קטגוריה:יהושע יא ח

• לדף התרגום על כל הפרק •

יהושע יצא מהגלגל מוקדם בבוקר, וצעד עם צבאו למי מרום (ייתכן שמדרום לאגם החולה) במשך היום והלילה.
הוא עשה התקפת פתע על המלכים וצבאותיהם לפני אילת השחר.
צבאות המלכים ישנו באוהלים בשלוה ובבטחון, הסוסים לא היו מאוכפים, ומרכבות המלחמה לא אסורות לסוסים. כל היתרון הצבאי של מלכי הצפון פרח לו.

סביר שיהושע:

• פיצל את צבאו לחלק שיתקיפו את המחנה, והחלק הארי התפרסו סביב מחנה המלכים ועל הדרכים הראשיות כדי לתפוס את הנסים, וזאת כדי למנוע מהם להגיע לערי מבצר - לקח שיהושע למד מהמלחמה עם מלכי הדרום (ביאור:יהושע י כ).
• פיצל את הצבא שיתקיף את המחנה למספר ראשים, וכל ראש התקיף מחנה של מלך אחד, כפי שגדעון פיצל את צבאו בהתקפה על המידינים, עמלקים ובני קדם (שופטים ז טז).
• בני ישראל התפרצו למחנות המלכים, הציתו את האהלים והפילו אותם על החיילים שישנו בהם.

כך נוצרה מהומה, וכל עם חשב ששאר העמים מתקיפים אותו, והתחילה מנוסה כללית של חיילים ללא נשק, לבושים בבגדי השינה שלהם.

יבין מלך חצור חשב שריכוז מלכים רבים למאמץ משותף נגד בני ישראל יעזור לו במלחמתו. לא נראה שיבין הבין שריכוז עמים שונים, ששומרים על יחודם, תרבותם, שפתם, ודתם, ויש להם היסטוריה של עוינות הדדית, מהווה סכנה לאחדותם, ובעזרת צבא קטן ניתן ליצור בהלה במחנה וכולם יברחו, כפי שאברם עשה לארבעת המלכים בקרבת מקום למי מרום (ביאור:בראשית יד יד-טו), וכפי שעשה גדעון עם שלוש מאות לוחמים ואש בכדים (שופטים ז טז) לצבא המידינים, עמלקים ובני קדם.

בני ישראל היכו בנסים ורדפו אחריהם

סביר שיהושע ידע שהוא יגרום לבהלה ומנוסה של הכנענים לעריהם בכל הכיוונים. למרות שלא נאמר, סביר שיהושע שלח יחידות לעשות מחסומים לאורך הדרכים, כדי לתפוס את הנסים לפני שהם מגיעים לערי מבצר, כפי שקרה במלחמה בדרום (ביאור:יהושע י כ), לכן נאמר: "וַיַּכֻּם, עַד בִּלְתִּי הִשְׁאִיר לָהֶם שָׂרִיד" לפני שהם הגיעו לערי מבצר, ואז היה קל ליהושע לכבוש את הערים ולהחרים את יושביה.

בני ישראל הכינו מחסומים בדרכים כדי למנוע מהחיילים הנסים להגיע לעיר מבצר.
החיילים נסו:

• לכיוון העיר צידון שנמצאת על חוף ים תיכון מצפון לכנען. ניתן להבין שהם לא מצאו דרך להגיע לערים אחרות במערב ולכן הם המשיכו במנוסה צפונה לצידון.
• לכיוון מִשְׂרְפוֹת מַיִם:

• מזרחה - ייתכן שמדובר במעינות מים החמים שבחמת גדר שנמצאים בעמק הירמוך.
• מערבה - ייתכן שמדובר באתר חָרְבַּת מַשְׂרֵף, הממוקמת דרומית לראש הנקרה וקילומטר אחד צפונית לחוף בצת, ושם מי ים חוממו בחום השמש והתיבשו, כדי ליצר מלח.
• צפונה - ייתכן שמדובר במעינות מים חמים במקורות הירדן (צריך להוסיף את שם המקום)

• לכיוון בִּקְעַת מִצְפֶּה מִזְרָחָה . המקום אינו ידוע,

• ייתכן שמדובר במזרח, במצפה על בקעת הירדן והירמוך, בדרך לבני עמון בעבר הירדן, ככתוב: "וַתְּהִי עַל יִפְתָּח רוּחַ יְהֹוָה, וַיַּעֲבֹר אֶת הַגִּלְעָד וְאֶת מְנַשֶּׁה וַיַּעֲבֹר אֶת מִצְפֵּה גִלְעָד וּמִמִּצְפֵּה גִלְעָד עָבַר בְּנֵי עַמּוֹן" (שופטים יא כט).
• למרות שמדובר בפרוש במזרח,ייתכן שמדובר בצפון, ככתוב: "תַּחַת חֶרְמוֹן, בְּאֶרֶץ הַמִּצְפָּה" (ביאור:יהושע יא ג).

• החיילים הנסים לא רצו דרומה, כי שם היה יהושע וצבאו, היה צריך לנוע בשדה פתוח, והיו שם רק מעט ערים למצוא מחסה כמו מגידו ויקנעם.

"שָׂרִיד" - שורש 'שרד' - ניצול, שארית, פליט, יורש, מה שנשאר לאחר הרס וחורבן, ככתוב: "וַיַּכּוּ אֹתוֹ וְאֶת בָּנָיו וְאֶת כׇּל עַמּוֹ עַד בִּלְתִּי הִשְׁאִיר לוֹ שָׂרִיד, וַיִּירְשׁוּ אֶת אַרְצוֹ" (במדבר כא לה). נראה שהכוונה כאן שלא נשאר יורש אחד לכל רכוש העם. כך כל נחלתם עברה לבני ישראל ללא תלונות ותביעות.

התוכנית של יהושע, בהדרכת אלוהים, הצליחה מאוד, והחיילים הנסים לא הגיעו לערי מבצר בכנען.
לרוב נאמר: "שָׂרִיד וּפָלִיט" (ביאור:יהושע ח כב), אולם כאן השמיטו את ה"פָלִיט". מכאן ניתן להבין שמספר חיילים נסים הצליחו להיות פליטים ולהגיע לצידון, לעבור את חמת גדר ולהמשיך לדמשק, ולחצות את הירדן ולעלות לעבר הירדן המזרחית. יהושע לא המשיך במרדף אחרי הנסים מכנען.