ביאור:יהושע יא טז

יהושע יא טז: "וַיִּקַּח יְהוֹשֻׁעַ אֶת כָּל הָאָרֶץ הַזֹּאת: הָהָר, וְאֶת כָּל הַנֶּגֶב, וְאֵת כָּל אֶרֶץ הַגֹּשֶׁן, וְאֶת הַשְּׁפֵלָה, וְאֶת הָעֲרָבָה, וְאֶת הַר יִשְׂרָאֵל, וּשְׁפֵלָתֹה."

בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:יהושע יא טז.

וַיִּקַּח יְהוֹשֻׁעַ אֶת כָּל הָאָרֶץ הַזֹּאת

הארץ המובטחת

השטח שבני ישראל החזיקו השתנה בכל התקופות.

אלוהים אמר לאברם: "שָׂא נָא עֵינֶיךָ וּרְאֵה, מִן הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַתָּה שָׁם: צָפֹנָה וָנֶגְבָּה וָקֵדְמָה וָיָמָּה" (ביאור:בראשית יג יד).
ועוד אלוהים פרט לאברם: "לְזַרְעֲךָ נָתַתִּי אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת, מִנְּהַר מִצְרַיִם, עַד הַנָּהָר הַגָּדֹל נְהַר פְּרָת" (בראשית טו יח).
וליעקב אלוהים אמר: "וּפָרַצְתָּ יָמָּה וָקֵדְמָה וְצָפֹנָה וָנֶגְבָּה, וְנִבְרְכוּ בְךָ כָּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה, וּבְזַרְעֶךָ" (ביאור:בראשית כח יד). כאן בני ישראל יהיו גם בארץ המובטחת וגם בגולה - בכל העולם הם יפרסמו את שם ה'.
הרבה פעמים אברהם, יצחק, יעקב ומשה מדברים על "הָאָרֶץ הַזֹּאת" כאשר הם מתכוונים להבטחת אלוהים בלי פירוט מדויק יותר.
אלוהים מסביר ליהושע: "מֵהַמִּדְבָּר וְהַלְּבָנוֹן הַזֶּה וְעַד הַנָּהָר הַגָּדוֹל נְהַר פְּרָת, כֹּל אֶרֶץ הַחִתִּים, וְעַד הַיָּם הַגָּדוֹל מְבוֹא הַשָּׁמֶשׁ, יִהְיֶה גְּבוּלְכֶם" (ביאור:יהושע א ד), אולם הוא כבר הגביל את השטח רק: "[ל]כָּל מָקוֹם, אֲשֶׁר תִּדְרֹךְ כַּף רַגְלְכֶם בּוֹ, לָכֶם נְתַתִּיו, כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי אֶל מֹשֶׁה" (ביאור:יהושע א ג).

עכשו העורך מתאר את המחוזות בארץ שיהושע כבש: "הָהָר, וְאֶת כָּל הַנֶּגֶב, וְאֵת כָּל אֶרֶץ הַגֹּשֶׁן, וְאֶת הַשְּׁפֵלָה, וְאֶת הָעֲרָבָה, וְאֶת הַר יִשְׂרָאֵל, וּשְׁפֵלָתֹה"
העורך לא מתאר גבולות ומגביל את הארץ המובטחת לשטח הזה. העורך רק מספר שאת זה כבש יהושע, אולם זה לא אומר שמנהיג אחר לא יכבוש את כל השטח שאלוהים הבטיח בגבולותיו.

נאמר שיהושע 'לקח' ("וַיִּקַּח"), אולם לא נאמר שהוא 'יישב' את בני ישראל והם היכו שורשים והחזיקו בשטח הזה. כידוע יהושע היכה ושרף את חצור, אולם ברק בן אבינועם ודבורה הנביאה היו צריכים לכבוש את העמקים ואת חצור מחדש.

השטח הכבוש

"הָהָר" - כיוון ש"הַר יִשְׂרָאֵל" מוזכר לחוד, אז סביר שהכוונה להרי יהודה, ואכן בהמשך נאמר בפרוש: "וּמִכֹּל הַר יְהוּדָה, וּמִכֹּל הַר יִשְׂרָאֵל" (ביאור:יהושע יא כא).
"הַנֶּגֶב" - המדבר דרומה. לא ברור איפה הסוף של הנגב. כידוע אברם נדחף לנגב, ככתוב: "וַיִּסַּע אַבְרָם, הָלוֹךְ וְנָסוֹעַ הַנֶּגְבָּה" (ביאור:בראשית יב ט), ואחר כך הוא התישב בבאר-שבע וחפר בארות. סביר שהנגב כאן הגיע לאזור באר שבע בלבד.
"אֶרֶץ הַגֹּשֶׁן" - לפי התאור שארץ גושן הזאת היא בתוך הארץ המובטחת. היא לא בהרים, ולא בשפלות, ולא בערבות, ולא בנגב, אז כל מה שנשאר זה השטח של אל עריש מעזה והפלישתים, עד מצרים. באזור הזה נשפכים הנחלים שיורדים מהרי מדבר סיני, והוא פורה לחקלאות. האזור הזה היה בנחלת שבט יהודה (ביאור:יהושע טו נא). סביר שזה לא הארץ שבני ישראל התישבו בה במצרים, שהיתה יותר קרובה לדלתה של הנילוס ונהנתה ממי הנילוס.
"הַשְּׁפֵלָה" - שפלת החוף. כל האזור מתחת ההרים מערבה עד השטח שהיה בשליטה של הפלישתים בחמשת הערים שלהם: אשדוד, אשקלון, גת, עזה ועקרון.
"הָעֲרָבָה" - סביר שמדובר בערבה מדרום לים המלח, ערבות יריחו, ועמק הירדן צפונה.
"הַר יִשְׂרָאֵל, וּשְׁפֵלָתֹה" - הרי שומרון שהיו בממלכת ישראל והר הכרמל. השפלות של ההרים האלה כללו את עמק יזרעאל ועמק זבולון.
"הָהָר הֶחָלָק הָעוֹלֶה שֵׂעִיר" (ביאור:יהושע יא יז) - עד גבול ההרים העולים להר שעיר היא אדום, כי את אדום אלוהים אסר על משה לכבוש.
"בַּעַל גָּד בְּבִקְעַת הַלְּבָנוֹן תַּחַת הַר חֶרְמוֹן" (ביאור:יהושע יא יז) - צפונה על הרי הלבנון תחת הר חרמון.

נראה שהרי הגליל לא כלולים ברשימה, אלא אם גם הם נכללו 'בהר ישראל'.