מדרש רבה על כי תצא
<< · מדרש רבה על · כי תצא · >>
סדר כי תצא
פרשיות: ו
מפרשים: יפה תואר | מהרז"ו | מתנות כהונה | רד"ל | רש"י
פרשה ו
דברים רבה פרשה ו פיסקא: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד
א. [ עריכה ]
"כִּי יִקָּרֵא קַן צִפּוֹר לְפָנֶיךָ".
הלכה: תינוק שנולד כשהוא מהול, מהו שיהא מותר למול אותו?
- כך שנו חכמים: תינוק שנולד מהול, צריך להטיף ממנו דם ברית, מפני בריתו של אברהם. ומנין אתה למד? מן התורה, שנאמר (בראשית יז, יג): "הִמּוֹל יִמּוֹל יְלִיד בֵּיתְךָ וּמִקְנַת כַּסְפֶּךָ".
- ד"א דבר אחר - פירוש נוסף "הִמּוֹל יִמּוֹל" אל תהי קורא בו אלא שתי מילות, מילה ופריעה.
- רבי לוי אמר "הִמּוֹל יִמּוֹל" מכאן למוהל צריך שיהא מהול דכתיב "הִמּוֹל יִמּוֹל".
- אמר ר' יודן בן פזי מה כתיב בצפורה אשת משה (שמות ד, כו): "אָז אָמְרָה חֲתַן דַּמִּים וְגוֹ'" למילה אין כתיב כאן אלא "לַמּוּלֹת" שתי מילות מכאן למילה ומכאן לפריעה.
ולמה התינוק נימול לשמונה ימים? שנתן הקב"ה רחמים עליו, להמתין לו עד שיהא בו כחו. וכשם שרחמיו של הקב"ה על האדם, כך רחמיו על הבהמה. מנין?
- שנאמר (ויקרא כב, כז): "וּמִיּוֹם הַשְּׁמִינִי וָהָלְאָה וְגוֹ'".
- ולא עוד אלא שאמר הקב"ה (שם, כח) "אֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ לֹא תִשְׁחֲטוּ בְּיוֹם אֶחָד".
- וכשם שנתן הקב"ה רחמים על הבהמה כך נתמלא רחמים על העופות מנין שנאמר "כִּי יִקָּרֵא קַן צִפּוֹר לְפָנֶיךָ":
ב. [ עריכה ]
זש"ה זה שאמר הכתוב (משלי ה, ו): "אֹרַח חַיִּים פֶּן תְּפַלֵּס נָעוּ מַעְגְּלֹתֶיהָ לֹא תֵדָע".
מהו "אֹרַח חַיִּים פֶּן תְּפַלֵּס" אמר רבי אבא בר כהנא אמר הקב"ה לא תהא יושב ומשקל במצותיה של תורה כענין שנאמר (ישעיה מ, יב): "ושקל בפלס הרים" לא תהא אומר הואיל והמצוה הזו גדולה אני עושה אותה ששכרה מרובה והואיל וזו מצוה קלה איני עושה אותה מה עשה הקב"ה לא גילה לבריות מהו מתן שכרה של כל מצוה ומצוה כדי שיעשו כל המצות בתום מנין שנאמר "נָעוּ מַעְגְּלֹתֶיהָ לֹא תֵדָע". למה"ד למה הדבר דומה למלך ששכר לו פועלים והכניס אותן לתוך פרדסו סתם ולא גילה להן מהו שכרו של פרדס שלא יניחו דבר ששכרו מועט וילכו ויעשו דבר ששכרו מרובה בערב קרא לכל אחד ואחד א"ל תחת איזה אילן עשית א"ל תחת זה א"ל פלפל הוא שכרו זהוב אחד קרא לאחר אמר לו תחת איזה אילן עשית א"ל תחת זה אמר לו שכרו חצי זהוב פרח לבן הוא קרא לאחר א"ל תחת איזה אילן עשית א"ל תחת זה א"ל זית הוא שכרו מאתים זוז אמרו לו לא היית צריך להודיע אותנו איזה אילן שכרו מרובה כדי שנעשה תחתיו אמר להם המלך אילו הודעתי היאך היה כל פרדסי נעשה. כך לא גילה הקב"ה מתן שכרן של מצות חוץ משתי מצות החמורה שבחמורות והקלה שבקלות כבוד אב ואם חמורה שבחמורות ומתן שכרה אריכות ימים שנאמר (שמות כ, יב): "כבד את אביך ואת אמך למען יאריכון ימיך" והקלה שילוח הקן ומהו שכרה אריכות ימים שנאמר "שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח אֶת הָאֵם וְגוֹ'" הוי "כִּי יִקָּרֵא קַן צִפּוֹר":
ג. [ עריכה ]
זש"ה זה שאמר הכתוב (משלי א, ט): "כִּי לִוְיַת חֵן הֵם לְרֹאשֶׁךָ" רבנן אמרי נעשה דברי תורה חן לרשיותך כיצד אדם בן תורה בשעה שהוא מזקין הכל באין ומסבבין אותו ושואלין אותו דברי תורה.
דבר אחר מהו "כִּי לִוְיַת חֵן" אמר רבי פנחס בר חמא לכל מקום שתלך המצות מלוות אותך.
- (דברים כב, ח): "כִּי תִבְנֶה בַּיִת חָדָשׁ - וְעָשִׂיתָ מַעֲקֶה לְגַגֶּךָ".
- אם עשית לך דלת המצות מלוות אותך שנאמר (דברים ו, ט): "וּכְתַבְתָּם עַל מְזֻזוֹת בֵּיתֶךָ"
- אם לבשת כלים חדשים המצות מלוות אותך שנאמר (דברים כב, יא): "לֹא תִלְבַּשׁ שַׁעַטְנֵז".
- אם הלכת לגלח המצות מלוות אותך שנאמר (ויקרא יט, כז): "לֹא תַקִּיפוּ פְּאַת רֹאשְׁכֶם".
- ואם היה לך שדה והלכת לחרוש בתוכה המצות מלוות אותך שנאמר (דברים כב, י): "לֹא תַחֲרֹשׁ בְּשׁוֹר וּבַחֲמֹר יַחְדָּו".
- ואם זרעת אותה המצות מלוות אותך שנאמר (שם, ט) "לֹא תִזְרַע כַּרְמְךָ כִּלְאָיִם".
- ואם קצרת אותה המצות מלוות אותך שנאמר (שם כד, יט) "כִּי תִקְצֹר קְצִירְךָ בְשָׂדֶךָ וְשָׁכַחְתָּ עֹמֶר בַּשָּׂדֶה".
- אמר הקב"ה אפילו לא היית עוסק בדבר אלא מהלך בדרך המצות מלוות אותך מנין שנאמר "כי יקרא קן צפור לפניך":
ד"א דבר אחר - פירוש נוסף בן עזאי אומר מצוה גוררת מצוה ועבירה גוררת עבירה כיצד כתיב למעלה "כי תצא למלחמה וגו'" "וראית בשביה וגו'" אמר הקדוש ב"ה אף על פי שהתרתי אותה לך אמרתי לך "וגלחה את ראשה ועשתה את צפרניה" כדי שלא תמצא חן בעיניך ותשלח אותה ואם לא עשית כן מה כתיב אחריו "כי יהיה לאיש בן סורר ומורה" מתוך כך "כי יהיה באיש חטא משפט מות" הוי עבירה גוררת עבירה.
ומצוה גוררת מצוה מנין תחלה "כי יקרא קן צפור" מתוך כך "כי תבנה בית חדש" מתוך כך "לא תזרע כרמך כלאים" מתוך כך "לא תחרוש בשור ובחמור יחדו" מתוך כך "גדילים תעשה לך" הרי מצוה גוררת מצוה:
ה. [ עריכה ]
ד"א דבר אחר - פירוש נוסף "שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח" אר"א לא היה צריך לומר כן אלא אמר הקב"ה הואיל ונתעסק בכבודו של עולם ובתיקונו של עולם כדי שתינצל.
ד"א דבר אחר - פירוש נוסף א"ר חייא ומה אם צפור שאין לה לא זכות אבות ולא בריתות ולא שבועות בניה מכפרים עליה בני אברהם יצחק ויעקב שיש להם זכות אבות עאכ"ו שאם סרח אחד מהם שהוא מכפר עליהם לעתיד לבא:
ו. [ עריכה ]
ד"א דבר אחר - פירוש נוסף "שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח" א"ר ברכיה יש מזיק שקושט כחץ וטס כעוף מנין שנאמר (תהלים צא, ה): "לא תירא מפחד לילה מחץ יעוף יומם" אמר הקב"ה אם קיימת מצות שילוח הקן אני מצילך מאותן.
ד"א דבר אחר - פירוש נוסף יש מצות שמתן שכרה עושר ויש מצות שמתן שכרה כבוד ומה מתן שכרה של מצוה זו שאם אין לך בנים אני נותן לך בנים מנין שנאמר "שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח את האם" ומה שכר אתה נוטל "ואת הבנים תקח לך":
ז. [ עריכה ]
ד"א "שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח" רבנן אמרי למה שני פעמים שאם אירעה לך המצוה הזאת פעם שניה לא תאמר כבר יצאתי ידי חובתי אלא כל זמן שתארע לידך אתה צריך לקיים אותה.
ד"א דבר אחר - פירוש נוסף "שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח".
רבנן אמרי אם שלחת מצות הקן את זוכה לשלח עבד עברי מנין שנאמר (דברים טו, יג): "וכי תשלחנו חפשי מעמך".
ד"א דבר אחר - פירוש נוסף מהו "שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח את האם" אם קיימת מצוה זו את ממהר לבוא מלך המשיח שכתוב בו שילוח מנין שנאמר (ישעיה לב, כ): "משלחי רגל השור והחמור".
ד"א דבר אחר - פירוש נוסף אמר ר' תנחומא אם קיימת המצוה הזאת אתה ממהר את אליהו הנביא ז"ל שיבוא שכתוב בו שילוח שנאמר (מלאכי ג, כג): "הנה אנכי שולח לכם את אליה הנביא" והוא יבא וינחם אתכם מנין שנאמר (שם, כד) "והשיב לב אבות על בנים":
ח. [ עריכה ]
"זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה ה' אֱלֹהֶיךָ לְמִרְיָם" הלכה אדם שיש בו נגע והיה הכהן קרובו מהו שיהא מותר לו לראותו כך שנו חכמים כל הנגעים אדם רואה חוץ מנגעי עצמו ר' מאיר אומר אף לא נגעי קרוביו.
ועל ידי מה הנגעים באים על ידי עין הרע אמר רבי יצחק בנוהג שבעולם אדם אומר לחבירו השאילני קרדומך שאבקע בו העץ הזה והוא אומר לו אין לי מעין רעה. כך הוא אומר בחייך השאילני הכברה שלך ויש לו והוא אומר אין לי מעין רעה. מיד בא הנגע על ביתו תחלה מנין שנאמר (ויקרא יד, לז): "וראה את הנגע והנה הנגע בקירות" ומה היו עושין לו מפנין כל מה שהיה לו בתוך ביתו מנין שנאמר (שם, לו) "וצוה הכהן ופינו את הבית" כיון שהיה מוציא כל מה שהיה לו בתוך ביתו קרדומותיו וכברותיו היו אומרים ראיתם עין רעה שהיה בידו מה שהיה לו לא היה רוצה להשאיל מי גרם לו להפנות על ידי שהיתה בו עין רעה.
ד"א דבר אחר - פירוש נוסף א"ר חנינא אין הנגעים באין אלא על לשון הרע ורבנן אמרי תדע לך שהנגעים באין על לה"ר הרי מרים הצדקת ע"י שדברה לשון הרע במשה אחיה קרבו בה הנגעים מנין שנאמר "זכור את אשר עשה ה' אלהיך למרים":
ט. [ עריכה ]
זש"ה זה שאמר הכתוב (תהלים נ, כ): "תשב באחיך תדבר בבן אמך תתן דופי" אמר ר' יוחנן אם הרגלת לשונך לדבר באחיך שאינו בן אומתך סוף בבן אומתך תתן דופי.
ר' יהודה ב"ל אמר אם הרגלת לשונך לדבר באחיך שמאביך ולא מאמך סופך בבן אמך תתן דופי שכל מי שמגיס את לבו לדבר בגדול ממנו גורם לעצמו שיקרבו בו את הנגעים ואם אין אתה מאמין הרי מרים הצדקת סימן לכל בעלי לשון הרע הוי "זכור את אשר עשה ה' אלהיך למרים":
י. [ עריכה ]
זש"ה זה שאמר הכתוב (קהלת ה, ה): "אל תתן את פיך לחטיא את בשרך" רבנן אמרי המקרא הזה מדבר בבעלי לשון הרע כיצד "אל תתן את פיך" מהו כן כיון שהפה אומר לשון הרע הוא חוטא על הגוף שגורם לו ללקות הרי "לחטיא את בשרך" שהפה חוטא על הבשר.
מהו "אל תאמר לפני המלאך כי שגגה היא" שלא תאמר הריני הולך ואומר לשון הרע ואין בריה יודעת אמר לו הקב"ה הוי יודע שאני שולח מלאך והוא עומד אצלך וכותב כל מה שאתה מדבר על חבירך מנין שנאמר (שם י, כ) "גם במדעך מלך אל תקלל" למה "כי עוף השמים יוליך את הקול" ומהו "בעל הכנפים יגיד דבר" אלו המלאכים שכתוב בהם (ישעיה ו, ב): "שש כנפים שש כנפים לאחד".
"למה יקצוף האלהים על קולך". על אותו הקול שיצא מפיך. "וחבל את מעשה ידיך" שאותו האיש לוקה בנגעים ואם אין אתה מאמין הרי מרים על ידי שאמרה לשון הרע על משה אחיה לקתה הוי "זכור את אשר עשה וגו'" ומתוך כך לקתה:
יא. [ עריכה ]
א"ר יצחק למה"ד למה הדבר דומה לעכינא שהיה יושב על פרשת דרכים ונושכת לעוברים ולשבים בא הדרבון וישב לו כנגדה בא החבר וראה אותן אמר זו עכנא כך היא דרכה לשוך. על זה אני תמיה שבא ונדבק לה. כך היה משה אומר מרים שדברה כך היא דרכן של נשים דברניות הן אהרן הצדיק אף הוא היה צריך לדבר בי אמר משה (במדבר יב, א): "ותדבר מרים" שמא "ואהרן" כיון שידע משה שאף אהרן דבר התחיל צווח (תהלים מא, י): "גם איש שלומי אשר בטחתי בו אוכל לחמי הגדיל עלי עקב" מהו גם איש שלומי זה אהרן שמשים שלום עלי שנאמר (במדבר ו, כו): "וישם לך שלום". "אשר בטחתי בו" בשעה שעצר את מלאך המות מנין שנאמר (שם יז, טו) "וישב אהרן אל משה אל פתח אהל מועד והמגפה נעצרה". "אוכל לחמי" אלו כ"ד מתנות כהונה שאוכל מישראל ואחר כל השבח הזה "הגדיל עלי עקב".
"ותדבר מרים ואהרן במשה" ר' לוי אמר ארבע מדות בנשים, ואלו הן: גרגרניות, וצוותניות, וקנאניות, ועצלניות.
- גרגרניות מנין מן חוה דכתיב (בראשית ג, ו): "ותרא האשה כי טוב העץ למאכל וגו'".
- צוותניות מנין דכתיב (שם יח, י) "ושרה שומעת פתח האהל" שהיתה מציתה על המלאך.
- קנאניות מנין שנאמר (שם ל, א) "ותקנא רחל באחותה".
- עצלניות מנין דכתיב (שם יח, ו) "מהרי שלש סאים קמח סולת".
רבנן אמרי עוד שתים" איסטסוניות ופַטָּטוֹת.
- איסטסוניות מנין (שם טז, ה) "ותאמר שרי אל אברם חמסי עליך"
ופטטות מנין דכתיב "ותדבר מרים".
ד"א דבר אחר - פירוש נוסף "ותדבר מרים" אמר רבי יהושע דסיכנין כשבא הקב"ה לבראות את חוה מן אדם היה מתבונן מהיכן לבראות אותה שנאמר (שם ב, כב) "ויבן ה' אלהים את הצלע וגו'" אמר הקב"ה לא אברא אותה מן העין שלא תהא עינה רמה ולא מן האוזן שלא תהא צוותנית ולא מן הפה שלא תהא דברנית ולא מן היד שלא תהא גונבת ולא מן הרגל שלא תהא פרדניתא מהיכן אברא אותה מן אבר הצנוע שיש בו מן הירך ואעפ"כ לא הועיל כלום וכל מה שנתכוין הקב"ה שלא יהא בה כולהון הן בכשרות (שבהן) אמר הקב"ה לא אברא אותה מן העין שלא תהא עינה רמה חוה כתיב בה "ותרא האשה וגו'" לא אברא אותה מן האוזן שלא תהא צוותנית "ושרה שומעת וגו'" לא אברא אותה מן היד שלא תהא גונבת (שם לא, יט) "ותגנוב רחל את התרפים" לא אברא אותה מן הרגל שלא תהא פרדנית ולאה כתיב בה (שם ל, טז) "ותצא לאה לקראתו וגו'" לא אברא אותה מן הפה שלא תהא דברנית ומרים הצדקת כתיב בה "ותדבר מרים" וראה מה הגיע לה "זכור את אשר עשה ה' אלהיך למרים":
יב. [ עריכה ]
ד"א "זָכוֹר". רבנן אמרי למה"ד למה הדבר דומה למלך שעלה מן המלחמה קילסה אותו מטרונה אמר המלך תיקרי אומן של סנקליטור לאחר ימים התחילה לערב אוננא של מלך אמר המלך כך עשית תיטרד למטלון כך בשעה שעשה הקב"ה מלחמת הים אמרה מרים שירה ונקראת נביאה שנאמר (שמות טו, כ): "ותקח מרים הנביאה" כיון שאמרה לה"ר על אחיה אמר הקב"ה תיטרד למטלון שנאמר (במדבר יב, טו): "ותסגר מרים":
יג. [ עריכה ]
ד"א דבר אחר - פירוש נוסף "זכור" כיון שראה משה מה הגיע לאחותו התחיל צווח ומתפלל עליה בכל לבו ונפשו (במדבר יב, יג): "אל נא רפא נא לה".
רבנן אמרי אמר משה רבש"ע כבר עשית אותי רופא אם אתה מרפא אותה הרי מוטב ואם לאו מרפא אני אותה.
ד"א דבר אחר - פירוש נוסף מהו "אל נא" א"ר אבא בר כהנא למה"ד למה הדבר דומה לתלמידו של רופא שעלת מלכיא לראותו והביא אותה אצל רבו אמר אותו תלמיד לרבו מרי כבר למדת אותי כל סדרן של רפואות אם אתה מרפא אותה הרי יפה ואם לאו הריני מרפא אותה כך אמר משה רבש"ע כבר למדת אותי כל סדרן של נגעים אם אתה מרפא אותה הרי יפה ואם לאו הרי אני מרפא אותה.
ד"א דבר אחר - פירוש נוסף "ויצעק משה אל ה' וגו'" משל למה הדבר דומה לגבור שהיה הקולר בצוארו נפנה מאותו הקולר לאחר ימים ראה הקולר נתון בצוארו של אחר התחיל צווח אמרו לו מה לך צווח אמר להן אי אתם יודעים אני יודע באיזה צער הוא נתון כך היה הקולר בצוארי ואני יודע באיזה צער הוא נתון כך היה משה צווח אמר לו הקב"ה מה לך צווח אמר לפניו רבש"ע אני יודע באיזה צער היא נתונה שאני זכור השלשלת שהיתה ידי לתוכה מנין שנאמר (שמות ד, ו): "והנה ידו מצורעת כשלג" כיון שנתפלל משה עליה ריפא אותה הקב"ה מנין שנאמר (במדבר יב, טו): "והעם לא נסע עד האסף מרים" לפיכך היו זכורין מה הגיע למרים מתחת ידי לשון הרע:
יד. [ עריכה ]
ד"א דבר אחר - פירוש נוסף א"ר אסי אין אדם אומר לה"ר עד שכופר בהקב"ה שנאמר (תהלים יב, ו): "אשר אמרו ללשוננו נגביר שפתינו אתנו מי אדון לנו".
א"ר שמעון ומה אם מרים הצדקת שלא נתכונה לומר לשון הרע אלא דברה בשביל פריה ורביה כך הגיע אותה. הרשעים שמתכונים לומר לשון הרע על חבריהן לחתוך את חייהם עאכ"ו שיחתוך הקב"ה את לשונם שנאמר (שם, ד) "יכרת ה' כל שפתי חלקות וגו'" אמר הקב"ה בעולם הזה ע"י שהיו ביניכם בעלי לשון הרע סלקתי את שכינתי מביניכם שנאמר (שם נז, ו) "רומה על השמים אלהים" אבל לע"ל שאני עוקר יצר הרע מביניכם שנאמר (יחזקאל לו, כו): "והסירותי את לב האבן מבשרכם" אני מחזיר שכינתי ביניכם מנין שנאמר (יואל ג, א): "והיה אחרי כן אשפוך את רוחי על כל בשר וגו'" ומתוך שאני משרה שכינתי עליכם כולכם זוכין לתורה ויושבין בשלום בעולם שנאמר (ישעיה נד, יג): "וכל בניך למודי ה' ורב שלום בניך":