מ"ג תהלים ג א
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
מזמור לדוד בברחו מפני אבשלום בנו
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
מִזְמוֹר לְדָוִד בְּבָרְחוֹ מִפְּנֵי אַבְשָׁלוֹם בְּנוֹ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
מִזְמ֥וֹר לְדָוִ֑ד
בְּ֝בׇרְח֗וֹ מִפְּנֵ֤י ׀ אַבְשָׁל֬וֹם בְּנֽוֹ׃
רש"י
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
רד"ק
אם בוכה למה מזמר ואם מזמר למה בוכה? אלא כיון שאמר לו הנביא (שם יב יא): הנני מקים עליך רעה מביתך, אמר: שמא עבד [או נתין] או ממזר הוא מבני הבית שאינו מרחם עלי? כיון שראה שבנו הוא חשב שירחם עליו ואמר: מזמור.
ועוד אמרו (מדרש שוחר טוב במקומו): [כך] אמר דוד: יעקב אבינו ברח (בראשית כז מג), שנאמר (הושע יב יג): ויברח יעקב שדה ארם; משה ברח שנאמר (שמות ב טו): ויברח משה; ואני בורח כמותם.
סבור הייתי שנתחייבתי מיתה; ועכשיו שאני גולה גלות מכפרת עון (בבלי ברכות נו א; סנהדרין לז ב).
אמר: זכרתי משפטיך מעולם יי' ואתנחם (תהלים קיט נב): זכרתי הראשונים והתנהגת עמי כמו שהתנהגת עמם והנחמתי וידעתי כי בברחי נמחל לי העון; התחיל ואמר מזמור לדוד.
ולפי דרך הפשט: כי המזמורים לא היו נקראים בשעת מעשה אלא על שם שהיו מזמרים בהם בבית המקדש.
וכן בבוא דואג האדומי ויגד לשאול (תהלים נב ב) ; וכן בבוא הזיפים (תהלים נד ב) ; וכן וישמרו את הבית להמיתו (תהלים נט א).
וכן הנאמרים על לשון הגלות ועל חרבן ירושלם כמו, מזמור לאסף אלהים באו גוים בנחלתך (תהלים עט א).
וכן כלם הנאמרים על דוד בשעת מעשה שהיה דוד בהם בסכנה: אלא לאחר שנצל מכלם היו מזמורים ושבח והודיה לאל יתברך.
והנאמרים על הגלות היו מזמורים בשוב הגלות.
ואפשר כי נסמך זה המזמור לאשר לפניו לפי שפלשתים באו על דוד לעורר על המלוכה ולהלחם עמו, וכן אבשלום בנו חשב לקחת המלוכה מיד אביו ולהמיתו והוא נצח הכל ונשאר במלכותו.
ורבותינו זכרם לברכה, שפרשו המזמור השני על גוג ומגוג, אמרו (בבלי ברכות ז ב): למה נסמכה פרשת אבשלום לפרשת גוג ומגוג? שאם יאמר לך אדם: כלום יש עבד שמורד ברבו! אמור לו: כלום יש בן שמורד באביו! אלא הוה, הכא נמי הוה.מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"בברחו" - וצפה אז ברוח הקודש שיוחזר למלכותו ואמר התפלה ההיא בזמרה
"לדוד" - של דוד כי הוא יסדה
"מזמור" - התפלה ההיא אמרה בזמרה
מצודת ציון
"מזמור" - מלשון זמרמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
אלשיך
ופשט הכתובים, יאמר "מזמור לדוד" כלומר מזמר הייתי מצד ברחי מפני אבשלום בני. כלומר, אילו היה לבדו אז במתי מעט שהייתי פורע חובי שנגזר עלי "הנני מקים רעה מביתך" ראוי היה לדוד לזמר דמאן כו':