מ"ג ירמיהו ג ג


<< · מ"ג ירמיהו · ג · ג · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וימנעו רבבים ומלקוש לוא היה ומצח אשה זונה היה לך מאנת הכלם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיִּמָּנְעוּ רְבִבִים וּמַלְקוֹשׁ לוֹא הָיָה וּמֵצַח אִשָּׁה זוֹנָה הָיָה לָךְ מֵאַנְתְּ הִכָּלֵם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיִּמָּנְע֣וּ רְבִבִ֔ים וּמַלְק֖וֹשׁ ל֣וֹא הָיָ֑ה וּמֵ֨צַח אִשָּׁ֤ה זוֹנָה֙ הָ֣יָה לָ֔ךְ מֵאַ֖נְתְּ הִכָּלֵֽם׃

תרגום יונתן

לדף התרגום על כל הפרק

וְאִתְמְנַעוּ רְסִיסַיָא וּמַלְקוֹשָׁא לָא הֲוָה וְחוּצְפָּא כְאִתְּתָא נַפְקַת בְּרָא הֲוָה לִיךְ מְסָרַבְתְּ לְאִתְכְּנָעָא:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ומלקוש" - כמטר היורד בניסן על המלילות ועל הקשין ומלקוש (טרדיי"א בלע"ז)

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"רביבים" - הוא המטר החזק וכן וכרביבים עלי עשב (דברים לב)

"ומלקוש" - כן נקרא המטר המאוחר היורד על הקשין ועל המלילות וכן יורה ומלקוש (דברים יא)

"ומצח" - היא הפדחת

"מאנת" - מלשון מיאון

"הכלם" - מלשון כלימה 

מצודת דוד

"מאנת הכלם" - אתה ממאנת להיות נכלם ובוש ממעשיך

"ומצח" - אבל יש לך מצח מגולה כדרך אשה זונה שאינה מכסת מצחה בעבור בושה מה לא כדרך הצנועות שמכסות מצחן אם יקרה להן דבר בושה

"וימנעו" - הלא בעונך נמנעו הרביבים ולא היה המלקוש ואם כן היה לך להיות בוש במעשיך

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"וימנעו" אם רק "נמנעו הרביבים" מלרדת או "אם מלקוש לא היה" ואת צריכה למטר אז "ומצח אשה זונה היה לך ולא נכלמת" לבא אלי:

ביאור המילות

"רביבים". מטר רב היורד בתחילה, "ומלקוש" הוא היורד בסוף וכן יורה ומלקוש:
 

<< · מ"ג ירמיהו · ג · ג · >>