מ"ג תהלים ג א


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
מזמור לדוד בברחו מפני אבשלום בנו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
מִזְמוֹר לְדָוִד בְּבָרְחוֹ מִפְּנֵי אַבְשָׁלוֹם בְּנוֹ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
מִזְמ֥וֹר לְדָוִ֑ד
  בְּ֝בׇרְח֗וֹ מִפְּנֵ֤י ׀ אַבְשָׁל֬וֹם בְּנֽוֹ׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"מזמור לדוד בברחו" - הרבה דרשות דרשו בני אגדה בדבר ורבותינו אמרו משאמר לו הנביא (שמואל ב יב יא) הנני מקים עליך רעה מתוך ביתך היה לבו סוער שמא עבד או ממזר יקום עלי שאינו מרחם עלי כיון שידע שבנו הוא שמח ומדרש אגדה על שראה טכסיסו קיימת שהיו עבדיו והכרתי והפלתי שהם סנהדרין מחזיקים אדנותו עליהם כשאמר להם (שם טו) קומו ונברחה מפני אבשלום מה כתיב שם כל אשר יבחר אדוני המלך הנה עבדיך וכשבא מחנים (שם יז) ושובי בן נחש ומכיר בן עמיאל וברזילי הגלעדי יצאו לקראתו וכלכלוהו שם

אבן עזרא (כל הפרק)(כל הפסוק)

"מזמור לדוד בברחו" — רצה הגאון רב סעדיה לקשור כל המזמורים זה עם זה, ואמר אחר "רגשו גוים" (תהלים ב א), כי יקרה להם כמקרה אבשלום. ואין יכולת במפרש לקשור ככה. וזה המזמור הוא כתוב בספר הראשון, כי חמשה ספרים הם, על כן אין לתמוה אם מצאנו בחמישי (תהלים קמב א): "בהיותו במערה תפלה" שהיה קודם דבר אבשלום.

ומזמור בדרך נבואה, שהתנבא שהוא ינצח על ויענני מהר קדשו, כתפילת יונה (יונה ב ח): "ותבא אליך תפילתי".

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"מזמור לדוד", במזמור הזה נמצא ספור המעשה ממלחמת אבשלום מראש ועד סוף, נחלק לג' חלקים, כל חלק מסיים במלת סלה: (חלק א')


 

אלשיך (כל הפרק)(כל הפסוק)

אמרו רז"ל (ברכות ז ב): "קינה מיבעי ליה? אלא משל למי ששילם חובו שהוא שמח. אמר דוד הקב"ה אמר לי (שמואל ב יב יא): "הנני מקים רעה מביתך כו'". והיה אפשר עבד אחד, שאינו מרחם עלי, עכשיו שהוא בני, מרחם עלי, לפיכך היה מזמר ע"כ עד כאן." וקשה, הכנסו בפריעת חוב, ויצא בטעם שירחם עליו?. ועוד שעדיין לא פרע חובו, כי אז הי' מתחלת הצרה, בורח מהלכד במצודת מות ?. אך כאן מתחיל התירוץ תחלה נתן טעם לשמחתו, כי מה שהיה מזמר מיד בברחו, היה על פריעת חובו בצער בריחתו. והרגיש, מי אמר לו שכבר פרע חובו בבריחתו, ואולי יסתכן אחרי כן, לז"א לזה אמר: עכשיו שהוא בני מרחם עלי מלהמיתני, ויהיה בצער לבדו פריעת החוב.

ופשט הכתובים, יאמר "מזמור לדוד" כלומר מזמר הייתי מצד ברחי מפני אבשלום בני. כלומר, אילו היה לבדו אז במתי מעט שהייתי פורע חובי שנגזר עלי "הנני מקים רעה מביתך" ראוי היה לדוד לזמר דמאן כו':

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"בברחו" - וצפה אז ברוח הקודש שיוחזר למלכותו ואמר התפלה ההיא בזמרה

"לדוד" - של דוד כי הוא יסדה

"מזמור" - התפלה ההיא אמרה בזמרה

מצודת ציון

"מזמור" - מלשון זמר