ויקרא רבה לו ג
ביאור על פיסקה זו
הקטע עוסק בזכות אבות, ובפרט באחז מלך יהודה. בר קפרא טוען שלאחז אין חלק בעולם הבא כי היה רשע ולא קרא אל ה', אולם המדרש מקשה עליו ומביא פסוק שבו אחז נמנה יחד עם שאר מלכי יהודה הצדיקים - עוזיהו, יותם וחזקיהו! אם אחז היה כל כך רשע - מדוע זכה לכבוד הזה? ומביאים כמה תשובות:
- לאחז היתה מידה טובה - בושה. כשהנביא ישעיהו היה בא להוכיח אותו, הוא היה מתבייש מפניו.
- אחז סבל ייסורים - בנו הבכור נהרג במלחמה עם אפרים.
- לאחז היתה זכות אבות "דו כיוונית" - גם אביו יותם היה צדיק וגם בנו חזקיהו היה צדיק (וייתכן שיש קשר בין התשובות - מכיוון שאביו ובנו היו צדיקים, הוא התבייש במעשיו הרעים).
- בהקשר זה מביאים את הפסוק במשלי (משלי יא כא): "יד ליד לא יינקה רע, וזרע צדיקים נמלט". הביטוי "יד ליד" דומה לביטוי "מייד": מי שעושה מעשים טובים, ורוצה לקבל את כל השכר באופן מיידי, הוא אדם רע, כי אינו משאיר זכות אבות לבניו אחריו; אבל אדם צדיק אינו רוצה לקבל את כל השכר מייד, ולכן זרעו נמלט מצרה.
- כך נהגו אבותינו אברהם יצחק ויעקב, שהיו צדיקים והשאירו לנו חלק מהזכויות שלהם, ובזכותם נצא מהגלות, כמו שכתוב בפרשה "וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי יַעֲקוֹב".
הה"ד הדא הוא דכתיב - זהו שכתוב (משלי יא, כא): "יד ליד לא ינקה רע"
בר קפרא אמר: אחז וכל מלכי ישראל הרשעים - אין להם חלק לעוה"ב, שנאמר (הושע ז, ז): "כל מלכיהם נפלו, אין קורא בהם אלי".
- הרי הוא נמנה באיפטיא של מלכים, שנאמר (ישעיה א, א): "בימי עזיהו יותם אחז יחזקיהו מלכי יהודה"!
- ר' אחא בשם ר' אלעזר ור' יוסי בשם ריב"ל אמר: ע"י שהיה לו בושת פנים, כיצד? כיון שהנביא בא לקנתרו, היה יוצא לו למקום טומאה, לומר שאין שכינה שורה במקום טומאה, הה"ד הדא הוא דכתיב - זהו שכתוב (שם ז, ג) "ויאמר ה' אל ישעיהו צא נא לקראת אחז אתה ושאר ישוב בנך אל קצה תעלת הברכה העליונה אל מסלת שדה כובס", אל תהי קורא כובס אלא כובש, כיצד? כיון שהיה הנביא בא לקנתרו, כובש פניו.
- רבי אומר: על שנתייסר על בנו הבכור, הדא הוא דכתיב (דה"ב כח, ז): "ויהרג זכרי גבור אפרים את מעשיהו בן המלך ואת עזריקם נגיד הבית ואת אלקנה משנה המלך".
- ר' הושעיא רבה אמר: על ידי שהיה אביו צדיק. הוא שחזקיה אומר (ישעיה לח, יז): "הנה לשלום מר לי מר", מר לי מלפני מאחז מר לי מאחרי ממנשה. אלא, מנשה היה אביו צדיק ובנו רשע, אבל אחז היה אביו צדיק ובנו צדיק. אמר ר' סימון: וזרע צדיק נמלט אין כתיב כאן אלא "וזרע צדיקים", שמושחל מבין שני צדיקים, "נמלט".
- אמר ר' פנחס: כל מי שעושה מצוה ומבקש ליטול שכרו עליה מ"יד ליד" - "לא ינקה רע" - רשע הוא ואינו מניח לבניו כלום. אמר ר' סימון: כאינש דאמר 'הא סקא, הא סילעא, הא סאתא, קום טול'. כך, אילו בקשו אבות הראשונים ליטול שכר מצות קלות שעשו בעולם הזה, מהיכן היתה זכות עומדת לבניהם אחריהם? שהרי הוא אומר "וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי יַעֲקוֹב":
