קטגוריה:דברים לג כא
וירא ראשית לו כי שם חלקת מחקק ספון ויתא ראשי עם צדקת יהוה עשה ומשפטיו עם ישראל
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
וַיַּרְא רֵאשִׁית לוֹ כִּי שָׁם חֶלְקַת מְחֹקֵק סָפוּן וַיֵּתֵא רָאשֵׁי עָם צִדְקַת יְהוָה עָשָׂה וּמִשְׁפָּטָיו עִם יִשְׂרָאֵל.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
וַיַּ֤רְא רֵאשִׁית֙ ל֔וֹ כִּי־שָׁ֛ם חֶלְקַ֥ת מְחֹקֵ֖ק סָפ֑וּן וַיֵּתֵא֙ רָ֣אשֵׁי עָ֔ם צִדְקַ֤ת יְהֹוָה֙ עָשָׂ֔ה וּמִשְׁפָּטָ֖יו עִם־יִשְׂרָאֵֽל׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
וַ/יַּ֤רְא רֵאשִׁית֙ ל֔/וֹ כִּי־שָׁ֛ם חֶלְקַ֥ת מְחֹקֵ֖ק סָפ֑וּן וַ/יֵּתֵא֙ רָ֣אשֵׁי עָ֔ם צִדְקַ֤ת יְהוָה֙ עָשָׂ֔ה וּ/מִשְׁפָּטָ֖י/ו עִם־יִשְׂרָאֵֽל׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים: המפרשים עונים לשאלות • ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וְאִתְקַבַּל בְּקַדְמֵיתָא דִּילֵיהּ אֲרֵי תַּמָּן בְּאַחְסָנְתֵיהּ מֹשֶׁה סָפְרָא רַבָּא דְּיִשְׂרָאֵל קְבִיר הוּא נְפַק וְעָאל בְּרֵישׁ עַמָּא זָכְוָן קֳדָם יְיָ עֲבַד וְדִינוֹהִי עִם יִשְׂרָאֵל׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וַחֲמָא אַרְעָא טַבְתָּא וְקַבֵּיל חוּלְקֵיהּ בְּשֵׁירוּיָא אֲרוּם תַּמָן אֲתַר מִקְבַּע אַבְנִין טָבִין וּמַרְגַלְיָין דְבֵיהּ משֶׁה סַפְרֵיהוֹן דְיִשְרָאֵל גְנִיז וְהֵיכְמָא דַהֲוָה עָלֵיל וְנָפִיק בְּרֵישׁ עַמָא בְּעַלְמָא הָדֵין הֵיכְדֵין יְהֵי עָלֵיל וְנָפִיק בְּעַלְמָא דְאָתֵי מְטוֹל דְזַכְוָון קֳדָם יְיָ עָבַד וְסִידְרֵי דִינוֹי אַלִיף לְעַמֵיהּ בֵּית יִשְרָאֵל: |
רש"י
"כי שם חלקת" - כי ידע אשר שם בנחלתו חלקת שדה קבורת מחוקק והוא משה
"ספון" - אותה חלקה ספונה וטמונה מכל בריה שנאמר ולא ידע איש את קבורתו
"ויתא" - גד
"ראשי עם" - הם היו הולכים לפני החלוץ בכבוש הארץ לפי שהיו גבורים וכה"א חלוצים תעברו לפני אחיכם וגו'
"צדקת ה' עשה" - שהאמינו דבריהם ושמרו הבטחתם לעבור את הירדן עד שכבשו וחלקו ד"א ויתא משה ראשי עם צדקת ה' עשה על משה אמור
מפרשי רש"י
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
כִּי שָׁם חֶלְקַת – כִּי יָדַע אֲשֶׁר שָׁם בְּנַחֲלָתוֹ חֶלְקַת שְׂדֵה קְבוּרַת מְחוֹקֵק, וְהוּא מֹשֶׁה (סוטה י"ג ע"ב).
סָפוּן – אוֹתָהּ חֶלְקָה סְפוּנָה וּטְמוּנָה מִכָּל בְּרִיָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְלֹא יָדַע אִישׁ אֶת קְבוּרָתוֹ" (להלן לד,ו).
וַיֵּתֵא – גָּד.
רָאשֵׁי עָם – הֵם הָיוּ הוֹלְכִים לִפְנֵי הֶחָלוּץ בְּכִבּוּשׁ הָאָרֶץ, לְפִי שֶׁהָיוּ גִּבּוֹרִים; וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "חֲלוּצִים תַּעַבְרוּ לִפְנֵי אֲחֵיכֶם" וְגוֹמֵר (דברים ג,יח; ספרי שנה).
צִדְקַת ה' עָשָׂה – שֶׁהֶאֱמִינוּ דִּבְרֵיהֶם וְשָׁמְרוּ הַבְטָחָתָם לַעֲבֹר אֶת הַיַּרְדֵּן עַד שֶׁכִּבְּשׁוּ וְחִלְּקוּ. דָּבָר אַחֵר: וַיֵּתֵא מֹשֶׁה רָאשֵׁי עָם. צִדְקַת ה' עָשָׂה, עַל מֹשֶׁה אָמוּר (ספרי שם).
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
ויתא ראשי עם. שבאו ראשי שבט גד עם ישראל חלוצי צבא, כי כן התנו עם ישראל.
צדקת ה' עשה. שקיים מוצא שפתיו שאמר (במדבר לב) לא נשוב אל בתינו עד התנחל וגו'.
וע"ד המדרש וירא ראשית לו, העולם נברא בזכות משה שנקרא ראשית שנאמר וירא ראשית לו כי שם חלקת מחוקק ספון.
וע"ד הקבלה וירא ראשית לו, וירא מרחיב גד ראשית לו. והענין שנסתכל הקב"ה בחכמה שהיא ראשית כדי לברוא העולם כי שם מדת ראשית בהויות שהיו בחכמה, ראה כי חלקו של משה הנקרא מחוקק ספון ונסתר שם כי הוא בכלל הראשית, ויתא ראשי עם משם האציל המדות שקראן ראשי עם כלשון (תהלים כד) שאו שערים ראשיכם, צדקת ה' עשה ומשפטיו התפארת והכבוד שנאצלו משם, וזה מבואר.
וענין המדרש וסודו במשה שנקרא ראשית על שם שהיתה נבואתו מתוך אספקלריא המאירה שהיא ראשית כי עד שם השיג ומשם התנבא, כי כל מתנבא מתנבא מתוך מה שהשיג, ואע"פ שהתנבא מתוכה לא השיג מהותה, ועל זה בקש באמרו (שמות לג) הראני נא את כבודך, ולא נענה. ומה שנקרא מחוקק לפי שנבואתו של משה בשם הגדול ברחמים שמשם מצות עשה שהן רמ"ח, כי מצות עשה ולא תעשה כנגד התפארת והכבוד, ולפיכך נרשם מספר מצות עשה במלת מחקק שהם כנגד השם המיוחד, ומספר מצות לא תעשה שס"ה שהן כנגד אל"ף דל"ת נרמז גם כן בפסוק (דניאל ט) אדני ש'מעה אדני ס'לחה אדני ה'קשיבה. ונראה כי לזה רמז אונקלוס במה שתרגם ספרא רבא, שקרא המחוקק "הגדול" על שם שנבואתו בשם הגדול, והזכיר ישעיה הנביא ע"ה (ישעיה לג) כי ה' שופטנו ה' מחוקקנו ה' מלכנו הוא יושיענו, ובאור הכתוב תמצאנו מפורש ובסדר ממטה למעלה. ואע"פ שרש"י ז"ל פירש מחוקקנו לשון מושל, מלשון (בראשית מט) ומחוקק מבין רגליו, מה שרמזתי הוא העיקר, ויונתן בן עזיאל ע"ה מעיד על זה שפירוש מחוקקנו נותן לנו דת, והוא שתרגם ה' דייננא דאפקנא בגבורתיה ממצרים מלפננא די יהב לנא אולפן אורייתא מסיני. וכן האמת כי התורה בשם הגדול נתנה.
ומכאן יש לך להתעורר בכתבי הקדש באותן דברים שנקראו בשם גדול כענין בית המקדש שנקרא גדול שנאמר (מלכים ב כה) ואת כל בית גדול שרף באש, וכן העובד המשרת שם נקרא (במדבר לה) הכהן הגדול, וכן הנהר שבארץ ישראל נקרא (דברים א) הנהר הגדול נהר פרת, וכן השם הגדול שהכהן הגדול עובד לפניו שנאמר (שם יא) את כל מעשה ה' הגדול, וכן במה שקורין חכמי האמת לשון רבא שהוא תרגום של גדול כענין בקדיש אמן יהא שמיה רבא מברך, וכן יהא שלמא רבא, וכן קדוש היום שקורין קדושא רבא ולא כן של לילה, וכן ברכת היום של אהבת עולם אהבתנו שקורין אהבה רבה ולא כן של ערבית, וכן קורין ליום שביעי של ערבה הושענא רבא לפי שהוא תשלום כ"ו ימים שמבריאת העולם שנברא בכ"ה באלול, כל אלה אם תשכיל בהם תמצא כי דרך אחד להם, והבן זה.ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
" ויתא ראשי עם" ושם בארץ סיחון ועוג אתא המחוקק בראשי העם לכבוש את הארץ:
" צדקת ה' עשה ומשפמיו עם ישראל" ושם עשה המחוקק את צדקת ה' לישראל. שבאר שם את תורתו ושם נשפט עם ישראל והתוכח משפטי ה' ודיניו עליהם כענין שמואל באמרו התיצבו ואשפטה אתכם את כל צדקות ה':מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
הערות
(כא) מה שבחרו בעבר הירדן, לא מרכות הלב רק שהיה להם כראשית, ואף שאינם מענין אחד, ולא יתכן לחשבו לראשית לכן יאמר כי שם חלקת מחוקק ספון. יתפרש כאלו כתוב כי שם ספון חלקת מחוקק, שהמקום ספון ויקר מפני שיתחלק ע"י המחוקק בעצמו הוא משה ונחשב לו כענין אחד ולכן נחשב כראשית ויתא ראשי עם שבא בראש העם לעבור לפני החלוץ, ובזה צדקת ה' עשה שתחשב לו לצדקה כי לא היו מחויבים בזה: ומשפטיו עם ישראל. מה שהלכו לעזרת ישראל במלחמה היו מחויבים מצד המשפט כי גם כל ישראל עזרו בכבוש נחלתם:מדרש ספרי
• לפירוש "מדרש ספרי" על כל הפרק •
כי שם חלקת מחוקק ספון - זה קבר של משה, שנתונה בחלקת גד, והוא לא מת אלא בחלקו של ראובן, שנ' עלה אל הר העברים הזה הר נבו! ומה ת"ל כי שם חלקת מחוקק ספון? מלמד שהיה משה מוטל מת בגפי שכינה ד' מילין, מחלקו של ראובן לחלקו של גד, ומלאכי השרת מספידין אותו ואומרים: יבוא שלום, וינוח על משכבו. וזה אחד מן הדברים שנבראו בערב שבת בין השמשות, ואלו הם: הקשת, והמן והבאר, והכתב והמכתב והלוחות, ופי האתון וקברו של משה, ומערה שעמ' בה משה ואליהו, ומקלו של אהרן שקדיה ופרחיה; וי"א אף בגדו של אדם הראשון, וי"א הכתונות ומזיקים; ר' יאשיה אמר משום אביו אף האיל, והשמיר; ר' נחמיה אומר אף האור, והפרדה; רבי יהודה אומר אף הצבת; וכן הוא אומר צבתא בצבתא תתעבד; קמייתא מאי הוית? לא ברייה הות? אמרו לו: והרי יכול לעשותה בדפוס, ולהתיכה בתוכו! - הא לא ברייה הות:
ויתא ראשי עם - שעשה את התורה תיין.
ד"א מלמד שהיתה משה עתיד ליכנס בראש כל חבורה וחבורה: בראש חבורה של בעלי מקרא, בראש חבורה של בעלי משנה, בראש חבורה של בעלי תלמוד - וליטול כל אחד ואחד שכר; וכן הוא אומר ישעיה נג לכן אחלק לו ברבים ואת עצומים יחלק שלל:
צדקת ה' עשה - וכי מה צדקות עשה בישראל? הלא כל מ' שנה שהיו ישראל במדבר באר עולה להן, והמן יורד להם, ושליו מצוי להם, וענני כבוד מקיפות אותם! אלא שנאמר כי יהיה בך אביון.
ד"א צדקת ה' עשה - מלמד שהצדקה קשורה בדין תחת כסא הכבוד, שנא' ישעיה נו כה אמר ה' שמרו משפט ועשו צדקה.
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "דברים לג כא"
קטגוריה זו מכילה את 18 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 18 דפים.