ביאור:יהושע יא יט

יהושע יא יט: "לֹא הָיְתָה עִיר אֲשֶׁר הִשְׁלִימָה אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, בִּלְתִּי הַחִוִּי יֹשְׁבֵי גִבְעוֹן. אֶת הַכֹּל לָקְחוּ בַמִּלְחָמָה."

בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:יהושע יא יט.

אֶת הַכֹּל לָקְחוּ בַמִּלְחָמָה

משפטי סיכום של המלחמות של יהושע:

"לֹא הָיְתָה עִיר אֲשֶׁר הִשְׁלִימָה אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, בִּלְתִּי הַחִוִּי יֹשְׁבֵי גִבְעוֹן" - למעשה היו ארבע ערים לחיווים בגבעון "וְעָרֵיהֶם גִּבְעוֹן, וְהַכְּפִירָה, וּבְאֵרוֹת, וְקִרְיַת יְעָרִים" (ביאור:יהושע ט יז), אולם גבעון היא הראשית. גם את החיווים שבשכם יהושע לא כבש, ובכל זאת שכם היתה מרכז המנהל, ככתוב: "וַיֶּאֱסֹף יְהוֹשֻׁעַ אֶת כָּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל, שְׁכֶמָה" (ביאור:יהושע כד א), ושם קברו את עצמות יוסף, ככתוב: "וְאֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף אֲשֶׁר הֶעֱלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם, קָבְרוּ בִשְׁכֶם" (ביאור:יהושע כד לב). כיוון ששכם היתה בידי בני ישראל מאז שבני יעקב כבשו אותה, אז העיר לא נכבשה ולא היתה צריכה 'להשלים'.

"אֶת הַכֹּל לָקְחוּ בַמִּלְחָמָה" - אנשי כנען לא נתנו מרצון את אדמתם וחייהם לבני ישראל, לכן לא היתה אפשרות אלא להלחם בהם, להחרים, ולרשת אותם. סביר שרבים נסו מכנען חזרה לארץ אבותיהם בצפון, ואז את רכושם לא לקחו במלחמה, אלא זה היה רכוש עזוב ונטוש. בנוסף בני ישראל לא גמרו לכבוש את הארץ המובטחת, כלומר הם לא 'לקחו הכל', אולם מה שהם לקחו, הכל היה במלחמה.