מ"ג יונה ב ב
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויתפלל יונה אל יהוה אלהיו ממעי הדגה
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיִּתְפַּלֵּל יוֹנָה אֶל יְהוָה אֱלֹהָיו מִמְּעֵי הַדָּגָה.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיִּתְפַּלֵּ֣ל יוֹנָ֔ה אֶל־יְהֹוָ֖ה אֱלֹהָ֑יו מִמְּעֵ֖י הַדָּגָֽה׃
תרגום יונתן
וְצַלֵי יוֹנָה קֳדָם יְיָ אֱלָהֵיהּ מִמְעַיָא דְנוּנָא:
רש"י
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
- ויתפלל – המפרשים רצו לפרש חידוש, והוציאו הכתוב מפשוטו, כי יונה לא התפלל רק אחרי צאתו אל היבשה; בעבור שמצאו ממעי, ולא אמר "במעי".
- והלא ראו שם כתוב: "מבטן... שועתי" (פסוק ג), וככה "ממעמקים קראתיך ה'" (תהילים קל, א).
- ועוד, כי מילת "שועתי" לאות כי התפלל ושוע אל השם טרם שיקיאנו הדג. וככה "ותבא אליך תפילתי" (פסוק ח).
- והנה למה לא היה כתוב: "ויתפלל יונה אחרי צאתו ממעי הדגה"? ועוד, כי אחר תפילתו כתוב: "ויאמר יי לדג" פסוק יא).
- והביאם בצרה הזאת, בעבור "ותעל משחת... ותבוא אליך תפלתי" (פסוקים ז - ח).
- ועתה שים ליבך וראה. כל תפילת נביא וברכתו היא ברוח נבואה. ויעקב אמר: "לקחתי מיד האמורי" (בראשית מח, כב), כי דבר שנגזר להיות, ידבר לשון עבר. וככה "ויט שכמו לסבול" (שם מט, טו); "דרך כוכב מיעקב" (במדבר כד, יז); "וישמן ישורון ויבעט" (דברים לב, טו); "וירא יי וינאץ" (שם פסוק יט); "וישכן ישראל בטח בדד" (שם לג, כח); ובתפילת דוד בבורחו, "ויענני מהר קדשו סלה" (תהילים ג, ד), כי הכתוב אמר "בברחו" (שם פסוק א), ולא אמר "ברחו". ובתפילתו, "אך אוסיף להביט אל היכל קדשך" (כאן פסוק ה), שהוא השמים, וה' בהיכל קדשו (חבקוק ב, כ), ורבים ככה.
ושם[וכאן] כתוב: "ישועתה ליי" (פסוק י), שהיה מקַווה כמו ישועתה ליי, לבקש.
- ויש מי שאומר כי דגה בלעה הדג. ואין צורך, כי "דגה" ו"דג" – שם המין, כמו "צדק" ו"צדקה":
רד"ק
הדגה – כמו "הדג", ויבוא בלשון זכר ונקבה, כמו: "והדגה אשר ביאור מתה" ( שמות ז, כא). ויש דרש כי נקבה היתה.
ומ"ם ממעי – אינה במקום בי"ת, אלא רוצה לומר כי מתוך הצרה התפלל. וכן: "מבטן שאול שועתי" (פסוק ג); "ממעמקים קראתיך ה'" (תהילים קל, א); "מן המצר קראתי יה" (שם קיח, ה):מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •