פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות דברים


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וישכן ישראל בטח בדד עין יעקב אל ארץ דגן ותירוש אף שמיו יערפו טל

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיִּשְׁכֹּן יִשְׂרָאֵל בֶּטַח בָּדָד עֵין יַעֲקֹב אֶל אֶרֶץ דָּגָן וְתִירוֹשׁ אַף שָׁמָיו יַעַרְפוּ טָל.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיִּשְׁכֹּן֩ יִשְׂרָאֵ֨ל בֶּ֤טַח בָּדָד֙ עֵ֣ין יַֽעֲקֹ֔ב אֶל־אֶ֖רֶץ דָּגָ֣ן וְתִיר֑וֹשׁ אַף־שָׁמָ֖יו יַ֥עַרְפוּ טָֽל׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וּשְׁרָא יִשְׂרָאֵל לְרוּחְצָן בִּלְחוֹדֵיהוֹן כְּעֵין בִּרְכְתָא דְּבָרֵיכִנּוּן יַעֲקֹב אֲבוּהוֹן בַּאֲרַע עָבְדָא עֲבוּר וַחֲמַר אַף שְׁמַיָּא דְּעִלָּוֵיהוֹן יְשַׁמְּשׁוּנוּנוּן בְּטַלָּא׃
ירושלמי (יונתן):
וּשְׁרוֹן יִשְרָאֵל לְרוֹחֲצָן מִן לְקַדְמִין כְּעֵין בִּרְכָתָא דְבָרְכִינוּן יַעֲקב אֲבוּהוֹן דְבִזְכוּתֵיהּ אַחֲסִין יַתְהוֹן אַרְעָא טַבְתָּא דְעַבְדָא עִבּוּר וַחֲמַר לְחוֹד שְׁמַיָא דְעִלַוֵיהוֹן דְסַיַין לְהוֹן טַלִין דְבִרְכָתָא וּמִטְרִין דְרַעֲוָא:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"בטח בדד" - כל יחיד ויחיד איש תחת גפנו ותחת תאנתו מפוזרין ואין צריכין להתאסף ולישב יחד מפני האויב

"עין יעקב" - כמו ועינו כעין הבדולח כעין הברכה שברכם יעקב לא כבדד שאמר ירמיהו בדד ישבתי אלא כעין הבטחה שהבטיחם יעקב והיה אלהים עמכם והשיב אתכם אל ארץ אבותיכם

"יערפו" - יטיפו

"אף שמיו יערפו טל" - אף ברכתו של יצחק נוספת על ברכתו של יעקב ויתן לך האלהים מטל השמים וגו'

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)



הערות

(כח) "וישכן ישראל" כשתהיה במדרגת ישראל ותשבו בטח בארצכם הוא אשר השכין אתכם בדד עין יעקב השבטים יכונו בשם עין יעקב עד"ה (זכריה ג ט) על אבן אחת שבעה עינים, ותיבת וישכן יסוב גם על בדד, והוא כאלו כתוב וישכון בדד עין יעקב. שר"ל שנחלת כל שבט ושבט יגיע הכל מאתו יתברך. אל ארץ דגן ותירוש שהארץ תהיה מבורכת: אף שמיו יערפו טל שנחלת כל השבטים תהיה טובה ומבורכת משמים שיערפו טל עליהם, והכל הוא מאתו יתברך. עד כאן דבר מגאולת מצרים וביאתם לארץ:

 

מדרש ספרי (כל הפרק)(כל הפסוק)

וישכן ישראל בטח - אין בטח אלא רוחצן, וכן הוא אומר וישכן לבטח במדבר:

בדד - ולא כבדד שאמר משה ה' בדד ינחנו, ולא כבדד שאמר ירמיה מפני ידך בדד ישבתי, ולא כבדד שאמר אותו רשע הן עם לבדד ישכון:

עין יעקב - כברכה שבירכם יעקב אביהם, שנא' והיה אלהים עמכם:

אל ארץ דגן ותירוש - כברכה שברכן יצחק אביהם, שנא' ויתן לך האלהים מטל השמים:

אף שמיו יערפו טל - הרעיפו שמים ממעל.

<< · מ"ג דברים · לג · כח · >>