מצודות על ירמיהו ג
<< · מצודות על ירמיהו · ג · >>
פסוק א
מצודת דוד
"ואת" - אבל אתה ישראל עם כי בעודך תחתי זנית באיסור עם אהובים רבים ר"ל עם כי עבדת עכו"ם חלוקות עכ"ז שוב אלי ואקבלך בתשובה
"הישוב" - וכי יוכל בעלה הראשון לשוב עוד אליה לקחתה אחר שמת השני או גרשה הלא בעבור עון כזה תתחייב להארץ ההיא הנעשה בה כזאת ותקבל גמולה משלם
"לאמר" - ר"ל מהראוי לאמר לישראל את זאת הנה אם יגרש איש את אשתו ובהיתר הלכה מאתו והיתה לאיש אחר ואף אם לא בא עליה
מצודת ציון
"ישלח" - ענין טרוד וגרושין וכן ושלחה מביתו (דברים כד)
"חנוף תחנף" - ענין חיוב ואשמה כמו ולא תחניפו את הארץ (במדבר לה)פסוק ב
מצודת דוד
"ותחניפי ארץ וגו'" - עם זנותך לעכו"ם ועם יתר רעתך חייבת את הארץ להיות חרבה ושוממה
"כערבי במדבר" - כערבי הזה הרגיל לשבת במדבר במסתור במקום שאין אנשים כן הסתרת עצמך על הדרכים להסתתר שם עם הנואפים ור"ל מאד היית נרדף אחרי עבודת הפסילים
"על דרכים וגו'" - לפי שהמשילה לזונה אמר לשון הנופל בזונה היושבת על הדרכים להיות כמזומנת אל הנואפים ור"ל היית ממציא עצמך לכל מין עכו"ם
"שאי עיניך" - הרימי עיניך להביט על ההרים הגבוהים וראי איה המקום אשר לא שכבת שמה עם נואפים ר"ל אשר לא עבדת שמה עכו"ם
מצודת ציון
"שפים" - כן נקראו המקומות הגבוהות כמו אפתח על שפים נהרות (ישעיהו מא)
"איפה" - אי פה וכן איפה הם רועים (בראשית לז)
"שגלת" - ענין משכב המשגל וכן ואיש אחר ישגלנה (דברים כח)
"להם" - לצרכם
"כערבי" - שם אומהפסוק ג
מצודת דוד
"מאנת הכלם" - אתה ממאנת להיות נכלם ובוש ממעשיך
"ומצח" - אבל יש לך מצח מגולה כדרך אשה זונה שאינה מכסת מצחה בעבור בושה מה לא כדרך הצנועות שמכסות מצחן אם יקרה להן דבר בושה
"וימנעו" - הלא בעונך נמנעו הרביבים ולא היה המלקוש ואם כן היה לך להיות בוש במעשיך
מצודת ציון
"רביבים" - הוא המטר החזק וכן וכרביבים עלי עשב (דברים לב)
"ומלקוש" - כן נקרא המטר המאוחר היורד על הקשין ועל המלילות וכן יורה ומלקוש (דברים יא)
"ומצח" - היא הפדחת
"מאנת" - מלשון מיאון
"הכלם" - מלשון כלימהפסוק ד
מצודת דוד
"הלוא מעתה" - הלא בעת מנעתי הגשם בעונך קראת לי בפה אבי ואמרת עלי אלוף וגו' ר"ל אתה האדון שלי מעת נעורי מיום שבחרת בי
מצודת ציון
"אלוף" - שר ואדון וכן אל תבטחו באלוף (מיכה ו)פסוק ה
מצודת דוד
"הנה דברת" - הנה הדברים האלה דברת בפיך לבד אבל במעשה עשית הרעות וכל מה שיכולת לעשות מן הרעות עשית ומוסב למעלה לומר איך לא תכלמי אם אין לבך שלם עמי איך תדבר בתפלה כדברים האלה
"הינטור" - ואמרת בתפלה וכי המקום ישמור השנאה לעולם וכי ישמור האיבה לנצח והוא כפל ענין במ"ש
מצודת ציון
"הינטור" - ענין שמירה כמו נטרה את הכרמים (שיר השירים א)
"לנצח" - כמו לעולם
"ותוכל" - מלשון יכולתפסוק ו
מצודת דוד
"ותזני שם" - עבדת שם לפסילים
"הראית" - אם נתת לב לראות אשר עשתה עדת ישראל המורדת הם בני עשרת השבטים
מצודת ציון
"הראית" - בה"א השאלה
"משובה" - ענין מרד והליכה בדרכי הלב כמו וילך שובב (ישעיהו נז)
"רענן" - לח ורטובפסוק ז
מצודת דוד
"ולא שבה" - לא רצתה לשוב
"ותרא" - ר"ל ועוד סבבה שאחותה בגודה יהודה ראתה מעשיה ולמדה ממנה
"ואומר" - אמרתי לה על ידי הנביאים שוב אלי בתשובה
מצודת ציון
"בגודה" - ענין מרד כמו כל רעיה בגדו בה (איכה א)
"אחותה" - רעותה וחברתהפסוק ח
מצודת דוד
"וארא" - ר"ל ואני רואה וגלוי לפני כי עם היות שעל כל אודות אשר נאפה משובה ישראל בעכו"ם שלחתיה וגו' רואה אני שלא יראה ממני בגודה אחותה יהודה ותלך ותזן גם היא בעכו"ם כאחותה ישראל
מצודת ציון
"אודות" - ענינו כמו עסק וכן על אודותי (יהושע יד)
"נאפה" - מלשון ניאוף וזנות
"שלחתיה" - ענין טירוד וגרושין
"ספר כריתותיה" - כן נקרא גט האשה וכן וכתב לה ספר כריתות (דברים כד)ע"ש שכורת ומפריד בינו לבינה
"ותזן" - מלשון זנותפסוק ט
מצודת דוד
"ותנאף וגו'" - עשתה עכו"ם מעץ ומאבן
"והיה מקול זנותה" - בעבור הקלות שיש עמה בדבר הזנות לעכו"ם חבתה את הארץ להיות חרבה ושממה
מצודת ציון
"מקל" - מלשון קלות
"את האבן" - עם האבןפסוק י
מצודת דוד
"וגם בכל זאת" - עם כל הרעה שראתה שבא על ישראל עכ"ז לא שבה אלי וגו' בכל לבה כ"א בשקר מהשפה ולחוץפסוק יא
מצודת דוד
"צדקה נפשי וגו'" - ר"ל עם כי ישראל חטא ראשונה הנה יהודה הכבידה כ"כ בפשעה עד שלמולה נחשבת ישראל לצדקתפסוק יב
מצודת דוד
"לא אטור" - לא אשמור האיבה לעולם כי מיד כשתשובו תלך לה האיבה
"לא אפיל" - לא אשכין חמתי בכם
"כי חסיד אני" - ר"ל לא כמלך בשר ודם שאינו מוחל למורדים אף אם יעשו תשובה
"צפונה" - אל מול צפון לאשור מקום שגלה ישראל
מצודת ציון
"הלוך" - הוא ענין לשון זרוז
"אפיל" - ענין חניה והשכנה כמו על פני כל אחיו נפל (בראשית כה)
"פני" - ענין חמה וכעס כמו פני ה' חלקם (איכה ד)ע"ש שהכעס יוכר בפני אדם
"אטור" - ענין שמירהפסוק יג
מצודת דוד
"ובקולי לא שמעתם" - ר"ל לא עבדתם אותי אף בשיתוף
"ותפזרו" - פזרת רגליך זה מזה לנאוף עם הרבה זרים ור"ל עבדת עכו"ם הרבה
"אך דעי עונך" - תהי מכרת בעצמך שהרבית עון כי פשעת בה'
מצודת ציון
"ותפזרי" - מלשון פזור ופרוד
"דרכיך" - רגליך ע"ש שדורכים ופוסעים בו וכמו שמלת פעם משותף על ענין ההלוך ועל הרגל כמ"ש פעמי מרכבותיו (שופטים ה) ונאמר פעמי דלים (ישעיהו כז)פסוק יד
מצודת דוד
"ולקחתי אתכם" - ואז אקח אתכם מהגולה
"אחד מעיר" - ר"ל אף אם מעט ישובו אלי אקח אותם ולא ישתקעו שם עם העומדים במרדם
"שובו" - אתם בנים מורדים שובו אלי כי אנכי האדון והמושל בכם לכן מהראוי שתשובו אלי
מצודת ציון
"בעלתי" - ענין שר ואדון כמו אם בעליו עמו (שמות כב)פסוק טו
מצודת דוד
"רועים כלבי" - מלכים צדיקים וכפי רצון לבי לא כמו לשעבר שהמליכו מדעתם מלכים רשעים והם הסיתו אותם לעכו"ם כי לעתיד המשיח ימלוך עליכם
"ורעו" - ירעו אתכם בדרך דעה והשכלפסוק טז
מצודת דוד
"ולא יעשה עוד" - לא יהיה נעשה עוד ארונות אחרות למען יוכלו כולם לבוא לפני אחד מהם וכאשר יאמר למטה שהשראת השכינה יהיה בכל ירושלים ושמה יקובל תפלת המתפללים
"ולא יזכרו בו" - לא יזכור מי בארון ללכת שמה וכפל הדבר במ"ש וכן לא יפקדו
"ולא יעלה על לב" - לא יעלה מי בלבו ללכת שמה יחידי כי מאוד יקשה לבוא שמה מדוחק המון העם
"לא יאמרו עוד ארון ברית ה'" - ר"ל לא יאמרו עוד זה לזה נלך לפני הארון להתפלל שמה כי לפי מרבית העם לא יוכלו כולם לבוא שמה כי המקום לא יכילם
מצודת ציון
"ופריתם" - מלשון פרי ר"ל תלדו בנים מרובים
"יפקדו" - ענין זכרוןפסוק יז
מצודת דוד
"שרירות לבם הרע" - מראית לבם שמראה להם את הרע ומסית אותם לעשותה
"ונקוו אליה" - כל העמים יתקבצו אליה בעבור שם ה' השורה בה וחוזר ומפרש אל ירושלים יתקבצו כי שמה תהיה השראת השכינה
"כסא ה'" - ר"ל גם שמה תהיה השראת השכינה
מצודת ציון
"ונקוו" - ענין אסיפה וקבוץ כמו יקוו המים (בראשית א)
"שרירות" - ענין ראיה והבטה כמו אשר שוררו אנשים (איוב לו)פסוק יח
מצודת דוד
"מארץ צפון" - ממקום שגלו שמה
"על הארץ" - אל הארץ
"יחדיו" - יהודה וישראל
"על בית ישראל" - עם בני עשרת השבטים
"בית יהודה" - אלו שגלו מערי יהודה ע"י סנחריב מלך אשור ולא חזרו בבית השני
"ילכו" - ממקום שגלו
מצודת ציון
"על בית ישראל" - עם בית ישראל כמו ויבאו האנשים על הנשים (שמות לה)פסוק יט
מצודת דוד
"ואומר" - אמרתי בענין זה תקראי לי אבי ולא תשובי מאחרי עד עולם
"ואתן לך" - ולזה נתתי לך ארץ חמדה נחלה מפוארה לכל צבאות הגוים כי כולם משתוקקים ומתאוים לה ומפארים אותה על כי הוא מקום השראת השכינה והוא מבוא גדול לירא את ה' להיות כמלאכי מעלה
"ואנכי אמרתי" - מתחילה כשלקחתיך לי לעם אמרתי בלבי באיזה ענין אשימך בין הבנים ודומה להם ר"ל להיות דומים למלאכי מעלה הנקראים בני אלהים כמ"ש ויבואו בני האלהים (איוב א)
מצודת ציון
"אשיתך" - ענין שימה
"צבי" - ענין הדר ופאר וכן צבי ממלכות (ישעיהו יג)פסוק כ
מצודת דוד
"אכן" - באמת לא כן הוא כי כמו שבגדה אשה מאת ריעה שהוא בעלה והלכה מאתו כן אתם בית ישראל בגדתם בי
מצודת ציון
"בגדה" - מרדה
"מרעה" - מלשון ריע וחברפסוק כא
מצודת דוד
"קול על שפיים נשמע" - ר"ל ראוי היה להיות נשמע קול על המקומות הגבוהות להשמיע למרחוק והקול יהיה מבכי תחנוני בית ישראל לבכות על מעלם ולבקש עליהם סליחה כי הרבה רעות עשו העקימו את דרכם מה שבין אדם לחבירו ושכחו את ה' ולא עבדוהו
מצודת ציון
"שפיים" - מקומות גבוהות
"העוו" - מלשון עוות ועקוםפסוק כב
מצודת דוד
"שובו בנים שובבים" - אתם בנים מורדים שובו אלי למען ארפא ואסלח על המרידה שמרדתם בי ואמרו הננו באנו אליך בתשובה כי אתה מעולם ה' אלהינו
מצודת ציון
"ארפה" - מלשון רפואה ועם כי היא בה"א ועל הסליחה יאמר בדרך שאלה וכן רפאה נפשי כי חטאתי לך (תהלים מא)
"אתנו" - ענין ביאה כמו אתא בוקר (ישעיהו כא)פסוק כג
מצודת דוד
"בה'" - בעזר ה' בא תשועת ישראל
"אכן לשקר מגבעות" - באמת לשקר קוינו עזר מהעכו"ם העומדים על הגבעות ומהמון הפסילים שעל ההרים
מצודת ציון
"המון" - ענין רבויפסוק כד
מצודת דוד
"את צאנם" - עכשיו מפרש לומר את זה הפסדנו מה שאספו הם את צאנם וגו'
"מנעורינו" - ר"ל הכליון וההפסד שהיה מעת נעורינו היה בעון הזה
"והבושת" - העכו"ם שהיא לבושת ולכלימה לעובדיה עון עבודתה כלה והפסיד את אשר אספו אבותינו ביגיעה ועמל
מצודת ציון
"אכלה" - מלשון כליוןפסוק כה
מצודת דוד
"מנעורינו" - ר"ל מעת שלקח אותנו לעם
"ולא שמענו וגו'" - כפל הדבר במ"ש
"כי לה' וגו'" - ואין בושת גדול מזה
"נשכבה" - ר"ל הנה הבושת מסבבת אותנו מסביב כאלו נשכב על מצעות הבושת וכאלו הכלימה מכסה אותנו ממעל והוא ענין מליצה
<< · מצודות על ירמיהו · ג · >>