ביאור:יהושע יא ב

יהושע יא ב: "וְאֶל הַמְּלָכִים אֲשֶׁר מִצְּפוֹן: בָּהָר, וּבָעֲרָבָה, נֶגֶב-כִּנְרוֹת, וּבַשְּׁפֵלָה, וּבְנָפוֹת דּוֹר מִיָּם."



בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:יהושע יא ב.


וְאֶל הַמְּלָכִים אֲשֶׁר מִצְּפוֹן עריכה

כל המלכים בצפון שמעו מה קרה למלכי האמורים בדרום, והבינו שמצבם יהיה קשה מאוד אם כל עיר תנסה להלחם לבדה נגד יהושע ובני ישראל.

כאשר יבין מלך חצור אירגן מספר מלכים להצטרף עליו, כל השאר מיד הצטרפו, הן הם ידעו מה ניסו מלכי האמורים החזקים לעשות לארבעת ערי החיווים בגבעון.
מלכי הצפון שמעו על שחומת יריחו נפלו, אולם בנתיים ערים אחרות נכבשו ללא נפילת החומות, אולם בכל אופן ליבין מלך חצור היו הרבה מרכבות וסוסים, כך השם הבינו שיבין ישתדל שהמלחמה תהיה במישור פתוח, ולא בערים בצורות.

הַמְּלָכִים אֲשֶׁר מִצְּפוֹן עריכה

נראה שמספר ערים היו על בצד הדרומי של העמקים זבולון ויזרעאל, כמו מגידו ויקנעם, וכל שאר הערים היו צפונה מהם: בהרי הגליל, בבקעות, בעמקים, בשפלת החוף, בעמק הירדן הכנרת ואגם החולה עד להרי הלבנון.
סביר שיבין מלך חצור התכוון להלחם במישור כי מרכבותיו לא יכלו לנוע בהרים על סלעים, ולכן כל הערים שהיו בהרי שומרון לא היו חלק מהצבא שאורגן. לא ברור מה עשו הערים האלה, ואיך הם נפלו. סביר שבית-אל נכבשה מיד אחרי כיבוש העי, כדי לפתוח את הדרך על פרשת המים בראש ההר, ושכם לא נכבשה כי היתה בידי בני ישראל מאז שבני יעקב כבשו אותה.