פתיחת התפריט הראשי

מ"ג בראשית מט טו

מקראות גדולות בראשית


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וירא מנחה כי טוב ואת הארץ כי נעמה ויט שכמו לסבל ויהי למס עבד

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיַּרְא מְנֻחָה כִּי טוֹב וְאֶת הָאָרֶץ כִּי נָעֵמָה וַיֵּט שִׁכְמוֹ לִסְבֹּל וַיְהִי לְמַס עֹבֵד.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיַּ֤רְא מְנֻחָה֙ כִּ֣י ט֔וֹב וְאֶת־הָאָ֖רֶץ כִּ֣י נָעֵ֑מָה וַיֵּ֤ט שִׁכְמוֹ֙ לִסְבֹּ֔ל וַיְהִ֖י לְמַס־עֹבֵֽד׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וַחֲזָא חוּלָקָא אֲרֵי טָב וְיָת אַרְעָא אֲרֵי מַעְבְּדָא פֵירִין וִיכַבֵּישׁ מָחוֹזֵי עַמְמַיָּא וִישֵׁיצֵי יָת דָּיְרֵיהוֹן וּדְיִשְׁתְּאַרוּן בְּהוֹן יְהוֹן לֵיהּ פָּלְחִין וּמַסְּקֵי מִסִּין׃
ירושלמי (יונתן):
וַחֲמָא נַיְיחָא דְעַלְמָא דְאָתֵי אֲרוּם טָב וְחוּלְקָא דְאַרְעָא דְיִשְרָאֵל אֲרוּם בְּסִימָא הוּא בְגִין כֵּן אַרְכִין כַּתְפֵיהּ לְמִלְעֵי בְּאוֹרַיְיתָא וַהֲווֹ לֵיהּ אָחוֹי מַסְקֵי דוֹרוֹנִין:
ירושלמי (קטעים):
וַחֲזָא בֵּית מַקְדְשָׁא דְאִתְקְרֵי מְנוּחָה אֲרוּם טַב הוּא וְיַת אַרְעָא אֲרוּם שְׁמֵינִין אִינוּן פֵּירֵיהּ וְאַרְכַן כַּתְפֵיהּ לְמִלְעֵי בְּאוֹרַיְיתָא וַהֲוָן לֵיהּ כָּל אָחוֹי מַסְקֵי מִיסִין:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וירא מנוחה כי טוב" - ראה לחלקו ארץ מבורכת וטובה להוציא פירות

"ויט שכמו לסבול" - עול תורה

"ויהי" - לכל אחיו ישראל

"למס עובד" - לפסוק להם הוראות של תורה וסדרי עיבורין שנא' (דברי הימים א יב) ומבני יששכר יודעי בינה לעתים לדעת מה יעשה ישראל ראשיהם מאתים מאתים ראשי סנהדראות העמיד וכל אחיהם על פיהם

"ויט שכמו" - השפיל שכמו כמו ויט שמים הטו אזניכם ואונקלוס תרגם בפנים אחרים ויט שכמו לסבול מלחמות ולכבוש מחוזות שהם יושבים על הספר ויהיה האויב כבוש תחתיו למס עובד

אבן עזרא (כל הפרק)(כל הפסוק)

וירא מנוחה — כאשר ראה ארצו ומקום מנוחתו נעימים, נטה שכמו לסבול כל משא כאשר ישא החמור, ושב כעבד נותן מס. וזה הטעם על יששכר, שלא היו גבורים ולא ירצו לצאת למלחמה לעזוב מקומם, וכן אמר משה: "ויששכר באהליך" (דברים לג, יח). והיו נותנים מס למלך ישראל שלא יצאו, או לגוים שלא יבאו להלחם עליהם: