פתיחת התפריט הראשי

מ"ג יונה ב יא

מקראות גדולות יונה


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויאמר יהוה לדג ויקא את יונה אל היבשה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיֹּאמֶר יְהוָה לַדָּג וַיָּקֵא אֶת יוֹנָה אֶל הַיַּבָּשָׁה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיֹּ֥אמֶר יְהֹוָ֖ה לַדָּ֑ג וַיָּקֵ֥א אֶת־יוֹנָ֖ה אֶל־הַיַּבָּשָֽׁה׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

וַאֲמַר יְיָ לְנוּנָא, וּפְלֵט יַת יוֹנָה לְיַבֶּשְׁתָּא:

אבן עזרא (כל הפרק)(כל הפסוק)

ויאמר – דרך משל, שהכריחוהו לעשות חפץ השם:

רד"ק (כל הפרק)(כל הפסוק)

ויאמר ה' לדג – העיר את רצונו שיקיאנו אל היבשה:

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"ויאמר ה' לדג", העיר את רוח הדג שילך עמו אל שפת הים ויקיאנו אל היבשה. וחז"ל אמרו בפרקי דרבי אליעזר שהדג הלך עמו תשע מאות וששים וחמשה פרסאות. וזכר לדבריהם "לה' ויאמר ה' לדג ויקא את יונה" בגי' הכי הוה:


 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

ויאמר – רוצה לומר, העיר לבו להקיאו:

לדג – יתכן שאחר התפילה, חזרה הדגה להקיאו אל פי הדג, לעמוד ברווח:

ויקא – רוצה לומר, כמו שהעיר ליבו כן עשה, והקיאו אל היבשה:

מצודת ציון

ויקא – עניין הוצאה דרך הפה, כמו: "פן תשבענו והקאתו" (משלי כה):