ביאור:יהושע יא יא

יהושע יא יא: "וַיַּכּוּ אֶת כָּל הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר בָּהּ לְפִי חֶרֶב, הַחֲרֵם, לֹא נוֹתַר כָּל נְשָׁמָה, וְאֶת חָצוֹר שָׂרַף בָּאֵשׁ."



בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:יהושע יא יא.


וַיַּכּוּ אֶת כָּל הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר בָּהּ לְפִי חֶרֶב

עריכה

לאחר שמלכי הצפון נסו בבהלה מהמחנה במי מירום, יהושע לכד את העיר חצור, בירת ממלכת חצור ששלטה על העמקים והדרכים הראשיות מהצפון למצרים.

וַיַּכּוּ אֶת כָּל הַנֶּפֶשׁ

עריכה

בתאור החרם של אנשי העיר נאמר:

  • "וַיַּכּוּ אֶת כָּל הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר בָּהּ לְפִי חֶרֶב",
  • "לֹא נוֹתַר כָּל נְשָׁמָה"

וניתן להבין ש"נֶּפֶשׁ" ו"נְשָׁמָה" מתכוון לבני אדם בלבד, ולא לחיות שאותם יהושע לקח שלל ולא הרג. מהמילים "אֲשֶׁר בָּהּ" נראה שרק כל האנשים שנמצאו בעיר הומתו, מילד עד זקן, מאיש ועד אישה.

לא נאמר "עַד בִּלְתִּי הִשְׁאִיר לוֹ שָׂרִיד וּפָלִיט" (ביאור:יהושע ח כב), ולא נאמר: "לֹא הִשְׁאִיר שָׂרִיד" (ביאור:יהושע י כח).
מכאן ניתן להבין שאנשים שלא היו בעיר לא מתו. כל האנשים שהיו במחבואים בעיר, מחוץ לעיר, בכפרים, בדרכים, במערות, בהרים, לא נלכדו ולא מתו.

ניתן להבין שהרבה נסו מהעיר, והם היו שרידים ופליטים. השרידים ישובו בהמשך ויקימו מחדש את העיר, ודבורה הנביאה תצטרך להסביר לברק בן אבינועם איך לנצח אותם בשנית.

וְאֶת חָצוֹר שָׂרַף בָּאֵשׁ

עריכה

העורך נהנה לכתוב: "וְאֶת חָצוֹר שָׂרַף בָּאֵשׁ", ולנו נראה כאילו שכתבו 'ואת כל העיר הוא שרף וכתש לאבק'.

סביר שלפני ההצתה באש, חיילי יהושע הוציאו את השלל מהעיר: בגדים, רהיטים, תכשיטים, וכסף וזהב. הם השאירו את הבתים ערומים וחסרי כול.

בתקופה ההיא העיר היתה בנויה מאבנים ולבנים שלא עולים באש. רוב הגגות היו עשויים מעץ, וייתכן שהיו עמודים מעץ שתמכו בתקרה. מכאן שהשרפה רק הרסה את הגגות אולם הקירות נשארו על כנם. אין בעיה להקים את העיר מחדש כאשר כל האבנים נשארו בעיר.