מדרש רבה על שופטים
<< · מדרש רבה על · שופטים · >>
סדר שופטים
פרשיות: ה
מפרשים: יפה תואר | מהרז"ו | מתנות כהונה | רד"ל | רש"י
פרשה ה
דברים רבה פרשה ה פיסקא: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו
א. [ עריכה ]
"שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים תִּתֶּן לְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ לִשְׁבָטֶיךָ וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם מִשְׁפַּט צֶדֶק" הלכה קרובו של אדם מהו שיהא מותר לו לישב בדינו כך שנו חכמים אלו הן הקרובים אביו ואחיו ואחי אביו ואחי אמו וכו' למה כן אלא כשם שהקרוב פסול להעיד כן הוא פסול לדון ומה ראית לומר כן א"ר שמעון בן יוחאי כתיב (דברים כא, ה): "ונגשו הכהנים בני לוי כי בם בחר ה' אלהיך לשרתו ולברך בשם ה' ועל פיהם יהיה כל ריב וכל נגע" בא וראה הקיש נגעים לריבים וריבים לנגעים מה נגעים ביום אף דינים ביום ומה ריבים פרט לקרוב אף נגעים פרט לקרוב.
אמר רשב"ג אל תהי מלגלג בדין שהוא אחד משלשה רגלי העולם למה ששנו חכמים על שלשה דברים העולם עומד על הדין ועל האמת ועל השלום תן דעתך שאם הטיתה את הדין שאת מזעזע את העולם שהוא אחד מרגליו רבנן אמרי קשה הוא כחו של דין שהוא אחד מרגלי כסא הכבוד מנין (תהלים פט, טו): "צדק ומשפט מכון כסאך חסד ואמת יקדמו פניך". אמר הקב"ה הואיל וכך עונשו של דין קשה הוו זהירין מנין ממה שקרינו בענין "שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים":
ב. [ עריכה ]
זש"ה זה שאמר הכתוב (משלי ו, ו-ח) "לֵךְ אֶל נְמָלָה עָצֵל רְאֵה דְרָכֶיהָ וַחֲכָם. אֲשֶׁר אֵין לָהּ קָצִין שֹׁטֵר וּמֹשֵׁל. תָּכִין בַּקַיִץ לַחְמָהּ אָגְרָה בַקָּצִיר מַאֲכָלָהּ" מה ראה שלמה ללמד לעצל מן הנמלה. רבנן אמרי הנמלה הזו שלשה בתים יש לה ואינה כונסת בעליון מפני הדלף ולא בתחתון מפני הטינה אלא באמצעי ואינה חיה אלא ששה חדשים למה שמי שאין לו גידים ועצמות אינה חיה אלא ששה חדשים וכל מאכלה אינה אלא חטה ומחצה והיא הולכת ומכנסת בקיץ כל מה שמוצא חטין ושעורין ועדשים. א"ר תנחומא וכל חיה אינה אלא חטה ומחצה והיא כונסת את אלו ולמה היא עושה כן שאמרה שמא יגזור עלי הקב"ה חיים ויהיה לי מוכן לאכול. אמר ר"ש בן יוחאי מעשה היה ומצאו בבור שלה שלש מאות כור מה שמכנסת מן הקיץ לחורף לפיכך אמר שלמה "לך אל נמלה עצל ראה דרכיה וחכם" אף אתם התקינו לכם מצות מן העולם הזה לעולם הבא.
ומהו "ראה דרכיה וחכם" רבנן אמרי ראה דרך ארץ שיש בה שבורחת מן הגזל.
אמר ר"ש בן חלפתא מעשה בנמלה אחת שהפילה חטה אחת והיו כולם באות ומריחות בה ולא היתה אחת מהן נוטלת אותה באה אותה שהיתה שלה ונטלה אותה ראה חכמה שיש בה וכל השבח הזה שיש בה שלא למדה מבריה ולא שופט ולא שוטר יש לה שנאמר "אשר אין לה קצין שוטר ומושל" אתם שמניתי לכם שופטים ושוטרים עאכ"ו שתשמעו להן הוי "שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים תִּתֶּן לְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ":
ג. [ עריכה ]
זש"ה זה שאמר הכתוב (משלי כא, ג): "עֲשֹׂה צְדָקָה וּמִשְׁפָּט נִבְחָר לַה' מִזָּבַח" כזבח אין כתיב כאן אלא מזבח כיצד הקרבנות לא היו קריבין נוהגות אלא בפני הבית אבל הצדקה והדינים נוהגות בפני הבית ושלא בפני הבית.
ד"א דבר אחר - פירוש נוסף הקרבנות אין מכפרין אלא לשוגג והצדקה והדינין מכפרים בין לשוגג בין למזיד.
ד"א דבר אחר - פירוש נוסף הקרבנות אין נוהגים אלא בתחתונים והצדקה והדינין נוהגין בין בעליונים ובין בתחתונים.
ד"א דבר אחר - פירוש נוסף הקרבנות אין נוהגין אלא בעולם הזה והצדקה והדינין נוהגין בין בעוה"ז בין בעוה"ב.
א"ר שמואל בר נחמני בשעה שאמר לו הקב"ה לנתן (דה"א יז, ד-ה): "לך ואמרת אל דוד עבדי כה אמר ה' לא אתה תבנה לי הבית לשבת כי לא ישבתי בבית מן היום אשר העליתי את ישראל עד היום הזה ואהיה (מתהלך) מאהל אל אהל וממשכן" כל מי שהיה מבקש לקלל את דוד מה היה עושה היה אומר לו טוב שיבנה הבית תדע לך מה דוד אומר (תהלים קכב, א): "שמחתי באומרים לי בית ה' נלך" מבקשים לי דברים לומר שאין אתה בונה אמר לו הקב"ה חייך שעה אחת מחייך אין אני מחסר. מנין שנאמר (ש"ב ז, יב): "כי ימלאו ימיך ושכבת עם אבותיך והקימותי את זרעך אחריך אשר יצא ממעיך והכינותי את ממלכתו" אמר לו הקב"ה הצדקה והדינין שאתה עושה חביבין עלי מבהמ"ק מנין שנאמר (ש"ב ח, טו): "ויהי דוד עושה משפט וצדקה".
מהו "משפט וצדקה לכל עמו" ר' יהודה ורב נחמן חד אמר היה דן את הדין מזכה את הזכאי ומחייב את החייב אם לא היה לחייב ליתן היה דוד נותן משלו הוי משפט וצדקה אמר לו ר"נ אם כן נמצאת מביא את ישראל לידי רמיות ומהו משפט וצדקה הי' דן את הדין מזכה את הזכאי ומחייב את החייב הוי משפט וצדקה שהיה מוציא את הגזל מידו אמר הקב"ה לישראל בני הואיל וכך הדינין חביבים לפני הוו זהירין בהם:
ד. [ עריכה ]
ד"א דבר אחר - פירוש נוסף "שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים תִּתֶּן לְךָ" זש"ה זה שאמר הכתוב (דברים לב, מא): "אם שנותי ברק חרבי ותאחז במשפט ידי אשיב נקם לצרי ולמשנאי אשלם אשכיר חצי מדם וחרבי תאכל בשר מדם חלל ושביה מראש פרעות אויב" מהו המקרא הזה ר' יהודה ור"ג ר' יהודה אומר אמר הקב"ה אם שונן אני את חרבי כברק אני מחריב את עולמי ומה אעשה ותאחז במשפט ידי אמר רבי נחמן אמר הקב"ה אם משנה אני את מדת הדין ברק אחד אני מוציא ומחריב את עולמי מה אעשה ותאחז במשפט ידי. א"ר יצחק שני דברים בימינו של הקב"ה צדקה ותורה צדקה דכתיב (תהלים מח, יא): "צדק מלאה ימינך" תורה דכתיב (דברים לג, ב): "מימינו אש דת למו" שני דברים בידו ואלו הן הנפש והדין הנפש דכתיב (איוב יב, י): "אשר בידו נפש כל חי" והדין דכתיב "ותאחז במשפט ידי" אמר הקדוש ב"ה הנפש והדין נתונים בידי שמרו את הדין ואני אשמור נפשותיכם הוי "שופטים ושוטרים":
ה. [ עריכה ]
מהו "שופטים ושוטרים"?
- רבנן אמרי: שיהא השוטר כשופט, כשיהו המעשים כנגד המקל והרצועה, ושלא יהא המכה צריך ללקות.
דבר אחר: ר' אליעזר אומר: במקום שיש דין אין דין, ובמקום שאין דין יש דין.
- ומהו כן?!
- אלא, אמר ר' אליעזר:
- אם נעשה הדין למטה, אין הדין נעשה למעלה.
- ואם לא נעשה הדין למטה, הדין נעשה למעלה.
דבר אחר:
"שופטים ושוטרים": אמר רבי אחא: בוא וראה:
- שש מעלות היה לכסא של שלמה. מנין? שנאמר (מלכים א י יט): "שש מעלות לכסא".
- ובפרשה זו כתובים ששה דברים בלא תעשה, ואלו הן:"
- לא תטה משפט,
- ולא תכיר פנים,
- ולא תקח שוחד,
- לא תטע לך אשרה,
- ולא תקים לך מצבה,
- ולא תזבח לה' אלהיך שור ושה".
הרי ששה.
והיה הכרוז עומד לפני כיסאו של שלמה.
- כיון שהיה עולה מעלה הראשונה, היה כורז: לא תטה משפט.
- מעלה השנייה היה כורז: לא תכיר פנים.
- שלישית היה כורז: לא תקח שוחד.
- רביעית, לא תטע לך אשרה.
- חמישית, לא תקים לך מצבה.
- ששית, לא תזבח לה' אלהיך.
אמר רבי חייא בר אבא: סדר הדין כך הוא: התובע תובע והנתבע משיב והדיין מכריע.
אמר רבי סימא: וצריך הדיין לשנות טענותיהם מפיו. ממי אתה למד? משלמה, שנאמר (מלכים א ג כג): "ויאמר המלך: זאת אומרת: זה בני החי ובנך המת! וזאת אומרת: לא! כי בנך המת ובני החי!"
אמר רבי יהודה בר' אלעאי: שמעתי שאם רוצה הדיין להושיב האנטדיקון יושיב. ואי זה אסור? שלא יהא אחד יושב ואחד עומד.
דאמר ר' ישמעאל: היה דיין והיו שני בני אדם באים אצלו לדין, אחד עשיר ואחד עני. יהא אומר: לבוש כשם שהוא לבוש, או הלבישו כשם שאתה לבוש.
"לא תכיר פנים": ר' אלעזר ורבי שמעון בן גמליאל:
- ר' אלעזר אמר: אם היית יודע שהדין עמו אל תסבר לו פנים, שלא יהא אומר: מתחלה היה רוצה לזכותו.
- ורבי שמעון בן גמליאל אמר: אם תדע שאין הדין עמו הסבר לו פנים שלא יהא אומר: מתחלה היה רוצה לחייבני.
אמר רבי חנינא:
- כתוב אחד אומר (דברים א טז): "ושפטתם צדק",
- וכתוב אחד אומר (דברים יג טו): "ודרשת וחקרת ושאלת היטב".
והיאך הוא?
- אם ראית את הדין מרומה חקרהו,
- ואם ראית את הדין יוצא לאמיתו צדקהו.
דבר אחר:
"שופטים ושוטרים": אמר רבי לוי: למה הדבר דומה?
- למלך שהיו לו בנים הרבה והיה אוהב את הקטן יותר מכולן. והיה לו פרדס אחד והיה אוהבו יותר מכל מה שהיה לו.
אמר המלך: נותן אני את הפרדס הזה שאני אוהבו מכל מה שיש לי, לבני הקטן שאני אוהבו מכל בני!
- כך אמר הקב"ה: מכל האומות שבראתי איני אוהב אלא לישראל, שנאמר (הושע יא א): "כי נער ישראל ואוהבהו". מכל מה שבראתי אינו אוהב אלא את הדין, שנאמר (ישעיהו סא ח): "כי אני ה' אוהב משפט". אמר הקב"ה: נותן אני מה שאהבתי לעם שאני אוהב. הוי, "שופטים ושוטרים".
אמר הקב"ה לישראל:
- בני, חייכם! בזכות שאתם משמרים את הדין, אני מתגבה. מנין? שנאמר (ישעיהו ה) (ישעיהו ה טז): "ויגבה ה' צבאות במשפט...".
- ועל ידי שאתם מגביהין אותי בדין, אף אני עושה צדקה ומשרה קדושתי ביניכם. מנין? שנאמר "...והאל הקדוש נקדש בצדקה".
- ואם שמרתם את שניהם, הצדקה והדין, מיד אני גואל אתכם גאולה שלימה. מנין? שנאמר (ישעיהו נו א): "כה אמר ה' שמרו משפט ועשו צדקה כי קרובה ישועתי לבוא וצדקתי להגלות".
הלכה:
- מלך ישראל שהיה לו עסק, מהו שיהא מותר לו לדון לפני ב"ד?
- כך שנו חכמים: מלך לא דן ולא דנין אותו לא מעיד ולא מעידין אותו.
- לימדונו רבותינו: למה אין דנין אותו?
- אמר רבי ירמיה: שכתוב בדוד המלך (תהלים יז ב): "מלפניך משפטי יצא".
- הוי אין בריה דן את המלך, אלא הקב"ה.
רבנן אמרי:
- אמר הקב"ה לישראל: בני! כך חשבתי שתהיו חורין מן המלכות.
- מנין?
- שנאמר (ירמיהו ב כד): "פרא למוד מדבר", כשם שהפרא גדל במדבר ואין אימת אדם עליו, כך חשבתי שלא תהא אימת מלכות עליכם.
- אבל אתם לא בקשתם כן, אלא "באות נפשה שאפה רוח", ואין רוח אלא מלכויות.
- מנין? שנאמר (דניאל ז ב): "וארו ארבע רוחי שמיא מגיחין לימא רבא".
- אמר הקב"ה: ואם תאמרו שאיני יודע שסופכם לעזבני, כבר הזהרתי ע"י משה ואמרתי לו: הואיל וסופן לבקש להן מלך בשר ודם, מהן ימליכו עליהן, לא מלך נכרי.
- מנין? ממה שקרינו בעניין: (דברים יז יד): "ואמרת אשימה עלי מלך".
זה שאמר הכתוב: (איוב לד ל): "ממלוך אדם חנף ממוקשי עם". רבי יוחנן וריש לקיש:
- רבי יוחנן אמר: אם ראית חנף ורשע מנהיג את הדור, נוח לו לדור לפרוח באוויר ולא להשתמש בו, ואין הלשון הזה ממוקשי עם אלא לפרוח, כעניין שנאמר (עמוס ג ה): "התפול צפור על פח הארץ ומוקש אין לה?!".
- "ממלוך אדם חנף..." - רבנין אמרי: כיון שעמדו מלכים על ישראל והתחילו משעבדין בהן, אמר הקב"ה: לא אתם עזבתם אותי ובקשתם לכם מלכים?!
הוי, (דברים יז יד): "אשימה עלי מלך".
זה שאמר הכתוב (תהלים קמו ג): "אל תבטחו בנדיבים...":
- אמר רבי סימון, בשם רבי יהושע בן לוי: כל מי שבוטח בהקב"ה זוכה להיות כיוצא בו.
- מנין? שנאמר (ירמיה יז): ברוך הגבר אשר יבטח בה' והיה ה' מבטחו.
- אבל כל מי שיבטח בעבודת כוכבים, נתחייב להיות כיוצא בה.
- מנין? שנאמר (תהלים קטו): כמוהם יהיו עושיהם.
- רבנן אמרי: כל מי שנשען בבשר ודם עובר אף פרוסטיא שלו עוברת, שנאמר (שם) "...בבן אדם שאין לו תשועה".
- מה כתיב אחריו? "תצא רוחו ישוב לאדמתו".
אמר הקב"ה: ויודעין שאין בשר ודם כלום ומניחין כבודי ואומרין: שימה לנו מלך?!
- מה אתם מבקשין מלך?
- חייכם! שסופכם להרגיש מה עתיד להגיע לכם מתחת מלככם.
- מנין? שנאמר (הושע ז ז): "כל מלכיהם נפלו אין קורא בהם אלי".
דבר אחר: (דברים יז יד): "ואמרת אשימה עלי מלך"
אמר רבי יהודה ברבי אלעאי: על ג' דברים נצטוו ישראל בכניסתן לארץ, ואלו הן:
- למחות זכרו של עמלק,
- ולמנות להם מלך,
- ולבנות להם בהמ"ק.
- ומינו להם מלך, ומיחו זכרו של עמלק,
- ולמה לא בנו להן בהמ"ק?
- שהיו ביניהם דילטורין.
- תדע לך, דאמר רבי שמואל בר נחמן: דורו של אחאב עובדי עבודת כוכבים היו, והיו יוצאין למלחמה ונוצחין.
- ולמה כן?
- שלא היה ביניהן דילטורין. לפיכך היו יוצאין למלחמה ונוצחין.
- תדע לך, כשבקשה איזבל להרוג כל נביאי ה', מה עשה עובדיה?
- הטמין אותן במערות, שנאמר (מלכים א יח): ואחביא מנביאי ה' חמשים איש במערה, ולא היה אדם שאמר לאחאב כך וכך עשה עובדיה.
- אבל דורו של שאול כולן היו דילטורין. תדע לך, כשהיה שאול רודף אחר דוד, היו הכל אומרים עליו לשון הרע לשאול, שנאמר:
- (תהלים נב): בבוא דואג האדומי וגו'.
- (תהלים נד): בבוא הזיפים ויאמרו לשאול.
- לפיכך היו נופלים במלחמה.
דבר אחר: אמר רב מינא:
- כל שאומר לשון הרע מסלק השכינה מלמטה למעלה.
- תדע לך, מה דוד אומר?
- (תהלים נז) נפשי בתוך לבאים אשכבה לוהטים בני אדם שיניהם חנית וחצים ולשונם חרב חדה.
- מה כתיב אחריו?
- (שם) רומה על השמים אלהים וגו'.
- אמר דוד: רבש"ע! מה השכינה עושה למטה?!
- סלק את השכינה לרקיע!
דבר אחר: אמר רבי שמואל בר נחמן:
- למה נקרא שמו של לשון הרע, לשון שלישי?
- שהוא הורג שלשה:
- שאמרו,
- והמקבלו,
- ושנאמר עליו.
- מנין?
- דואג שאמרו,
- ושאול שקיבלו,
- ונוב עיר הכהנים, שנאמר עליהן.
דבר אחר: אמר רבי שמואל בר נחמן:
- שאלו לנחש ואמרו ליה: למה אתה מצוי בין הגדרות?
- אמר להן: שפרצתי גדרו של עולם!
- אמרו לו: ולמה אתה מהלך בארץ ולשונך שותת בארץ?
- אמר להן: שהוא גרם לי שאמרתי לשון הרע על בוראי.
- ומה היה הלשון הרע? אמר רבי יהושע דסיכנין, בשם רבי לוי: הנחש הראשון היה מסיח כבני אדם. כיון שלא היו אדם וחוה מבקשין לאכול מאותו אילן, התחיל לומר לשון הרע על בוראו. אמר להן: מן האילן הזה אכל הבורא וברא את עולמו וציווה אתכם שלא תאכלו ממנו ותבראו עולם אחר. ומה עשה לו הקב"ה? קצץ את רגליו וכרת את לשונו, שלא יהא מסיח.
דבר אחר:
- שאלו לנחש, אמרו לו: מה אתה נהנה, שאתה נושך?
- אמר להם: עד שאתם שואלין אותי למה, אין אתם שואלין לבעלי לשון הרע?!
- שנאמר (קהלת י): אם ישך הנחש בלא לחש ואין יתרון לבעל הלשון.
מה נהנה שאומר לשון הרע?
דבר אחר:
- אמרו לנחש: למה אתה נושך באבר אחד וארסך מהלך בכל האיברים?
- אמר להן: עד שאתם שואלין אותי למה אין אתם שואלין לבעלי הלשון, שעומד ברומי והורג בסוריה, עומד בסוריה והורג ברומי!
- ראה כמה קשה כוחו של לשון הרע, שנצטוו לבנות בהמ"ק ובשביל שהיה הדור בעלי לשון הרע, לא נבנה בימיהם.
דבר אחר: (דברים יז יד): "אשימה עלי מלך"
רבנן אמרי: אמר הקב"ה: בעולם הזה בקשתם מלכים, ועמדו המלכים מישראל, והפילו אתכם בחרב:
- שאול הפילם בהר הגלבוע. מנין? (ש"א ד) נס ישראל מפני פלשתים וגו'.
- דוד, נתן מגפה, שנאמר (ש"ב כד): ויתן ה' דבר בישראל.
- אחאב, עצר עליהן את הגשמים, שנאמר (מלכים א יז): אם יהיה השנים האלה טל ומטר וגו'.
- צדקיהו, החריב את בית המקדש.
כיון שראו ישראל מה הגיע מתחת ידי מלכיהם, התחילו צווחין הכל: אין אנו מבקשין מלך ישראל, למלכנו הראשון אנו מבקשין! (ישעיהו לג כב): "כי ה' שופטנו ה' מחוקקנו ה' מלכנו הוא יושיענו"!
אמר להם הקב"ה: חייכם! כך אני עושה. מנין? שנאמר (זכריה יד ט): "והיה ה' למלך על כל הארץ...".
יב. [ עריכה ]
"כִּי תִקְרַב אֶל עִיר" הלכה אלו הן דברים שאמרו מפני דרכי שלום כך שנו חכמים אלו דברים אמרו מפני דרכי שלום כהן קורא ראשון ואחריו לוי ואחריו ישראל.
ראה כמה הוא כחו של שלום א"ר יוחנן מימיה לא ראתה חמה פגימתה של לבנה למה כן מפני דרכי שלום שנאמר (איוב כה, ב): "המשל ופחד עמו עושה שלום במרומיו".
א"ר לוי אין אחד מן המזלות הללו שהן מהלכין ברקיע רואה מה שלפניו אלא של אחוריו כאדם היורד מעל הסולם ופניו לאחוריו כדי שיהא כל מזל ומזל אומר אני הוא הראשון הוי "עושה שלום במרומיו".
ד"א דבר אחר - פירוש נוסף "עושה שלום במרומיו" אמר ר"ל מיכאל כולו שלג וגבריאל כולו אש ועומדין זה אצל זה ואינם מזיקים זא"ז. אמר בר קפרא ומה אם העליונים שאין בהם לא קנאה ולא שנאה ולא תחרות הן צריכין שלום התחתונים שכולן שנאה ותחרות וקנאה עאכ"ו שהן צריכין שלום.
רבנן אמרי תדע לך כמה גדול כחו של שלום אפי' המלחמה שאין אדם יורד לתוכה אלא בחרבות וברמחים אמר הקב"ה כשתהיו הולכים לעשות מלחמה לא תהיו פותחין תחלה אלא בשלום מנין ממה שקרינו בענין "כִּי תִקְרַב אֶל עִיר וְגוֹ'":
יג. [ עריכה ]
ד"א דבר אחר - פירוש נוסף "כי תקרב אל עיר" זש"ה זה שאמר הכתוב (איוב כב, כח): "ותגזר אומר ויקם לך וגו'" רבנן אמרי המקרא הזה מדבר בשעה שכעס הקב"ה על ישראל בעגל אמר הקב"ה למשה (במדבר יד, יב): "אכנו בדבר ואורישנו" מהו אכנו בדבר ואורישנו אמר לו הקב"ה מה הן סבורין שאני צריך חרבות ורמחים להרוג אותן בהן כשם שבראתי עולמי בדבר שנאמר (תהלים לג, ו): "בדבר ה' שמים נעשו וברוח פיו כל צבאם" כך אני עושה להן מוציא אני דבר מפי והורגן הוי "אכנו בדבר ואורישנו".
ד"א דבר אחר - פירוש נוסף מהו "ואורישנו" אמר לו אני מוריש אותן לך ומעמיד אחרים ממך מנין שנאמר (במדבר יד, יב): "ואעשה אותך לגוי גדול" כיון ששמע משה כך התחיל מבקש עליהן רחמים ומה אמר משה באותה שעה (שם, יד) "אשר עין בעין נראה אתה ה'" מהו אשר עין בעין א"ר אחא בשם ר"ש בן לקיש אמר משה רבש"ע הרי מדת הדין בכף מאזנים מעויין אתה אומר "אכנו בדבר" ואני אומר (שם, יט) "סלח נא" אמר לו הדבר מוכרע נראה מי נוצח אתה ה' או אני א"ר ברכיה א"ל הקב"ה חייך שלי בטלת ושלך קיימת מנין שנאמר (שם, כ) "ויאמר ה' סלחתי כדברך" הוי "ותגזר אומר ויקם לך".
ד"א דבר אחר - פירוש נוסף "ותגזר אומר" א"ר יהושע דסיכנין בשם רבי לוי כל מה שגזר משה הסכים הקב"ה עמו כיצד לא א"ל הקב"ה לשבור את הלוחות הלך משה ושיברן מעצמו ומניין שהסכים הקב"ה עמו דכתיב (שמות לד, א): "אשר שברת" יישר כחך ששברת. הקב"ה א"ל שילחם עם סיחון שנאמר (דברים ב, כד): "והתגר בו מלחמה" והוא לא עשה כן אלא "ואשלח מלאכים וגו'" א"ל הקב"ה כך אמרתי לך להלחם עמו ואתה פתחת בשלום חייך שאני מקיים גזרתך כל מלחמה שיהו הולכים לא יהו פותחים אלא בשלום שנאמר "כִּי תִקְרַב אֶל עִיר וְגוֹ'":
יד. [ עריכה ]
מי קיים הפרשה הזאת יהושע בן נון א"ר שמואל בר נחמן מה עשה יהושע היה פורש דאטגמא בכל מקום שהיה הולך לכבוש והיה כתוב בה מי שמבקש לילך ילך לו ומי שמבקש לעשות שלום יעשה ומי שיבקש לעשות מלחמה יעשה. מה עשה הגרגשי פנה והלך לו מלפניהן ונתן לו הקב"ה ארץ יפה כארצו זו אפריקי. הגבעונים שהשלימו עשה להם יהושע שלום אבל ל' ואחד מלכים שבאו להלחם עמו הפילם הקב"ה בידו מניין שנא' (דברים ג, ג): "ונכהו עד בלתי השאיר לו שריד":
טו. [ עריכה ]
ד"א דבר אחר - פירוש נוסף "וְקָרָאתָ אֵלֶיהָ לְשָׁלוֹם" ראה כמה הוא כחו של שלום בוא וראה ב"ו אם יש לו שונא הוא מבקש ומחזר מה לעשות לו מהו עושה לו הולך ומכבד לאדם גדול ממנו שיעשה לאותו שונא רעה אבל הקב"ה אינו כן אלא כל עובדי כוכבים מכעיסין אותו והן ישנים וכל הנפשות עולות אצלו מנין שנאמר (איוב יב, י): "אשר בידו נפש כל חי" ובבקר הוא מחזיר לכל אחד ואחד נשמתו מנין שנאמר (ישעיה מב, ה): "נותן נשמה לעם עליה".
ד"א דבר אחר - פירוש נוסף ב"ו אם יעשה לחברו רעה אינה זזה מלבו לעולם אבל הקב"ה אינו כן אלא היו ישראל במצרים והיו המצרים משעבדין אותם בטיט ובלבנים לאחר כל הרעות שעשו לישראל חס הכתוב עליהן ואמר (דברים כג, ח): "לא תתעב מצרי כי גר היית בארצו" אלא רדפו אחר השלום שנאמר (תהלים לד, טו): "בקש שלום ורדפהו".
דבר אחר מהו "בַּקֵּשׁ שָׁלוֹם וְרָדְפֵהוּ"
מעשה ברבי מאיר שהיה יושב ודורש וכו' (ויק"ר ט, ט) הלכה אותה אשה לביתה שהיה ליל שבת ומצאה הנר שלה שכבה אמר לה בעלה היכן היית עד עכשיו אמרה לו שומעת הייתי לרבי מאיר דורש והיה אותו האיש ליצן אמר לה בכך וכך אין את נכנסת לביתי עד שתלכי ותרוקי בפניו של רבי מאיר. יצאה לה מביתו נגלה אליהו זכור לטוב על רבי מאיר אמר לו הרי בשבילך יצאה האשה מביתה. הודיעו אליהו זכור לטוב היאך היה המעשה מה עשה רבי מאיר הלך וישב לו בבהמ"ד הגדול באתה אותה אשה להתפלל וראה אותה ועשה עצמו מתפסק. אמר מי יודע ללחוש לעין אמרה לו אותה אשה אני באתי ללחוש רקקה בפניו א"ל אמרי לבעליך הרי רקקתי בפניו של רבי מאיר א"ל לכי התרצי לבעליך ראה כמה גדול הוא כחו של שלום. ד"א דבר אחר - פירוש נוסף א"ר עקיבא תדע לך כמה גדול הוא כחו של שלום שאמר הקב"ה בשעה שאדם מקנא לאשתו השם הקדוש הנכתב בקדושה ימחה על המים כדי להטיל שלום בין סוטה לבעלה.
אמר ר"ל גדול הוא השלום שאמר הכתוב דברים של בדאי ליתן שלום בין יוסף לאחיו. בשעה שמת אביהן היו מתיראין שלא ינקום להן ומה אמרו לו (בראשית נ, טז): "אביך צוה לפני מותו לאמר כה תאמרו ליוסף" ואין אנו מוצאים שצוה יעקב אבינו אלא אמרו הכתובים דברי בדאי מפני דרכי שלום.
ד"א דבר אחר - פירוש נוסף חביב הוא השלום שנתנו הקב"ה לציון שנאמר (תהלים קכב, ו): "שאלו שלום ירושלים".
ד"א דבר אחר - פירוש נוסף חביב הוא השלום שנתנו הקב"ה בשמים שנאמר (איוב כה, ב): "עושה שלום במרומיו".
ד"א דבר אחר - פירוש נוסף חביב הוא השלום שנתנו הקב"ה לקרובים ולרחוקים שנאמר (ישעיה נז, יט): "שלום שלום לרחוק ולקרוב".
ד"א דבר אחר - פירוש נוסף חביב הוא השלום שלא נתנו הקדוש ב"ה לרשעים שנאמר (שם מח, כב) "אין שלום אמר ה' לרשעים".
ד"א דבר אחר - פירוש נוסף חביב הוא השלום שנתנו הקב"ה לפנחס בשכרו שנאמר (במדבר כה, יב): "הנני נותן לו את בריתי שלום".
ד"א דבר אחר - פירוש נוסף גדול השלום שאין הקב"ה מבשר את ירושלים שיהיו נגאלים אלא בשלום שנאמר (ישעיה נב, ז): "משמיע שלום וגו'".
ד"א דבר אחר - פירוש נוסף א"ר לוי חביב הוא השלום שכל חותמיהם של ברכות אינן אלא בשלום קריאת שמע חותמת בשלום "פורס סוכת שלום". התפלה חותמת בשלום. ברכת כהנים חותמת (במדבר ו, כו): "וישם לך שלום".
ד"א דבר אחר - פירוש נוסף חביב הוא השלום שאין הקב"ה מנחם את ירושלים אלא בשלום מנין שנאמר (ישעיה סו, יב): "הנני נוטה אליה כנהר שלום" אמר דוד מבקש הייתי לשמוע מהו שיחתו של הקב"ה על ישראל ושמעתי שהיה עסוק בשלומן שנאמר (תהלים פה, ט): "אשמעה מה ידבר האל ה' כי ידבר שלום אל עמו ואל חסידיו וגו'".
א"ר שמעון בן חלפתא ראה מה חביב השלום כשבקש הקב"ה לברך את ישראל לא מצא כלי שהוא מחזיק כל הברכות לברכן בו אלא השלום מנין שנאמר (שם כט, יא) "ה' עוז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום":