קטגוריה:מלכים א ג כז
נוסח המקרא
ויען המלך ויאמר תנו לה את הילוד החי והמת לא תמיתהו היא אמו
וַיַּעַן הַמֶּלֶךְ וַיֹּאמֶר תְּנוּ לָהּ אֶת הַיָּלוּד הַחַי וְהָמֵת לֹא תְמִיתֻהוּ הִיא אִמּוֹ.
וַיַּ֨עַן הַמֶּ֜לֶךְ וַיֹּ֗אמֶר תְּנוּ־לָהּ֙ אֶת־הַיָּל֣וּד הַחַ֔י וְהָמֵ֖ת לֹ֣א תְמִיתֻ֑הוּ הִ֖יא אִמּֽוֹ׃
וַ/יַּ֨עַן הַ/מֶּ֜לֶךְ וַ/יֹּ֗אמֶר תְּנוּ־לָ/הּ֙ אֶת־הַ/יָּל֣וּד הַ/חַ֔י וְ/הָמֵ֖ת לֹ֣א תְמִיתֻ֑/הוּ הִ֖יא אִמּֽ/וֹ׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום יונתן
רש"י
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"היא אמו" - הואיל ומרחמת עליו
"תנו לה" - להאשה שאמרה תנו לה את הילוד וגו'מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
כי "היא אמו":
- פרשנות מודרנית:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:מלכים א ג כז.
|
וַיַּעַן הַמֶּלֶךְ וַיֹּאמֶר תְּנוּ לָהּ אֶת הַיָּלוּד הַחַי וְהָמֵת לֹא תְמִיתֻהוּ הִיא אִמּוֹ. |
| -- מלכים א ג, כז |
משפט שלמה
וַיַּעַן הַמֶּלֶךְ וַיֹּאמֶר
מה היה למלך לענות? מה היתה השאלה? מה היתה הבקשה, החסרה בכתוב?
- האם השאלה היתה מי היא האם האמיתית - על זה המלך לא יכול לענות כי הוא לא יכול לדעת.
- האם הבקשה היתה של האישה הראשונה, לתת לה את הילד, לאחר תגובת השניה? - במידה והאישה הראשונה לא בקשה את התינוק, לדחוף לה את התינוק רק בגלל שהיא ריחמה אבל לא ביקשה בפרוש כי היא יודעת שהיא גנבה ראשונה, יהיה מעשה לא כל כך חכם.
- האם עבדי המלך שאלו אותו מה לעשות, לחתוך או לא? - אפשר להבין שבלי תשובתו, האנשים עדיין לא ידעו מי תקבל את הילד או האם המלך יהרוג את הילד.
וַיֹּאמֶר
זאת פקודת המלך והחלטתו הסופית.
וְהָמֵת לֹא תְמִיתֻהוּ
המלך קיבל את בקשתה של הראשונה לא להמית את הילד, וביטל את פקודתו. דבר זה מראה על מוח פתוח ויכולת לשנות דעה כאשר העובדות מצדיקות, בנוסף לטריק שהמלך הפעיל על הנשים לגלות את מחשבתם.
תְּנוּ לָהּ אֶת הַיָּלוּד הַחַי, ... הִיא אִמּוֹ
במידה והמלך היה הורג את האישה השניה, הינו ידעים שבעיניו היא השקרנית, הגנבת וחסרת הלב, אולם הוא לא הרג אותה. מכאן שהוא לא ידע מי היא האם האמיתית ומי היא השקרנית. המלך פשוט הכריז שהאישה הזו היא אימו והעניק לה את התינוק במחשבה שהיא תהיה האם הטובה יותר, המוכנה להקריב את נפשה לתינוק שנותן לה.
"הִיא אִמּוֹ" - עם כל הזכויות והחובות. אם רע יקרה לתינוק, אימו תהיה אחראית לזה.
סוף דבר
המספר לא מספר. אולם אפשרי ששתי הנשים חזרו הביתה עם התינוק, והמשיכו לגור יחד בחברות וגידלו את הילד באהבה. ברירה הגיונית אחרת לא היתה להן.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • Sefaria • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "מלכים א ג כז"
קטגוריה זו מכילה את 6 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 6 דפים.