מ"ג ירמיהו ג ג
<< · מ"ג ירמיהו · ג · ג · >>
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וימנעו רבבים ומלקוש לוא היה ומצח אשה זונה היה לך מאנת הכלם
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיִּמָּנְעוּ רְבִבִים וּמַלְקוֹשׁ לוֹא הָיָה וּמֵצַח אִשָּׁה זוֹנָה הָיָה לָךְ מֵאַנְתְּ הִכָּלֵם.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיִּמָּנְע֣וּ רְבִבִ֔ים וּמַלְק֖וֹשׁ ל֣וֹא הָיָ֑ה וּמֵ֨צַח אִשָּׁ֤ה זוֹנָה֙ הָ֣יָה לָ֔ךְ מֵאַ֖נְתְּ הִכָּלֵֽם׃
תרגום יונתן
רש"י
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"מאנת הכלם" - אתה ממאנת להיות נכלם ובוש ממעשיך
"ומצח" - אבל יש לך מצח מגולה כדרך אשה זונה שאינה מכסת מצחה בעבור בושה מה לא כדרך הצנועות שמכסות מצחן אם יקרה להן דבר בושה
"וימנעו" - הלא בעונך נמנעו הרביבים ולא היה המלקוש ואם כן היה לך להיות בוש במעשיך
מצודת ציון
"רביבים" - הוא המטר החזק וכן וכרביבים עלי עשב (דברים לב)
"ומלקוש" - כן נקרא המטר המאוחר היורד על הקשין ועל המלילות וכן יורה ומלקוש (דברים יא)
"ומצח" - היא הפדחת
"מאנת" - מלשון מיאון
"הכלם" - מלשון כלימהמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
"רביבים". מטר רב היורד בתחילה, "ומלקוש" הוא היורד בסוף וכן יורה ומלקוש:<< · מ"ג ירמיהו · ג · ג · >>