פתיחת התפריט הראשי

א "וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי יַעֲקוֹב" הה"ד (תהלים קב, כו): "לפנים הארץ יסדת ומעשה ידיך שמים" בית שמאי ובית הלל ב"ש אומרים השמים נבראו תחלה ואחר כך הארץ שנאמר (בראשית א, א) "בראשית ברא וגו'" וב"ה אומרים הארץ נבראת תחלה ואח"כ שמים אלו ואלו מביאים טעם לדבריהם טעמן דב"ש דאינון אמרי השמים נבראו תחלה ואחר כך הארץ משל למלך שעשה לו כסא משעשאו עשה אפיפירון שלו כך (ישעיה סו, א) "כה אמר ה' השמים כסאי והארץ הדום רגלי" טעמן דב"ה דאמרי הארץ נבראת תחלה ואחר כך שמים משל למלך שבנה פלטין משבנה התחתונים בנה העליונים כך כתיב (בראשית ב, ד) "ביום עשות ה' אלהים ארץ ושמים" א"ר תנחומא ואנא אמרית טעמא "לפנים הארץ יסדת ומעשה ידיך שמים".
א"ר חנינא ממקום שהמקרא מסייע לב"ש משם ב"ה מסלקין אותו על דעתין דב"ש דאינון אמרי השמים נבראו תחלה ואח"כ הארץ שנאמר "בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ" על דעתין דב"ה דאמרי הארץ נבראת תחלה ואחר כך שמים דכתיב (בראשית א, ב) "והארץ היתה תוהו ובוהו" והארץ כבר נבראת ר' יוחנן בשם חכמים אמר לבריאה שמים קדמו ולשכלול הארץ קדמה "ביום עשות ה' אלהים ארץ ושמים".
אמר רשב"י תמה אני איך נחלקו אבות העולם על בריית שמים וארץ שאני אומר שמים וארץ לא נבראו אלא כאלפס וכיסוי הה"ד (ישעיה מח, יג) "אף ידי יסדה ארץ וימיני טפחה שמים" אמר ר' אלעזר בר' שמעון אם כדעת שאמר אבא בכל מקום הוא מקדים שמים לארץ ובמקום אחד הוא אומר "ביום עשות ה' אלהים ארץ ושמים" אלא מלמד ששניהם שקולין שוין זה כזה בכ"מ הוא מקדים תורים לבני יונה ובמקום אחד הוא אומר (ויקרא יב, ו) "ובן יונה או תור" מלמד ששניהם שוין זה כזה בכל מקום הוא מקדים משה לאהרן ובמקום אחד הוא אומר (שמות ו, כו) "הוא אהרן ומשה" מלמד ששניהם שוין זה כזה בכ"מ הוא מקדים יהושע לכלב ובמקום אחד הוא אומר (במדבר לב, יב) "בלתי כלב בן יפונה הקנזי ויהושע בן נון" מלמד ששניהם שוין זה כזה בכל מקום הוא מקדים כבוד אב לכבוד אם ובמקום אחד הוא אומר (ויקרא יט, ג) "איש אמו ואביו תיראו" מלמד ששניהם שקולים זה כזה אבל אמרו חכמים האב קודם לאם בכ"מ מפני שהוא ואמו חייבין בכבוד אביו בכל מקום מקדים אברהם לאבות וכאן "וזכרתי את בריתי יעקוב" מלמד ששלשתן שוין זה כזה: