רד"ק על יונה ב


פסוק א

לפירוש "פסוק א" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

וימן ה' – עניין זימון, כמו: "אשר מנה מאכלכם" (דניאל א, י). והאל יתברך הזמינו לפי שעה; שבשעה שהוטל יונה בים, הזמין הדג שבלעו ולא טבע בים, וזה היה אחד מן הניסים. ובפרקי רבי אליעזר, רבי טרפון אמר: ממונה היה הדג מששת ימי בראשית לבלוע את יונה:

פסוק ב

לפירוש "פסוק ב" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

ויתפלל יונה – נס גדול היה, שהיה במעי הדג שלושה ימים ושלושה לילות והוא חי. עוד נס אחר, שלא נדהם, אלא עמד בדעתו ובשכלו והתפלל:

הדגה – כמו "הדג", ויבוא בלשון זכר ונקבה, כמו: "והדגה אשר ביאור מתה" ( שמות ז, כא). ויש דרש כי נקבה היתה.

ומ"ם ממעי – אינה במקום בי"ת, אלא רוצה לומר כי מתוך הצרה התפלל. וכן: "מבטן שאול שועתי" (פסוק ג); "ממעמקים קראתיך ה'" (תהילים קל, א); "מן המצר קראתי יה" (שם קיח, ה):

פסוק ג

לפירוש "פסוק ג" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ויאמר. ויענני" – כיוון שעמד בחיותו, ידע שיֵצֵא ממעי הדג בשלום:

פסוק ד

לפירוש "פסוק ד" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"וַתַּשְׁלִיכֵנִי מְצוּלָה. וְנָהָר יְסֹבְבֵנִי" – הנהר הנכנס בים. והחכם רבי אברהם אבן עזרא פירש כי במקום התחברות הים עם הנהר היה זה: "כָּל מִשְׁבָּרֶיךָ וְגַלֶּיךָ" – בהישבר גלי הים בעת הזעף, ייקראו משברי:

פסוק ה

לפירוש "פסוק ה" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

ואני אמרתי נגרשתי – שחשבתי כשהטילוני בים, שאני מת ונגרשתי מנגד עיניך, כלומר מהשגחתך עלי, עד שחשבתי שהסתרת פניך ועיניך ממני; אך עתה, שעשית עמי הנס הגדול הזה ועודני חי במעי הדג, ידעתי שאוסיף עוד להביט אל היכל קדשך, בבית המקדש, ומקום הנבואה ומקום השגחתך עוד תשיבני אליו, ואם אני ברחתי ממנו. ופירוש להביט, להתפלל נגד ההיכל:

פסוק ו

לפירוש "פסוק ו" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

  • אפפוני מים עד נפש – סבבוני מים עד שכמעט יצאה ממני נפשי, עד שבלעני הדג. וכן "כי באו מים עד נפש" (תהילים סט, ב):
  • סוף חבוש לראשי – הסוּף הוא הגומא. ויש ממנו גדל על שפת היאור או הים, לפיכך נקראים סוּף, שגדל על שפתו סוּף רב. ויש ממנו שגדל בקרקע הים בעיקרי ההרים, והוא הקורין לו אלג"א בלע"ז (אלמוגים), והוא דק וארוך ונכרך בראשי הדגים. וזהו שאמר: סוף חבוש לראשי.
ופירוש לראשי, לראש הדג שבלעני, כי הוא היה כמו ראשו כל זמן שהיה במעי הדג.
  • ויש מפרשים סוף, ים סוף; ואומרים כי ים סוף הוא נכנס בים יפו. ועל הדרך הזה תרגם יונתן: "ימא דסוף תלי עיל מן רישי":

פסוק ז

לפירוש "פסוק ז" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

לקצבי הרים ירדתי – לסוֹף ההרים אשר בים, כלומר לעיקריהם, שהוא קרקע הים. וקצב וקץ אחד הוא. וכן תרגם יונתן, "לעיקרי טוריא נחתית":

הארץ בריחיה בעדי לעולם – מתחילה חשבתי שהארץ, שהיא היבשה, היו בריחיה בעדי, כלומר שהיתה בורחת בעדי שלא אצא אליה לעולם, שיהיה הים קברי. ואחרי שאני חי במעי הדג, ידעתי שהעלית משחת חיי, והשחת הוא הקבר, ואצא עוד אל היבשה:

ה' אלהי – ששפטת אותי בדין. ויונתן תקגם, "ארעא נגדת בתוקפהא" וגומר:

פסוק ח

לפירוש "פסוק ח" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

בהתעטף עלי נפשי – זה הלשון נאמר על רוב הצרה, שתקצר נפש האדם בו, וכן: "נפשם בהם תתעטף" (תהילים קז, ה). אמר: כשהיתה בצרה נפשי, שבלעני הדג מתחילה, חשבתי כאילו אני מת; ועם כל זה – את ה' יתברך זכרתי והתפללתי אליו:

ותבא אליך תפלתי – וכיוון שנשארתי כך חי במעי הדג, ידעתי שבאה אליך תפילתי:

אל היכל קדשך – הוא השמים, וכן נאמר: "בהיכל קדשו" (חבקוק ב, כ); "ה' בשמים הכין כסאו" (תהילים קג, יט). ועל דרך הזה נאמר: "ותבוא תפלתם למעון קדשו לשמים" (דהי"ב ל, כז):

פסוק ט

לפירוש "פסוק ט" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

  • משמרים הבלי שוא – אנשי הספינה, שהיו עובדים אלילים, והם משמרי הבלי שוא, ידעתי שאחר שנמלטו מן הצרה יעזבו חסדם, שיראו את ה' וזעקו אליו ונדרו נדרים, לא יקיימו מה שנדרו וישובו לעבודת אלהיהם. אבל אני לא כן, כי בקול תודה אזבחה לך (פסוק י):
  • משמרים – אינו פועל יוצא, אלא הוא כמו שומרים.
  • ויש מפרשים חסדם יעזבו מן "חסד הוא" (ויקרא כ, יז), כלומר, יעזבו אליליהם שהם חסד ונבלה.
וכן הוא בפרקי רבי אליעזר: כיוון שראו המלחים כשהגיעו אל נינוה את כל הניסים שעשה הקב"ה עם יונה, עמדו והשליכו איש אלהיו בים, שנאמר: משמרים הבלי שוא חסדם יעזובו. חזרו ליפו ועלו לירושלים ומלו את בשר ערלתם, שנאמר: "וייראו האנשים יראה גדולה את ה' ויזבחו זבחים" (לעיל א, טז). וכי זבח זבחו?! אלא זה דם ברית מילה, שהוא כדם זבח.
ונדרו להביא איש את אשתו ואת בניו ואת כל אשר לו ליראה את ה' אלהי יונה, ונדרו ושילמו. ועליהם הוא אומר, על הגרים גרי הצדק.
ויונתן תרגם: "לא כעממיא פלחי טעותא" וגו':

פסוק י

לפירוש "פסוק י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

ואני בקול תודה – שאודך בקול תודה בתוך קהל, ואזבחה לך זבח תודה כאשר נדרתי: ישועתה לה' – פירוש, ואומַר כי הישועה לה' לבדו, שהושיעני בפלא גדול שעשה לי:

פסוק יא

לפירוש "פסוק יא" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

ויאמר ה' לדג – העיר את רצונו שיקיאנו אל היבשה: