מדרש רבה על בחוקותי
<< · מדרש רבה על · בחוקותי · >>
סדר בחוקותי
מפרשים: יפה תואר | מהרז"ו | מתנות כהונה | רד"ל | רש"י
פרשה לה
ויקרא רבה פרשה לה פיסקא: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב
א. [ עריכה ]
"אם בחקותי תלכו" הה"ד (תהלים קיט, נט): "חשבתי דרכי ואשיבה רגלי אל עדתיך" אמר דוד רבש"ע בכל יום ויום הייתי מחשב ואומר למקום פלוני ולבית דירה פלונית אני הולך והיו רגלי מביאות אותי לבתי כנסיות ולבתי מדרשות הה"ד "ואשיבה רגלי אל עדותיך" ר' הונא בשם ר' אחא אמר חשבתי מתן שכרן של מצות והפסדן של עבירות "ואשיבה רגלי אל עדותיך".
ר' מנחם חתנא דר' אלעזר בר' אבינא אמר חשבתי מה שכתבת לנו בתורה "אם בחקותי תלכו" ומה כתיב תמן "ונתתי שלום בארץ" "ואם לא תשמעו לי" מה כתיב תמן "ויספתי ליסרה אתכם" ר' אבא בריה דר' חייא בשם ר' יונתן אמר "חשבתי" ברכות "חשבתי" קללות ברכות מאל"ף ועד תי"ו קללות מן וי"ו ועד ה"א ולא עוד אלא שהן הפוכות א"ר אבין אם זכיתן הריני הופך לכם קללות לברכות אימתי כשתשמרו את תורתי הה"ד "אם בחקותי תלכו":
ב. [ עריכה ]
ד"א "אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ" הדא הוא דכתיב (משלי ח, לב): "ועתה בנים שמעו לי ואשרי דרכי ישמרו" מדבר ביעקב דכתיב ביה (בראשית כח, כ): "וידר יעקב נדר לאמר" רבנן ור' אסי רבנן אמרי על הכל השיבו הקדוש ברוך הוא ועל הפרנסה לא השיבו "אִם יִהְיֶה אֱלֹהִים עִמָּדִי" א"ל "וְהִנֵּה אָנֹכִי עִמָּךְ", "וּשְׁמָרַנִי" א"ל "וּשְׁמַרְתִּיךָ", "בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי הוֹלֵךְ" א"ל "בְּכֹל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ", "וְשַׁבְתִּי בְּשָׁלוֹם אֶל בֵּית אָבִי" א"ל "וַהֲשִׁיבוֹתִיךָ אֶל הָאֲדָמָה הַזֹּאת" ועל הפרנסה לא השיבו א"ר אסי אף על הפרנסה השיבו דכתיב "כִּי לֹא אֶעֱזָבְךָ" ואין לשון עזיבה האמורה כאן אלא לשון פרנסה כד"א (תהלים לז, כה): "נער הייתי וגם זקנתי ולא ראיתי צדיק נעזב וזרעו מבקש לחם"
ד"א אע"פ שזרעו ובניו הם מבקשים לחם לא ראיתי לאותו צדיק אביהם נעזב מיראתו של הקב"ה א"ר הושעיא אשרי ילוד אשה שכך שומע מפי בוראו א"ר חנינא בר פפא אשרי ואשריכם כשנתקיימו כל התנאין הללו שהתניתי עמכם א"ר אחא אף לבניו אמר כן שנאמר "ועתה בנים שמעו לי" אשרי ואשריכם לכשתקיימו כל התנאים הללו שהתניתי עמכם אימתי כשתשמרו את תורתי שנאמר "אם בחקותי תלכו":
ג. [ עריכה ]
אמר ר' אלעזר בנוהג שבעולם מלך בשר ודם גוזר גזירה אם רצה לקיימה הרי הוא מקיימה ואם לאו סוף שמקיימה על ידי אחרים אבל הקדוש ברוך הוא אינו כן אלא גוזר גזירה הוא מקיימה תחלה הה"ד (ויקרא יט, לב): "מפני שיבה תקום והדרת פני זקן ויראת מאלהיך אני ה'" אני הוא שקיימתי מצות עמידת זקן תחלה "אם בחקתי תלכו":
ד. [ עריכה ]
"אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ" חקים שבהם חקקתי את השמים והארץ שנאמר (ירמיה לג, כה): "אם לא בריתי יומם ולילה חקות שמים וארץ לא שמתי" חקים שבהם חקקתי את השמש ואת הירח שנאמר (שם לא, לד) "כה אמר ה' נותן שמש לאור יומם חקת ירח וכוכבים לאור לילה" חקות שבהם חקקתי את הים שנאמר (משלי ח, כט): "בשומו לים חקו" חוקות שבהם חקקתי את החול שנאמר (ירמיה ה, כב): "אשר שמתי חול גבול לים" חוקים שבהם חקקתי את התהום שנאמר (משלי ח, כז): "בחוקו חוג על פני תהום" חוק וחוג לגזירה שוה:
ה. [ עריכה ]
ר' לוי בשם ר' חמא ברבי חנינא אמר חוקים שהם חקוקים על יצה"ר הה"ד (ישעיה י, א): "הוי החוקקים חקקי און" אמר ר' לוי משל למקום אדרימון שהוא משובש בגייסות מה עשה המלך הושיב בו קוסטרינוס בשביל לשמרו כך אמר הקב"ה תורה קרויה אבן ויצר הרע קרוי אבן תורה קרויה אבן שנאמר (שמות כד, יב): "את לוחות האבן והתורה והמצוה" יצה"ר קרוי אבן דכתיב (יחזקאל לו, כו): "והסירותי את לב האבן מבשרכם" תורה אבן יצר הרע אבן האבן תשמור את האבן:
ו. [ עריכה ]
א"ר אחא בן אלישוב חוקים שמביאים את האדם לחיי עוה"ב הה"ד (ישעיה ד, ג): "והיה הנשאר בציון והנותר בירושלים קדוש יאמר לו כל הכתוב לחיים בירושלים" הוא שעוסק בתורה שהוא עץ חיים שנאמר (משלי ג, יח): "עץ חיים היא" תני בשם ר' אלעזר הסייף והספר ניתנו מכורכין מן השמים אמר להם הקדוש ברוך הוא אם שמרתם מה שכתוב בספר זה הרי אתם ניצולים מן הסייף ואם לאו סוף שהוא הורג אתכם והיכן הוא משמען של דברים שנאמר (בראשית ג, כד): "ויגרש את האדם לשמור את דרך עץ החיים" "את דרך" זו דרך ארץ ואח"כ "עץ החיים" זו תורה תני בשם רשב"י הככר והמקל ניתנו מכורכין מן השמים אמר להם אם שמרתם את התורה הרי ככר לאכול ואם לאו הרי מקל ללקות בו היכן הוא משמעו של דבר (ישעיה א, יט): "אם תאבו ושמעתם טוב הארץ תאכלו ואם תמאנו ומריתם חרב תאכלו" וחרבין תאכלו א"ר אחא צריכים ישראל לחרובא עבדון תתובא אמר ר' עקיבא יאה מסכנותא לברתיה דיעקב כערקא סומקא ברישא דסוסיא חיורא:
ז. [ עריכה ]
"וְאֶת מִצְוֹתַי תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם" א"ר חמא ברבי חנינא אם שמרתם את התורה הריני מעלה עליכם כאלו אתם עשיתם אותם.
"ועשיתם אתם" א"ר חנינא בר פפי אמר להם אם שמרתם את התורה הריני מעלה עליכם כאלו עשיתם עצמכם.
"ועשיתם אתם" תני ר' חייא הלמד לעשות לא הלמד שלא לעשות הלמד שלא לעשות נוח לו שלא נברא. א"ר יוחנן הלמד שלא לעשות נוח לו שנהפכה שליתו על פניו ולא יצא לאויר העולם אמר ר' אחא הלמד ע"מ לעשות זוכה להקביל רוח הקודש מה טעם (יהושע א, ח): "למען תשמור לעשות ככל הכתוב בו כי אז תצליח [את] דרכך ואז תשכיל" ואין תשכיל אלא רוח הקדש כד"א (תהלים פט, א): "משכיל לאיתן האזרחי":
ח. [ עריכה ]
"ונתתי גשמיכם בעתם" אמר ר' יונתן ג' נתנו מתנה לעולם התורה והמאורות והגשמים התורה מנין שנאמר (שמות לא, יח): "ויתן אל משה ככלותו" המאורות מנין שנאמר (בראשית א, יז): "ויתן אותם אלהים" הגשמים מנין שנאמר "ונתתי גשמיכם בעתם" ר' עזריה בשם רשב"ל אומר אף השלום דכתיב "ונתתי שלום בארץ" ר' יהושע בן נחמיה אמר אף הישועה דכתיב (תהלים יח, לו): "ותתן לי מגן ישעך" ר' יצחק ברבי מריון אמר אף פרשת הים הגדול דכתיב ביה (ישעיה מג, טז): "כה אמר ה' הנותן בים דרך" שאלמלא כן כיון שאדם יורד לתוכו מיד מת ר' תנחומא אמר אף ארץ ישראל דכתיב (תהלים קה, מד): "ויתן להם ארצות גוים" ורבנן אמרי אף הרחמים דכתיב (שם קו, מו) "ויתן אותם לרחמים" ויש אומרים אף נקמתו של אדום דכתיב (יחזקאל כה, יד): "ונתתי את נקמתי באדום ביד עמי ישראל":
ט. [ עריכה ]
ד"א "וְנָתַתִּי גִשְׁמֵיכֶם בְּעִתָּם" ברביעית אתה אומר ברביעית או אינה אלא בערבי שבתות אמרו אפילו שנים כשני אליהו והגשמים יורדין בערבי שבתות אינן אלא סימן קללה הא מה אני מקיים "ונתתי גשמיכם בעתם" ברביעית:
י. [ עריכה ]
ד"א "ונתתי גשמיכם בעתם" בלילות בימי הורדוס המלך היו גשמים יורדין בלילות בשחרית נשבה הרוח נתפזרו העבים זרחה החמה נתנגבה הארץ והיו פועלים יוצאים ועוסקין במלאכתן ויודעין שרצון אביהם שבשמים מעשיהם.
ד"א ונתתי גשמיכם בעתם בלילי שבתות מעשה בימי שמעון בן שטח ובימי שלמצה המלכה שהיו גשמים יורדים בלילי שבתות עד שנעשו חטים ככליות ושעורים כגרעיני הזיתים ועדשים כדינרי זהב ובצרו מהם חכמים והניחום לדורות הבאים להודיע כמה חטא גורם לקיים מה שנאמר (ירמיה ה, כה): "עונותיכם הטו אלה וחטאתיכם מנעו הטוב מכם":
יא. [ עריכה ]
ד"א "ונתתי גשמיכם בעתם" לא גשמי כל הארצות מה אני מקיים (בראשית כח, יד): "ונברכו בך כל משפחות האדמה ובזרעך" אלא שיהיה השבע בארץ ישראל ורעב בכל הארצות ויהיו כל הארצות באין לוקחין מכם פירות ומעשרין אתכם בכספים כענין שנאמר (שם מז, יד) "וילקט יוסף את כל הכסף" כתיב (דברים לג, כה): "וכימיך דבאך" שיהיו כל הארצות דובאות כסף ומביאין לארץ ישראל:
יב. [ עריכה ]
עד כמה גשמים יורדים והארץ עושה פירות ר' מאיר אומר עד ב' ר' יוסי אומר עד ג' על דעתיה דר' מאיר דאמר עד ב' יורה ומלקוש יורה במרחשון ומלקוש בניסן על דעתיה דר' יוסי דהוא אומר עד ג' יורה בכסליו ומלקוש בניסן וגשמים באמצע הרי ג' ר' דוסתאי ברבי ינאי אמר הדא הוא דכתיב (איוב לז, ו): "כי לשלג יאמר הֱוֵא ארץ וגשם מטר וגשם" הרי שלשה "מטרות" שנים הרי ה' ורבנן אמרין שבעה אילין חמשיתה יורה ומלקוש יורה בכסליו ומלקוש בניסן הרי ז'.
אמר ר' אבהו עבר הוינא קומי כנישתא דטרסיא דלוד ושמעית קליה דר' שמואל בר נחמני יתיב ודרש רבנין בשם חזקיה אמר בשעה שישראל עושין רצונו של הקב"ה פקידה אחת הוא פוקד הארץ ומיד הוא עושה מה טעמא (תהלים סה, י): "פקדת הארץ וַתְּשֹׁקְקֶהָ" "רבת תעשרנה" שהיא עושה לכם אחד לעשרה ר' ברכיה ורבי חלבו ורב פפי בשם ר' אליעזר אמרי פעמים שעושה בזכות איש אחד בזכות עשב אחד בזכות שדה אחת ושלשתן בפסוק אחד שנאמר (זכריה י, א): "שאלו מה' מטר בעת מלקוש ה' עושה חזיזים ומטר גשם יתן להם לאיש עשב בשדה" לאיש ולא לאנשים לעשב ולא לעשבים לשדה ולא לשדות (מלאכי ג, י): "הביאו [את כל] המעשר אל בית האוצר וגו' ברכה עד בלי די" מהו עד בלי די ר' יונה בר אבא בשם ר' יוחנן אמר דבר שאי אפשר לומר עליו די הוא ברכה.
ר' ברכיה ור' חלבו ור' אבא בר כהנא אמר בשם רב עד שיבלו שפתותיכם לומר דיינו לפי שבעולם הזה גשמים טורדים לעולם יוצאי דרכים מצירין בהם מפרשי ימים מצירין בהם דורכי גתות וטחי גגות אבל לעתיד לבא הקדוש ב"ה עושה אותן ברכה מה טעמא (יחזקאל לד, כו): "ונתתי אותם וסביבות גבעתי ברכה והורדתי הגשם בעתו גשמי ברכה יהיו":
מפרשים: יפה תואר | מהרז"ו | מתנות כהונה | רד"ל | רש"י
פרשה לו
ויקרא רבה פרשה לו פיסקא: א ב ג ד ה ו
א. [ עריכה ]
"וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי יַעֲקוֹב" הה"ד (תהלים קב, כו): "לפנים הארץ יסדת ומעשה ידיך שמים" בית שמאי ובית הלל ב"ש אומרים השמים נבראו תחלה ואחר כך הארץ שנאמר (בראשית א, א): "בראשית ברא וגו'" וב"ה אומרים הארץ נבראת תחלה ואח"כ שמים אלו ואלו מביאים טעם לדבריהם טעמן דב"ש דאינון אמרי השמים נבראו תחלה ואחר כך הארץ משל למלך שעשה לו כסא משעשאו עשה אפיפירון שלו כך (ישעיה סו, א): "כה אמר ה' השמים כסאי והארץ הדום רגלי" טעמן דב"ה דאמרי הארץ נבראת תחלה ואחר כך שמים משל למלך שבנה פלטין משבנה התחתונים בנה העליונים כך כתיב (בראשית ב, ד): "ביום עשות ה' אלהים ארץ ושמים" א"ר תנחומא ואנא אמרית טעמא "לפנים הארץ יסדת ומעשה ידיך שמים".
א"ר חנינא ממקום שהמקרא מסייע לב"ש משם ב"ה מסלקין אותו על דעתין דב"ש דאינון אמרי השמים נבראו תחלה ואח"כ הארץ שנאמר "בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ" על דעתין דב"ה דאמרי הארץ נבראת תחלה ואחר כך שמים דכתיב (בראשית א, ב): "והארץ היתה תוהו ובוהו" והארץ כבר נבראת ר' יוחנן בשם חכמים אמר לבריאה שמים קדמו ולשכלול הארץ קדמה "ביום עשות ה' אלהים ארץ ושמים".
אמר רשב"י תמה אני איך נחלקו אבות העולם על בריית שמים וארץ שאני אומר שמים וארץ לא נבראו אלא כאלפס וכיסוי הה"ד (ישעיה מח, יג): "אף ידי יסדה ארץ וימיני טפחה שמים" אמר ר' אלעזר בר' שמעון אם כדעת שאמר אבא בכל מקום הוא מקדים שמים לארץ ובמקום אחד הוא אומר "ביום עשות ה' אלהים ארץ ושמים" אלא מלמד ששניהם שקולין שוין זה כזה בכ"מ הוא מקדים תורים לבני יונה ובמקום אחד הוא אומר (ויקרא יב, ו): "ובן יונה או תור" מלמד ששניהם שוין זה כזה בכל מקום הוא מקדים משה לאהרן ובמקום אחד הוא אומר (שמות ו, כו): "הוא אהרן ומשה" מלמד ששניהם שוין זה כזה בכ"מ הוא מקדים יהושע לכלב ובמקום אחד הוא אומר (במדבר לב, יב): "בלתי כלב בן יפונה הקנזי ויהושע בן נון" מלמד ששניהם שוין זה כזה בכל מקום הוא מקדים כבוד אב לכבוד אם ובמקום אחד הוא אומר (ויקרא יט, ג): "איש אמו ואביו תיראו" מלמד ששניהם שקולים זה כזה אבל אמרו חכמים האב קודם לאם בכ"מ מפני שהוא ואמו חייבין בכבוד אביו בכל מקום מקדים אברהם לאבות וכאן "וזכרתי את בריתי יעקוב" מלמד ששלשתן שוין זה כזה:
ב. [ עריכה ]
ד"א "וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי יַעֲקוֹב" הה"ד (תהלים פ, ט): "גפן ממצרים תסיע" מה הגפן הזה אין נוטעין אותה במקום טרשים גדולין אלא בולשין אותה מתחתיה ואח"כ נוטעין אותה כך "תגרש גוים ותטעיה" מה הגפן הזו כל שאתה מפנה תחתיה הרי היא משובחת כך הם ישראל פנית לפניהם כל מלך ואח"כ "ותשרש שרשיה ותמלא הארץ" מה הגפן הזו אין נוטעין אותה ערבוביא אלא שורות שורות כך ישראל הם דגלים דגלים הה"ד (במדבר ב, ב): "איש על דגלו באותות לבית אבותם" מה הגפן הזו נמוכה מכל האילנות ושולטת בכל האילנות כך הם ישראל נראים כאלו שפלים בעולם הזה אבל לעתיד לבא הן עתידין לירש מסוף העולם ועד סופו מה הגפן הזו שרביט אחד יוצא ממנו ומכבש כמה אילנות כך ישראל צדיק אחד יוצא מהן ושולט מסוף העולם ועד סופו הה"ד (בראשית מב, ו): "ויוסף הוא השליט" (יהושע ו, כז): "ויהי ה' את יהושע" (דה"א יד, יז): "ויצא שם דוד בכל הארצות" (מ"א ה, א): "ושלמה היה מושל בכל הממלכות" (אסתר ט, ד): "כי גדול מרדכי בבית המלך".
מה הגפן הזה העלים שלה מכסין על האשכלות כך הם ישראל עמי הארץ שבהם מכסין על תלמידי חכמים מה הגפן הזו יש בה אשכלות גדולות וקטנות הגדול מחבירו נראה כאלו נמוך מחבירו כך ישראל כל מי שאחד מהם יגע בתורה וגדול מחבירו בתורה נראה נמוך מחבירו מה הגפן הזו טעונה ג' ברכות כך ישראל מתברכין בג' ברכות בכל יום "יברכך ה'" "יאר ה'" "ישא ה'" מה הגפן הזו יש בה ענבים יש בה צמוקים כך ישראל יש בהם בעלי מקרא בעלי משנה בעלי תלמוד בעלי אגדה מה גפן זו יש בה יין ויש בה חומץ זה טעון ברכה וזה טעון ברכה כך ישראל חייבין לברך על הטובה ועל הרעה על הטובה ברוך הטוב והמטיב על הרעה ברוך דיין האמת מה היין הזה כל מי ששותה ממנו פניו מאירות וכל מי שאינו שותה ממנו שניו קהות כך ישראל כל מי שבא ומזדווג להם סוף שנוטל את שלו מתחת ידיהן מה גפן זו בתחלה היא נרפסת ברגל ואחר כך עולה לשולחן מלכים כך ישראל נראין כאלו מאוסין בעולם הזה דכתיב (איכה ג, יד): "הייתי שחוק לכל עמי נגינתם כל היום" אבל לעתיד לבא (דברים כח, א): "ונתנך ה' עליון" דכתיב (ישעיה מט, כג): "והיו מלכים אומניך ושרותיהם מניקותיך".
מה גפן זו עולה על כל מסע ומסע כך ישראל סופרין על כל מלכות מה גפן זו מדלין אותו על גבי ארזים גדולים כך ישראל שנאמר (תהלים פ, יא): "כסו הרים צלה" מה גפן זו נשענת על גבי קנה כך ישראל נשענין בזכות התורה שכתובה בקנה מה גפן זו השומר שלה עומד למעלה כך ישראל השומר שלהם למעלה שנאמר (שם קכא, ד) "הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל" מה גפן זה נשענת ע"ג עצים יבשים והיא לחה כך ישראל נשענין בזכות אבותם אף על פי שהן ישנין הה"ד "וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי יַעֲקוֹב":
* קיים ביאור על פיסקה זו, לחץ על אות הפיסקה
ג. [ עריכה ]
הה"ד הדא הוא דכתיב - זהו שכתוב (משלי יא, כא): "יד ליד לא ינקה רע"
בר קפרא אמר: אחז וכל מלכי ישראל הרשעים - אין להם חלק לעוה"ב, שנאמר (הושע ז, ז): "כל מלכיהם נפלו, אין קורא בהם אלי".
- הרי הוא נמנה באיפטיא של מלכים, שנאמר (ישעיה א, א): "בימי עזיהו יותם אחז יחזקיהו מלכי יהודה"!
- ר' אחא בשם ר' אלעזר ור' יוסי בשם ריב"ל אמר: ע"י שהיה לו בושת פנים, כיצד? כיון שהנביא בא לקנתרו, היה יוצא לו למקום טומאה, לומר שאין שכינה שורה במקום טומאה, הה"ד הדא הוא דכתיב - זהו שכתוב (שם ז, ג) "ויאמר ה' אל ישעיהו צא נא לקראת אחז אתה ושאר ישוב בנך אל קצה תעלת הברכה העליונה אל מסלת שדה כובס", אל תהי קורא כובס אלא כובש, כיצד? כיון שהיה הנביא בא לקנתרו, כובש פניו.
- רבי אומר: על שנתייסר על בנו הבכור, הדא הוא דכתיב (דה"ב כח, ז): "ויהרג זכרי גבור אפרים את מעשיהו בן המלך ואת עזריקם נגיד הבית ואת אלקנה משנה המלך".
- ר' הושעיא רבה אמר: על ידי שהיה אביו צדיק. הוא שחזקיה אומר (ישעיה לח, יז): "הנה לשלום מר לי מר", מר לי מלפני מאחז מר לי מאחרי ממנשה. אלא, מנשה היה אביו צדיק ובנו רשע, אבל אחז היה אביו צדיק ובנו צדיק. אמר ר' סימון: וזרע צדיק נמלט אין כתיב כאן אלא "וזרע צדיקים", שמושחל מבין שני צדיקים, "נמלט".
- אמר ר' פנחס: כל מי שעושה מצוה ומבקש ליטול שכרו עליה מ"יד ליד" - "לא ינקה רע" - רשע הוא ואינו מניח לבניו כלום. אמר ר' סימון: כאינש דאמר 'הא סקא, הא סילעא, הא סאתא, קום טול'. כך, אילו בקשו אבות הראשונים ליטול שכר מצות קלות שעשו בעולם הזה, מהיכן היתה זכות עומדת לבניהם אחריהם? שהרי הוא אומר "וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי יַעֲקוֹב":
ד. [ עריכה ]
ד"א "וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי יַעֲקוֹב" הה"ד (ישעיה מג, א): "ועתה כה אמר ה' בוראך יעקב ויוצרך ישראל" ר' פנחס בשם ר' ראובן אמר הקדוש ברוך הוא לעולמו עולמי עולמי אומר לך מי בראך מי יצרך יעקב בראך יעקב יצרך ככתוב בוראך יעקב ויוצרך ישראל רבי יהושע דסכנין בשם רבי לוי אמר בהמות לא נבראו אלא בזכותו של יעקב הה"ד (איוב מ, טו): "הנה נא בהמות אשר עשיתי עמך" רבי יהושע בר' נחמיה בשם רבי חנינא ברבי יצחק אמר שמים וארץ לא נבראו אלא בזכות יעקב דכתיב (תהלים עח, ה): "ויקם עדות ביעקב" ואין עדות האמור כאן אלא שמים וארץ כד"א (דברים ד, כו): "הַעִידֹתִי בָכֶם הַיּוֹם אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ".
א"ר ברכיה שמים וארץ לא נבראו אלא בזכות ישראל דכתיב (בראשית א, א): "בראשית ברא אלהים" ואין ראשית אלא ישראל שנאמר (ירמיה ב, ג): "קדש ישראל לה' ראשית תבואתה".
אמר ר' אחא שמים וארץ לא נבראו אלא בזכות משה שנאמר (דברים לג, כא): "וירא ראשית לו".
א"ר אבהו הכל לא נוצר אלא בזכות יעקב הה"ד (ירמיה י, טז): "לא כאלה חלק יעקב כי יוצר הכל הוא" בשביל יעקב יצר הכל ר' ברכיה ורבי לוי בשם ר' שמואל בר נחמן אמר אברהם לא ניצול מכבשן האש אלא בזכות יעקב משל לאחד שהיה עומד ונידון לפני שלטון ויצא דינו לפני שלטון לישרף צפה אותה השלטון באצטרוגליס שלו וראה שעתיד להוליד בת שהיא נשאת למלך אמר כדי הוא להנצל בזכות בתו שהוא עתיד להוליד כך אברהם יצא דינו מלפני נמרוד לשרף וצפה הקב"ה שיעקב עתיד לצאת ממנו אמר כדאי הוא לינצל בזכות יעקב הה"ד (ישעיה כט, כב): "כה אמר ה' אל בית [יעקב] (ישראל) אשר פדה את אברהם" ורבנן אמרין אברהם עצמו לא נברא אלא בזכותו של יעקב הה"ד (בראשית יח, יט): "כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך ה' לעשות צדקה ומשפט" ואין צדקה ומשפט אלא ביעקב שנאמר (תהלים צט, ד): "משפט וצדקה ביעקב אתה עשית":
ה. [ עריכה ]
ולמה נאמרו אבות אחורנית לומר אם אין מעשה ביעקב כדאי הם מעשה יצחק ואם אין מעשה יצחק כדאי הם מעשה אברהם כדאי הוא מעשה כל אחד ואחד שיתלה כל העולם בגינו למה נאמר ביעקב ובאברהם זכירה וביצחק לא נאמר רבי ברכיה ורבנן ר' ברכיה אמר על ידי שהיה בן של יסורין ורבנן אמרי רואה אפרו של יצחק כאלו צבור על גבי המזבח ולמה נאמר באברהם וביצחק אף ולא נאמר ביעקב אף ע"י שהיתה מטתו שלימה לפניו אברהם יצא ממנו ישמעאל וכל בני קטורה יצחק יצא ממנו עשו וכל אלופי אדום אבל יעקב מטתו שלימה כל בניו צדיקים הה"ד (בראשית מב, יא): "כלנו בני איש אחד נחנו" אין לי אלא אבות אמהות מנין ת"ל "אֶת" "אֶת" "אֶת" ואין אתים אלא אמהות דכתיב (שם מט, לא) "שמה קברו את אברהם ואת שרה וגו' " ולמה הוא מזכיר זכות אבות ומזכיר זכות הארץ עמהם אמר ר"ל משל למלך שהיה לו שלשה בנים ושפחה אחת משלו מגדלתן כל זמן שהיה המלך שואל שלום בניו היה אומר שאלו לי בשלום המגדלת כך כל זמן שהקדוש ברוך הוא מזכיר אבות מזכיר הארץ עמהם הה"ד "וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי יַעֲקוֹב וגו' וְהָאָרֶץ אֶזְכֹּר":
ו. [ עריכה ]
עד מתי זכות אבות קיימת ר' תנחומא אמר בשם ר' חייא בר מנחמא ואמרי לה ר' ברכיה בר חלבו בשם רבא בר זבדא עד יהואחז הה"ד (מ"ב יג, כג): "ויחן ה' אותם וירחמם וגו' עד עתה" עד עתה זכות אבות קיימת.
ר' יהושע ב"ל אמר עד אליהו הה"ד (שם א יח, לו) "ויהי בעלות המנחה ויגש אליהו הנביא וגו'".
שמואל אמר עד הושע הה"ד (הושע ב, יב): "ועתה אגלה את נבלותה לעיני מאהביה ואיש לא יצילנה מידי" ואין איש האמור כאן אלא אברהם כד"א (בראשית כ, ז): "ועתה השב אשת האיש" ואין איש אלא יצחק שנאמר (שם כד, סה) "מי האיש הלזה" ואין איש אלא יעקב שנא' (שם כה, כז) "ויעקב איש תם".
ר' יודן אמר עד חזקיה כד"א (ישעיה ט, ו): "לְםַרְבֵּה הַמִּשְׂרָה וּלְשָׁלוֹם אֵין קֵץ וְגוֹ'".
ר' יודן ברבי בשם רבי ברכיה אמר אם ראיתה זכות אבות שמטה וזכות אמהות שנתמטטה לך והטפל בחסדים הה"ד (שם נד, י) "כי ההרים ימושו והגבעות תמוטינה" הרים אלו אבות והגבעות אלו אמהות ואח"כ "וחסדי מאתך לא ימוש" א"ר אחא לעולם זכות אבות קיימת לעולם מזכירין ואומרין (דברים ד, לא): "כי אל רחום ה' אלהיך לא ירפך ולא ישחיתך ולא ישכח את ברית אבותיך וגו'":
מפרשים: יפה תואר | מהרז"ו | מתנות כהונה | רד"ל | רש"י
פרשה לז
ויקרא רבה פרשה לז פיסקא: א ב ג ד
א. [ עריכה ]
"אִישׁ כִּי יַפְלִיא נֶדֶר בְּעֶרְכְּךָ נְפָשׁוֹת לַה'" הה"ד (קהלת ה, ד): "טוֹב אֲשֶׁר לֹא תִדֹּר מִשֶּׁתִּדּוֹר וְלֹא תְשַׁלֵּם" ר' מאיר ור' יהודה ר' מאיר אומר "טוֹב אֲשֶׁר לֹא תִדֹּר" וטוב הנודר ומשלם ראיה לר' מאיר שנאמר (תהלים עו, יב): "נדרו ושלמו לה' אלהיכם" ר' יהודה אומר "טוֹב אֲשֶׁר לֹא תִדֹּר" וטוב משניהם מי שאינו נודר כל עיקר אלא מביא כבשתו לעזרה ומקדישה ושוחטה (דברים כג, כג): "וכי תחדל לנדור לא יהיה בך חטא"
אמר רב הונא מעשה באחד שנדר ולא שלם את נדרו והלך לפרוש בים הגדול ושקעה ספינתו ומת בים.אמר רבי שמואל בר נחמן כל מי שנודר ומשהה את נדרו סוף שבא לידי ע"ז וגלוי עריות ושפיכות דמים ולשון הרע ממי אתה למד כלהון מיעקב על ידי שנדר ושהה את נדרו בא לידי כולן ע"ז מנין (בראשית לה, ב): "ויאמר יעקב אל ביתו הסירו את אלהי הנכר" גלוי עריות מנין מדינה שנאמר (שם לד, א) "ותצא דינה" שפיכות דמים מנין שנאמר (שם, כה) "ויהי ביום השלישי בהיותם כואבים" לשון הרע מנין שנאמר (שם לא, א) "וישמע את דברי בני לבן".
ורבנן אמרי כל מי שנודר ומשהה נדרו קובר את אשתו הה"ד (שם מח, ז) "ואני בבואי מפדן מתה עלי רחל".
אמר ר' שמואל בר רב יצחק כל מי שנודר ומשלם יש לו שכר על הנדר ועל השילום שנאמר (תהלים עו, יב): "נדרו ושלמו לה' אלהיכם" ומי שנודר ומשהה נדרו גורם מיתה לעצמו דכתיב (דברים כג, כב): "כי דרש ידרשנו ה' אלהיך מעמך" ממך נפרעין ולא מממונך אמר ר' אמי אין מיתה בלא חטא ואין יסורין בלא עון אין מיתה בלא חטא שנאמר (יחזקאל יח, ד): "הנפש החוטאת היא תמות" ואין יסורין בלא עון שנאמר (תהלים פט, לג): "ופקדתי בשבט פשעם ובנגעים עונם" אמר רשב"י כשם שבנדרים בל יחל ובל תאחר כך בערכין בל יחל ובל תאחר לפיכך משה מזהיר את ישראל ואומר "אִישׁ כִּי יַפְלִיא נֶדֶר בְּעֶרְכְּךָ נְפָשׁוֹת לַה'":
ב. [ עריכה ]
ד"א "אִישׁ כִּי יַפְלִיא" הה"ד (איוב לד, יא): "כי פעל אדם ישלם לו וכאורח איש ימציאנו" עובדא הוה בחד גבר דהוו ליה תרין בנין חד מנהון עבד מצוה וחד מנהון לא עבד כל עיקר ההוא דעבד מצוה זבן לביתיה וזבן כל מה דהוה ליה ואנקפתהון למצותא חד זמן ביומא דהושענא יהבי ליה אינתתיה עשרה פולסין אמרה לו פוק זבין לבניך כלום מן שוקא כיון שיצא לשוק פגעו ביה גבאי צדקה אמרי הא אתא מרי מצותא אמרו לו הב חולקך בהדא מצותא דאנן זבנין חד קולא לחדא יתומתא נסב אלין י' פולסין ויהב יתהון להון ונתבייש לילך לביתו הלך לו לבהכ"נ חמא תמן מן אלין אתרוגייא דמינוקייא מקלקלי ביום הושענא ותנינן תמן מיד התינוקות שומטין לולביהן ואוכלים אתרוגיהם נסב מנהון ומלא ית סקא והלך לפרש בים הגדול עד שהגיע למדינת המלך כיון שהגיע שם ארעת שעתא ואשתכח מלכא חשש מעוי אמרין ליה בחלמא אסוותך אכול מן אלין אתרוגין דיהודאי מצלין עמהון ביום הושענא ואת מתסי פשפשין בההוא שעתא לכל אלפיא ולכל מדינתא ולא אשכחון אזלין ואשכחון לההוא גברא יתיב על סקא אמרין ליה אית גבך כלום אמר להם גבר מסכן אנא ולית גבי כלום למזבנא פשפשו בסקא ואשכחין מן אלין אתרוגין ואמרין ליה אלין מן הן אמר לון מן אלין דיהודאי מצלי ביום הושענא אטענון סקא ואעלוה קדם מלכא אכל מלכא אלין אתרוגייא ואיתסי פנין שקא ומלאוה דינרין אמר ליה מלכא שאיל לך עוד שאלה ואנא עביד אמר ליה שאילנא דיחזור לי מודלי ויפקון כל עמא לקדמותי עבדין ליה כן כיון דמטא לההיא מדינתא נפק כרוזא קדמוי ונפקו כל עמא לקדמותיה נפקו אחוי ובניו לקדמותיה מיני גוזין בחד נהר יהב להון שבלתא דנהרא ושטפת יתהון ואשתכר עלל לביתיה וירת מודלי דאחויי לקיים מה שנאמר "כי פועל אדם ישלם לו".
ד"א "כי פועל אדם ישלם לו" זה משה דכתיב (שמות ב, יא): "ויהי בימים ההם ויגדל משה ויצא אל אחיו וירא בסבלותם" מה ראה ראה משוי איש על אשה ומשוי גדול על קטן ומשוי בחור על זקן ושב וישב להם סבלותם בין איש לאשה בין גדול לקטן בין בחור לזקן אמר לו הקב"ה אתה ישבת לבני סבלותם חייך שאתה עתיד לישב ולפרש לבני נדריהם בין איש לאשה בין גדול לקטן בין בחור לזקן הה"ד "וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵאמֹר דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אִישׁ כִּי יַפְלִא (לנדור) נֶדֶר בְּעֶרְכְּךָ נַפְשׁוֹת לַה'":
ג. [ עריכה ]
רבן גמליאל הוה מטייל מן עכו לכזיב והיה טבי עבדו מהלך לפניו ורבי אלעאי מאחוריו ראה ככר אחד מושלך בדרך וראה גוי אחד אמר לו מבגי טול את הככר הזה ונטלו ונטפל בו רבי אלעאי אמר לו מה שמך אמר לו מבגי אמר לו ברכת גמליאל מימיך אמר לו לאו אמר לו מאיזה מקום אתה אמר לו מעיירות הללו של בורגנין ולמדנו שלשה דברים שחמצו של גוי מותר לאחר הפסח שצפה ברוח הקדש ששמו מבגי שאין מעבירין על האוכלין.
רבי יעקב בר זבדי בשם רבי אבהו הדא דתימר בראשונה אבל עכשיו מעבירין על האוכלין מפני כשפים נכנסו לכזיב כיון שאכלו ושתו בא אחד לשאול לו את נדרו אמר לו רבן גמליאל לרבי אלעאי משער את רביעית יין באיטלקית אמר לו הן אמר לו לשואל טייל אחרינו עד שנפיג את ייני התחיל מטייל אחריהם עד שהגיע לסולמי צור כיון שהגיע לשם ירד לו רבן גמליאל מעל החמור ונתעטף בטליתו וישב לו ולמדנו דברים הרבה באותו היום כי רביעית יין משכרת והדרך מפיגה את היין ואין מורין שתויי יין וממנו למדנו ג' דברים שאין מפירין נדרים לא שתויי יין ולא רוכבין ולא עומדין אלא יושבין עטופין במה פתח לו אמר רבי יוחנן בלשון הזה פתח לו (משלי יב, יח): "יש בוטה כמדקרות חרב ולשון חכמים מרפא" בדין הוא כל מי שמבטל לנדרים שידקר בחרב ומהו רפואתו ולשון חכמים מרפא הולך אצל חכמים והם מפירים את נדרו לפיכך משה מזהיר את ישראל ואמר להם "אִישׁ כִּי יַפְלִיא נֶדֶר":
ד. [ עריכה ]
ארבעה פתחו בנדרים שלשה שאלו שלא כהוגן והשיבם הקדוש ברוך הוא כהוגן ואחד שאל שלא כהוגן והשיבו המקום שלא כהוגן ואלו הן אליעזר עבד אברהם ושאול ויפתח וכלב אליעזר שאל שלא כהוגן שנאמר (בראשית כד, יד): "והיה הַנַּעֲרָ אשר אומר אליה הטי נא כדך" א"ל הקב"ה אלו יצתה שפחה כנענית או זונה היית אומר "אותה הוכחת לעבדך ליצחק" ועשה לו הקדוש ברוך הוא וזימן לו את רבקה.
כלב שאל שלא כהוגן שנאמר (יהושע טו, טז): "ויאמר כלב אשר יכה את קרית ספר ולכדה ונתתי לו את עכסה בתי לאשה" השיבו הקב"ה אלו לכדה כנעני או ממזר או עבד היית נותן לו בתך מה עשה הקדוש ברוך הוא זימן לו את אחיו ולכדה שנאמר "וילכדה עתניאל בן קנז".
שאול שאל שלא כהוגן שנאמר (ש"א יז, כה): "והיה האיש אשר יכנו יעשרנו המלך עושר גדול ואת בתו יתן לו" אמר הקב"ה אלו הרגו עמוני או ממזר או עבד היית נותן לו את בתך זימן לו הקדוש ברוך הוא דוד ונתן לו בתו מיכל.
יפתח שאל שלא כהוגן שנאמר (שופטים יא, לא): "והיה היוצא אשר יצא מדלתי ביתי" אמר הקב"ה אלו יצא גמל או חמור או כלב היית מעלהו עולה השיבו הקדוש ברוך הוא שלא כהוגן וזימן לו את בתו "ויהי כראותו אותו ויקרע את בגדיו" היה יכול להפר את נדרו ולילך אצל פנחס אמר אני מלך ואלך אצל פנחס ופנחס אמר אני כהן גדול ובן כה"ג ואלך אצל עם הארץ זה בין דין לדין נספת ההיא עלובתא ושניהם נתחייבו בדמיה פנחס נסתלקה ממנו רוה"ק הה"ד (דה"א ט, כ): "ופינחס בן אלעזר נגיד היה עליהם לפנים ה' עמו" יפתח נישול אבר אבר ונקבר הה"ד (שופטים יב, ז): "ויקבר בערי גלעד" בעיר גלעד לא נאמר אלא בערי מלמד שהיה נישול ממנו אבר אבר ונקבר במקומות הרבה.
רשב"ל ור' יוחנן ריש לקיש אמר דמים היה חייב ליתן וליקרב על גבי המזבח ר' יוחנן אמר דמים לא היה חייב דתנינן דבר שראוי ליקרב על גבי המזבח יקרב דבר שאינו ראוי ליקרב על גבי המזבח לא יקרב ע"ג מזבח ולא עוד אלא כל מי שנודר ומשלם נדרו זוכה שישלם נדרו בירושלים הה"ד (תהלים קטז, יח): "נדרי לה' אשלם" היכן "בחצרות בית ה' בתוככי ירושלים הללויה" ואומר (שם קיח, א) "הוֹדוּ לַה' כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ":