ויקיטקסט

קטגוריה:דברים כד ט

<< | ספר דברים • פרק כ"ד • פסוק ט' | >>

נוסח המקרא

מהדורת הכתיב:

זכור את אשר עשה יהוה אלהיך למרים בדרך בצאתכם ממצרים

המהדורה המנוקדת:

זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לְמִרְיָם בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם.

המהדורה המוטעמת:

זָכ֕וֹר אֵ֧ת אֲשֶׁר־עָשָׂ֛ה יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ לְמִרְיָ֑ם בַּדֶּ֖רֶךְ בְּצֵאתְכֶ֥ם מִמִּצְרָֽיִם׃

המהדורה הדקדוקית:

זָכ֕וֹר אֵ֧ת אֲשֶׁר־עָשָׂ֛ה יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖י/ךָ לְ/מִרְיָ֑ם בַּ/דֶּ֖רֶךְ בְּ/צֵאתְ/כֶ֥ם מִ/מִּצְרָֽיִם׃

תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים

הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת וסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה.

לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.

פרשנות

  • פרשנות מסורתית:
מקראות גדולות

עריכה



<< · מ"ג דברים · כד · ט · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
זכור את אשר עשה יהוה אלהיך למרים בדרך בצאתכם ממצרים

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לְמִרְיָם בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
זָכ֕וֹר אֵ֧ת אֲשֶׁר־עָשָׂ֛ה יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ לְמִרְיָ֑ם בַּדֶּ֖רֶךְ בְּצֵאתְכֶ֥ם מִמִּצְרָֽיִם׃


תרגום

​ ​
אונקלוס (תאג'):
הֱוִי דְּכִיר יָת דַּעֲבַד יְיָ אֱלָהָךְ לְמִרְיָם בְּאוֹרְחָא בְּמִפַּקְכוֹן מִמִּצְרָיִם׃
ירושלמי (יונתן):
הֲווֹ זְהִירִין דְּלָא לְמֵחֲשַׁד חַד בְּחַבְרֵיהּ דְּלָא יִלְקֵי הֲווֹ דְּכִירִין מַה דְּעָבַד יְיָ אֱלָהָכוֹן לְמִרְיָם דְּחָשְׁדַּת לְמשֶׁה בְּמִלְתָא דְלָא הֲוַת בֵּיהּ וְלָקַת בְּצוֹרְעָא וְאִתְעַכְּבַת בְּאָרְחָא בְּמִפְקְכוֹן מִמִּצְרָיִם:

רש"י

• לפירוש "רש"י" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •

"זכור את אשר עשה ה' אלהיך למרים" - (ספרי) אם באת להזהר שלא תלקה בצרעת אל תספר לשון הרע זכור העשוי למרים שדברה באחיה ולקתה בנגעים

רש"י מנוקד ומעוצב

• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •

זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה וְגוֹמֵר לְמִרְיָם – אִם בָּאתָ לְהִזָּהֵר שֶׁלֹּא תִּלְקֶה בְצָרַעַת, אַל תְּסַפֵּר לָשׁוֹן הָרָע. זָכוֹר הֶעָשׂוּי לְמִרְיָם שֶׁדִּבְּרָה בְּאָחִיהָ וְלָקְתָה בִּנְגָעִים (ספרי ערה).

רמב"ן

• לפירוש "רמב"ן" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •

"זכור את אשר עשה ה' אלהיך למרים" - אם באת ליזהר שלא תלקה בצרעת לא תספר לשון הרע לשון רש"י ולפי דעתי שהיא מצות עשה ממש כמו זכור את יום השבת לקדשו (שמות כ ח) זכור את היום הזה אשר יצאתם ממצרים (שם יג ג) זכור את אשר עשה לך עמלק (להלן כה יז) כולם מצוה אם כן גם זה כמותם והיא אזהרה מלדבר לשון הרע יצוה במצות עשה שנזכור העונש הגדול שעשה ה' לצדקת הנביאה שלא דברה אלא באחיה גמול חסדה אשר אהבתו כנפשה ולא דברה בפניו שיבוש ולא בפני רבים רק בינה לבין אחיה הקדוש בצנעה וכל מעשיה הטובים לא הועילוה גם אתה אם תשב באחיך תדבר בבן אמך תתן דופי לא תנצל ולשון ספרא (בחקותי פרשה א ב ג) כשהוא אומר ולא תעשו את כל המצות האלה (ויקרא כו יד) הרי מה שכתוב בתורה אמור אם כן למה נאמר ואם לא תשמעו לי להיות עמלים בתורה וכן הוא אומר זכור את יום השבת לקדשו יכול בלבך כשהוא אומר שמור הרי שמירת הלב אמורה הא מה אני מקיים זכור שתהא שונה בפיך וכן הוא אומר זכור אל תשכח וגו' וכן הוא אומר זכור את אשר עשה ה' אלהיך למרים יכול בלבך כשהוא אומר השמר בנגע הצרעת לשמר מאד ולעשות (פסוק ח) הרי שמירת הלב אמורה הא מה אני מקיים זכור שתהא שונה בפיך וכן הוא אומר זכור את אשר עשה לך עמלק יכול בלבך כשהוא אומר לא תשכח הרי שכחת הלב אמורה הא מה אני מקיים זכור שתהא שונה בפיך ופירושה כי אצלם השמר בנגע הצרעת מנגע הצרעת לשמר מאד שלא תבואך ולעשות בה ככל אשר יורו אתכם הכהנים ו זכור את אשר עשה ה' אלהיך למרים שתהא מזכיר זה בפה תמיד ומכאן נראה שרבותינו יעשו אותה מצוה לא ספור ועצה בלבד להנצל מן הנגעים ואיך יתכן שלשון הרע שהוא שקול כשפיכות דמים לא תהיה בו בתורה לא תעשה גמור או לאו הבא מכלל עשה אבל בכתוב הזה אזהרה גדולה בו להמנע ממנו בין בגלוי בין בסתר בין במתכוין להזיק ולהבזות בין שאין מתכוין להזיק כלל וזו מצוה מכלל תרי"ג מצות ושכחה בעל הלכות גדולות וכל המונים המצות אחריו

רבינו בחיי בן אשר

• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •

זכור את אשר עשה ה' אלהיך למרים. זו מצות עשה על ענין לשון הרע, יאמר שנזכור לשון הרע של מרים והעונש שאירע לה על שדברה במשה וחל עליה עונש הצרעת, ולכך נסמך פסוק זה לפסוק שלמעלה שאמר השמר בנגע הצרעת, ואם כן הכתוב אזהרה על לשון הרע והוא לאו הבא מכלל עשה. ויש לנו ללמד בזה ק"ו לגודל העונש שיש למספרי לשון הרע, אם מרים הצדקת הנביאה שלא דברה אלא באחיה, והיתה גדולה ממנו וגדלה אותו ומסרה נפשה עליו בענין היאור ודברה שלא בפניו, נעשה עונש גדול על דבור כזה ולא הועילו לה כל זכיותיה מן העונש, וגם הדבור שדברה לא היה לשון הרע ממש אלא שעשאתו שוה לשאר הנביאים, ק"ו לשאר בני אדם שמספרין לשון הרע ממש על הגדולים מהם ובפניהם שיתביישו, שענשם כפל ומכופל. ומפני זה אסרה תורה חברת הכסילים ויושבי קרנות שהם מדברים דברים בטלים, כענין שכתוב (קהלת ה) וקול כסיל ברוב דברים, ומתוך אותן דברים בטלים יבאו לספר לשון הרע מהמון עם, ומתוך שמספרים מן ההמון יבאו לספר מן הצדיקים כענין שכתוב (תהלים לא) תאלמנה שפתי שקר הדוברות על צדיק עתק, ומתוך כך יבא לספר מן הנביאים שנאמר (דברי הימים ב לו) ויהיו מלעיבים במלאכי האלהים ובוזים דבריו ומתעתעים בנביאיו, ומתוך כך ידברו בהקב"ה שנאמר (תהלים עג) שתו בשמים פיהם וגו', מי גרם להם ששתו בשמים פיהם, לשונם שתהלך בארץ.

מדרש ספרי

• לפירוש "מדרש ספרי" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •

קמא.

זכור את אשר … ה' א-להיך למרים . וכי מה ענין זה לזה? (נתנו הענין אצלו) [סמכו ענין לו], ללמדך שאין נגעים באים אלא על לשון הרע. והרי דברים ק"ו - ומה מרים שלא דברה אלא שלא בפניו של משה ולהנייתו של משה ולשבחו של מקום ובנינו של עולם - כך נענשה; כל המדבר בגנותו של חברו ברבים, על אחת כמה וכמה.

בדרך . בשעת טרופיכם.

בצאתכם ממצרים . בשעת גאולתכם. (אלא שתלה הכתוב הכל) [ועכבו הכל בשבילה]. וללמדך שכל זמן שהיו הדגלים נוסעים, לא היו הולכים, עד שמרים מקדמת לפניהם. וכה"א ואשלח לפניך את משה אהרון ומרים .

<< · מ"ג דברים · כד · ט · >>



  • פרשנות מודרנית:
ביאור ויקי

עריכה

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.





זכור את אשר עשה ה' אלהיך למרים בדרך בצאתכם ממצרים

בספר דברים ישנה מצוה לזכור את החוקים הקשורים לנגע הצרעת, ובהקשר זה נאמר:

(דברים כד ט): "זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה ה' אֱלֹהֶיךָ לְמִרְיָם בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם".

הפסוק מפנה אותנו לסיפור הנמצא בספר במדבר פרק יב: מרים אמרה לאהרן דברי גנאי על משה, וכעונש על כך, ה' הכה אותה בצרעת למשך שבעה ימים. יש לזכור את הסיפור הזה כדי שנזכור את הקשר שבין לשון הרע לבין צרעת.

  • יש מפרשים שהפסוק רק נותן עצה טובה: " "וכי מה ענין זה לזה? סמכו ענין לו, ללמדך שאין נגעים באים אלא על לשון הרע" " ( ספרי ) ; " "אם באת להזהר שלא תלקה בצרעת, אל תספר לשון הרע; זכור העשוי למרים, שדברה באחיה ולקתה בנגעים" " ( רש"י ע"פ ספרי ) ;
  • ויש מפרשים שהפסוק הוא מצוה: " "ולפי דעתי, היא מצות עשה ממש, כמו זכור את יום השבת לקדשו (שמות כ ח), זכור את היום הזה אשר יצאתם ממצרים (שם יג ג), זכור את אשר עשה לך עמלק (להלן כה יז), כולם מצוה; אם כן, גם זה כמותם, והיא אזהרה מלדבר לשון הרע, יצוה במצות עשה שנזכור העונש הגדול שעשה ה' לצדקת הנביאה, שלא דיברה אלא באחיה גמול חסדה אשר אהבתו כנפשה, ולא דברה בפניו שיבוש ולא בפני רבים רק בינה לבין אחיה הקדוש בצנעה, וכל מעשיה הטובים לא הועילוה; גם אתה, אם תשב באחיך תדבר בבן אמך תתן דופי, לא תנצל." " ( רמב"ן ) .
  • ויש מפרשים יותר מזה, שיש לקיים את המצוה בדיבור ממש: " "זכור את אשר עשה ה' אלהיך למרים - יכול בלבך? כשהוא אומר השמר בנגע הצרעת לשמר מאד ולעשות הרי שמירת הלב אמורה; הא מה אני מקיים זכור - שתהא שונה בפיך" " (ספרא בחקותי פרשה א ב ג) , כלומר יש לקרוא ולשנן היטב את מעשה מרים, על-מנת שנהיה מודעים כל הזמן לחומרה של חטא לשון הרע.

הפסוק מציין מספר פרטים שמטרתם להדגיש את חומרת העוון של לשון הרע, ולהשיב לכל ה"תירוצים" של אנשים המדברים לשון הרע (ע"פ חפץ חיים, ספר שמירת הלשון, ד"ה "ונבאר דרך אגב הפסוק הזה היטב") :

  • זכור את אשר עשה ה' אלהיך - יש לזכור את חומרת העונש - עונש צרעת, שהוא עונש על-טבעי שיש בו גם טומאה חמורה; וזו תשובה למי שחושב " לשון הרע זה לא חטא כל כך חמור ". החטא של לשון הרע יוצר ריחוק ופילוג בחברה, ולכן העונש הוא צרעת, המטמאת ומרחיקה את החוטא מהחברה.
  • למרים - יש לזכור מי היתה זו שקיבלה את העונש - מרים הצדיקה הגדולה, שהיתה גם נביאה, ובנעוריה שמרה במסירות נפש על אחיה כשהיה בתיבה ביאור, וכל דבריה נאמרו רק לטובתו של משה, וכל זה לא עזר לה כשדיברה לשון הרע; וזו תשובה למי שחושב " מותר לי להגיד לשון הרע כי אני צדיק ומתכוון לטובה ולשם שמיים ".
  • בדרך - יש לזכור שהעונש היה מיידי - ה' לא חיכה עד שבני ישראל יגיעו למקום חניה אלא היכה אותה מייד, וכל ישראל נאלצו לעצור בדרך ולחכות לה, דבר שגרם לה בושה גדולה; החטא של לשון הרע מזיק ופוגע באופן מיידי, ולכן גם העונש הוא מיידי.
  • בצאתכם ממצרים - יש לזכור שזו היתה הפעם הראשונה שה' העניש על לשון הרע, ובני ישראל עדיין לא ידעו עד כמה הדבר חמור, ולמרות זאת העונש היה חמור; וזו תשובה למי שאינו לומד הלכות לשון הרע וחושב ש" אי ידיעת החוק תפטור אותי מעונש ".

" "והרי דברים קל וחומר - ומה מרים, שלא דברה אלא שלא בפניו של משה, ולהנייתו של משה, ולשבחו של מקום, ובנינו של עולם - כך נענשה; כל המדבר בגנותו של חברו ברבים, על אחת כמה וכמה" " ( ספרי ) .

לעיון נוסף

פסוק דומה מאד נזכר ביחס לעמלק, (דברים כה יז): "זכור את אשר עשה לך עמלק בדרך בצאתכם ממצרים". ראו פסוקים נוספים על זכרון וזכירות בספר דברים .

מקורות נוספים:

מאמרים נוספים - באדיבות גוגל



מקורות

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2011-01-11.






קישורים

פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא


אוחזר מתוך "https://he.wikisource.org/w/index.php?title=קטגוריה:דברים_כד_ט&oldid=313255"