומו כאלו לא ידע)

מצודת ציון

"ויפקד" - מענין חסרון

פסוק כו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ולא דבר" - לא שאל מדוע לא בא דוד כי חשב מקרה קרה לו שלא בא ואותו מקרה בלתי טהור הוא רצה לומר שראה קרי ולזה לא בא כי לא טהור הוא עדיין כי לא טבל לקריו ואין מהראוי לאכול בשלחן המלך הטמא והטהור יחדו

מצודת ציון

"מאומה" - כלל לא

"בלתי" - ענינו כמו בל ו'לא'

פסוק כז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"גם תמול" - כי חשב אם היה מקרה היה לו לבוא היום חלופו עם שאין הדבר קבוע בכל יום מימות החול

"ממחרת החדש השני" - רצה לומר ממחרת ראש חדש שהוא שני לחדש

פסוק כח (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"נשאול נשאל" - ממני שאל רשות ללכת עד בית לחם

פסוק כט (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"על כן לא בא" - כי נתתי לו רשות ללכת והלך לו

"ואראה את אחי" - בשמחת הזבח

"אמלטה נא" - מעבודת המלך

"והוא צוה לי" - לבוא על הזבח וחוזר ומפרש מי היה המצוה ואמר אחי אליאב הבכור הוא היה המצוה

"שלחני" - תן לי רשות ללכת

"זבח משפחה" - אותו היום היו בני משפחתו זובחים בעירו זבחי שלמים

מצודת ציון

"אמלטה" - ענין הצלה והשמטה מדבר מה

פסוק ל (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"בן נעות המרדות" - רצה לומר, כאשר אמך היא נפשעת בדבר המרידה למרוד בי, כן אתה בנה דומה לה לפשוע בדבר המרד.

"הלא ידעתי" - מאז ידעתי שאתה בוחר בבן ישי להיות מולך, וזה לבשתך ולבושת הגלות דופי אמך, כי הלא יאמרו הבריות "אין זה כי אם זנתה אמו והוא אינו בן שאול, ולזה יאהב לשונאי שאול".

מצודת ציון

"נעות" - מלשון עון ופשע.

"המרדות" - מלשון מרד.

"לבן ישי" - כמו בבן ישי, ובא הלמ"ד במקום הבי"ת, וכן (תהלים ט ה): "ישבת לכסא", ומשפטו בכסא.

"ערוה" - ענינו הגלות הדופי, כמו (דברים כד א): "ערות דבר".

פסוק לא (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ועתה שלח" - הואיל ואתה נתת לו רשות ללכת עליך להשיבו כי הוא בן מות ואמיתנו

"כי כל הימים" - רצה לומר כי אם לא בחרת בו שימלוך הוא לא היית מצילו מידי כי כל ימי חייו לא תתקיים לא אתה ולא המלכות

מצודת ציון

"תכון" - מלשון הכנה וקיום

"בן מות" - איש מות

פסוק לב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"מה עשה" - אם ה' המליכו מה עשה הוא

פסוק לג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כי כלה היא" - רצה לומר סוף גמר דעת אביו הוא להמיתו

מצודת ציון

"ויטל" - השליך

פסוק לד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אל דוד" - בראותו כי כלתה אליו הרעה

"כי הכלימו" - ובעבור כי הכלימו אביו שקראו בן נעות המרדות והטיל עליו החנית

"ביום החדש השני" - רצה לומר ביום השני להחדש

פסוק לה (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"למועד דוד" - אל המקום המיועד אשר דוד נועד להסתר בה

"ויהי בבוקר" - ביום השלישי מהחדש ולא ביום השני כאשר קבעו כי חשב פן ירגיש מי בדבר ולזה הלך בבוקר שאז הדרך לעשות טיול ולירות בחצים ובעל כרחו ישב שם דוד עד בואו

מצודת ציון

"למועד" - מקום המיועד וקבוע וכאשר יאמר על זמן קבוע כמו כן יאמר על מקום קבוע וכן (איוב ל כג)ובית מועד לכל חי

פסוק לו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"הנער רץ" - אחר שירה החץ הראשון רץ הנער אחריו ובעודו רץ ירה השני לעבור אותו להלאה מהחץ הראשון

מצודת ציון

"מורה" - מלשון יריה והשלכה

פסוק לז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"הלא החצי" - אשר יריתי באחרונה הלא היא ממך והלאה

"עד מקום החצי" - אשר ירה בראשונה

מצודת ציון

"אחרי הנער" - רצה לומר אל הנער כשהוא אחריו

פסוק לח (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"את החצים" - הראשונה והשניה

"מהרה חושה" - רוץ מהר אחר השניה ולא תעמוד במקום הראשונה

מצודת ציון

"חושה" - גם היא כענין מהירות כמו (תהלים לח כג)חושה לעזרתי וכפל הדבר במלות שונות

פסוק לט (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"לא ידע מאומה" - מהסימן הנעשה ביריית אלו החצים

פסוק מ (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"את כליו" - הקשת והחצים

פסוק מא (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"את רעהו" - עם רעהו על כי היה קשה להם הפרידה

"עד דוד הגדיל" - הרבה לבכות יותר מיהונתן

"לאפיו" - על פניו

"מאצל הנגב" - מצד הדרומי של אבן האזל ויהונתן ירה החצים מול צד הצפוני

"ודוד קם" - היות מתחלה היו שם אנשים ולא היה יכול לדבר עם דוד פנים אל פנים וכאשר חשש מזה מאז ולכך עשה הסימן עם החצים וכאשר גמר הסימן הלכו להם האנשים ושלח גם הוא את הנער וכאשר שמע דוד בשלחו את הנער הבין בדבר שאין שם איש וקם ממקומו והלך אליו

"הנער בא" - רצה לומר הלך לבוא העירה

מצודת ציון

"הגדיל" - מלשון גודל ורבוי

פסוק מב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אשר נשבענו" - כאומר זכור תזכור אשר נשבענו ואמרנו ה' יהיה לעד ביני ובינך וגו'