פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות יונה


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לקצבי הרים ירדתי הארץ ברחיה בעדי לעולם ותעל משחת חיי יהוה אלהי

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לְקִצְבֵי הָרִים יָרַדְתִּי הָאָרֶץ בְּרִחֶיהָ בַעֲדִי לְעוֹלָם וַתַּעַל מִשַּׁחַת חַיַּי יְהוָה אֱלֹהָי.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
לְקִצְבֵ֤י הָרִים֙ יָרַ֔דְתִּי הָאָ֛רֶץ בְּרִחֶ֥יהָ בַעֲדִ֖י לְעוֹלָ֑ם וַתַּ֧עַל מִשַּׁ֛חַת חַיַּ֖י יְהֹוָ֥ה אֱלֹהָֽי׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

לְעִקָרֵי טוּרַיָא נְחָתֵית, אַרְעָא נֶגְדַת בְּתוּקְפָהָא עֵיל מִנִי עַלְמִין, וְאַתְּ קָרִיב קֳדָמָךְ לְאַסָּקָא מֵחַבְּלָא חַיֵי, יְיָ אֱלָהִי:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

לקצבי הרים ירדתי – לסוף מידת ההרים הקבועים על התהום ירדתי:

אני אמרתי הארץ בריחיה בעדי – כנגדי, למעלה ממני סגור ולא אצא לעולם. בעדי – כמו (מלכים ב' ד, ד) "וסגרת הדלת בעדך", וכן כל בעד שבמקרא: "עור בעד עור" (איוב ב, ד), איבר כנגד איבר:

לעולם – מוסב על מה שאמר למעלה, ואני אמרתי נגרשתי: ואני אמרתי, הארץ בריחיה סגורים בעדי לעולם:

ותעל משחת חיי – אבל כבר ראיתי כאן גיהינום, ומשם העליתני, והנני עתה כנגד תחת ההיכל שבירושלים, כעניין שנאמר: אך אוסיף להביט אל היכל קדשך (פסוק ה); ותבוא אליך תפלתי אל היכל קדשך (פסוק ח):

אבן עזרא (כל הפרק)(כל הפסוק)

לקצבי – מקומות שיכרתו שם ההרים, מגזרת "ויקצב עץ" (מ"ב ו, ו):

והארץ – סגרה בריחיה בעדי, שלא אוכל לצאת להיות על הארץ:

ותעל משחת חיי – דרך משל על נשמתו, שהיא באמת חיתו:

רד"ק (כל הפרק)(כל הפסוק)

לקצבי הרים ירדתי – לסוֹף ההרים אשר בים, כלומר לעיקריהם, שהוא קרקע הים. וקצב וקץ אחד הוא. וכן תרגם יונתן, "לעיקרי טוריא נחתית":

הארץ בריחיה בעדי לעולם – מתחילה חשבתי שהארץ, שהיא היבשה, היו בריחיה בעדי, כלומר שהיתה בורחת בעדי שלא אצא אליה לעולם, שיהיה הים קברי. ואחרי שאני חי במעי הדג, ידעתי שהעלית משחת חיי, והשחת הוא הקבר, ואצא עוד אל היבשה:

ה' אלהי – ששפטת אותי בדין. ויונתן תקגם, "ארעא נגדת בתוקפהא" וגומר:

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"לקצבי הרים ירדתי", שהיה בעומק התהום שתחת ההרים, כי ההרים מכסים על התהום מלמעלה עד "שהארץ" המכסה את התהום שתחת הארץ "שמה בריחיה בעדי לעולם", שלא היה אפשר שיצוף על פני המים אחר שעליו היתה הארץ שעל התהום סוגר כבריח ודלתים, ובכ"ז "ותעל משחת חיי", שהוא ע"י שבלעתו הדגה שנית ונשאר שנית בחיים, וכ"ז מפרש מ"ש קראתי מצרה לי אל ה' ויענני:


 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

לקצבי הרים – לאחרית ההרים התקועים בים, והוא קרקעית הים:

ירדתי – בהיותי במעי הדגה:

הארץ בריחיה – רצה לומר: חשבתי שהארץ הבריחה בריחיה כנגדי עד עולם, כי לא אשוב אליה, כאילו סגרה את עצמה בבריחים:

ותעל – אבל הואיל וקיימתני כל הימים הללו, אקווה שתעל חיי משחת הקבר, הוא בטן הדגה:

מצודת ציון

לקצבי – עניין אחרית וסוֹף, והוא מלשון "ויקצב עץ" (מ"ב ו):

בעדי – כנגדי, וכן: "וסגרת הדלת בעדך" (שם ד):

משחת – עניין בור וחפירה, כמו: "בשחתם נתפש" (יחזקאל יט):

"בריחיה" - מלשון בריח והוא כעין מטה ההושם לרוחב השער לסגרו

<< · מ"ג יונה · ב · ז · >>