• לדף התרגום על כל הפרק •

בימינו, כשהגשמים נעצרים, כמעט ולא נגרם לנו נזק מוחשי. יש לנו מים זורמים בברזים, ואפילו הממטרות ממשיכות לעבוד. ובכל זאת, עצירת גשמים היא דבר נורא, היא אמורה לגרום לנו בושה גדולה:

(ירמיהו ג ג): "וַיִּמָּנְעוּ רְבִבִים, וּמַלְקוֹשׁ לוֹא הָיָה; וּמֵצַח אִשָּׁה זוֹנָה הָיָה לָךְ, מֵאַנְתְּ הִכָּלֵם"

רביבים ומלקוש הם שני סוגים שונים של גשם (ראו יורה ומלקוש ). שני הסוגים הללו נעצרו ונמנעו מארץ ישראל, לא כדי לגרום נזק לחקלאים אלא כדי לרמוז לעם ישראל שהם מרוחקים מה', ולעורר אותם להתבייש במעשיהם שגרמו לריחוק זה.

אולם הם לא התביישו: " "הלא בעונך נמנעו הרביבים ולא היה המלקוש, ואם כן היה לך להיות בוש במעשיך... אבל יש לך מצח מגולה, כדרך אשה זונה שאינה מכסת מצחה בעבור בושה מה, לא כדרך הצנועות שמכסות מצחן אם יקרה להן דבר בושה... אתה ממאנת להיות נכלם ובוש ממעשיך" " ( מצודות )

רעיון דומה נזכר בתורה, בקללות שבפרשת בחוקותיי:

(ויקרא כו יט): "וְשָׁבַרְתִּי אֶת גְּאוֹן עֻזְּכֶם, וְנָתַתִּי אֶת שְׁמֵיכֶם כַּבַּרְזֶל, וְאֶת אַרְצְכֶם כַּנְּחֻשָׁה"

כשאנחנו מתגאים וחוטאים, ה' שובר את הגאוה שלנו בכך שהוא עוצר את השמים מלתת גשמים. ואם אנחנו לא מבינים את המסר, (ויקרא כו כא): "וְאִם תֵּלְכוּ עִמִּי קֶרִי, וְלֹא תֹאבוּ לִשְׁמֹעַ לִי - וְיָסַפְתִּי עֲלֵיכֶם מַכָּה שֶׁבַע כְּחַטֹּאתֵיכֶם", ה' מביא עלינו מכה נוספת, שתשבור עוד יותר את הגאוה הלאומית שלנו.

והלוואי שנתעורר עכשיו.