קטגוריה:יהושע ד ו
נוסח המקרא
למען תהיה זאת אות בקרבכם כי ישאלון בניכם מחר לאמר מה האבנים האלה לכם
לְמַעַן תִּהְיֶה זֹאת אוֹת בְּקִרְבְּכֶם כִּי יִשְׁאָלוּן בְּנֵיכֶם מָחָר לֵאמֹר מָה הָאֲבָנִים הָאֵלֶּה לָכֶם.
לְמַ֗עַן תִּֽהְיֶ֛ה זֹ֥את א֖וֹת בְּקִרְבְּכֶ֑ם כִּֽי־יִשְׁאָל֨וּן בְּנֵיכֶ֤ם מָחָר֙ לֵאמֹ֔ר מָ֛ה הָֽאֲבָנִ֥ים הָאֵ֖לֶּה לָכֶֽם׃
לְמַ֗עַן תִּֽהְיֶ֛ה זֹ֥את א֖וֹת בְּ/קִרְבְּ/כֶ֑ם כִּֽי־יִשְׁאָל֨וּ/ן בְּנֵי/כֶ֤ם מָחָר֙ לֵ/אמֹ֔ר מָ֛ה הָ/אֲבָנִ֥ים הָ/אֵ֖לֶּה לָ/כֶֽם׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום יונתן
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"מחר" - רצה לומר לאחר זמן
"אות" - סימן לזכרוןמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ולמה כפל יהושע את הדברים האלה שנית (פסוק כא - כג)? פה אמר כי ישאלון בניכם מחר, משמע שישאלו אתכם בדור הזה, וכן אמר מה האבנים האלה לכם, ובפסוק כ"א אשר ישאלון את אבותם, משמע לדורות הבאים ולא אמר מלת לכם - פה אמר ואמרתם להם ובפסוק כ"ב והודעתם? פה אמר אשר נכרתו המים מפני ארון ה' ושם אמר אשר הוביש וכו' מפניכם, ולא אמר שהיה מפני הארון. - שם ספר המעשה באורך ביבשה עבר ישראל וכו' ופה קצר בדבריו?:
"למען". גם הוסיף לבאר תכלית לקיחת האבנים כדי שיהיו לאות. והנה מאמר זה כפול (בפסוק כא - כב), ושם אמר "אשר ישאלון בניכם מחר את אבותם לאמר מה" "האבנים האלה והודעתם את בניכם לאמר ביבשה עבר ישראל את הירדן הזה", והם שני מאמרים מפורדים, כי פה אמר "אשר ישאלון בניכם מחר", משמע שבני הדור הזה ישאלו אתכם, וכמ"ש "מה האבנים האלה לכם", מבואר שפה מדבר על שאלת הדור הזה. ולקמן מדבר על שאלת הדורות הבאים, ע"כ לא אמר מלת לכם. והוא, כי האבנים האלה היו מורים אות וזכרון, "האות" הוא שיהיה לסימן אל דור הזה, "והזכרון" הוא שיזכרוהו לדור אחרון, כי בדור הזה שראו הנס בעיניהם לא היו צריכים זכרון רק אות, ר"ל בל יחשבו שהיה קריעת הירדן בכחם ובזכותם, באו האבנים שלוקחו מתחת מצב רגלי הכהנים נושאי הארון, לאות שנקרע הירדן בכח הארון וקדושת לוחות הברית אשר בו. וז"ש "אשר ישאלו בניכם מחר לאמר מה האבנים האלה לכם", כי אתכם ישאלו למה לכם זכרון הלא ראיתם זאת בעיניכם:
- פרשנות מודרנית:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:יהושע ד ו.
כִּי יִשְׁאָלוּן בְּנֵיכֶם מָחָר לֵאמֹר
לְמַעַן תִּהְיֶה זֹאת אוֹת בְּקִרְבְּכֶם
"אוֹת" - תו, סמל, סימן, צִיּוּן, עדות, לְזִכָּרוֹן, פלא, קסם (מילוג) דבר המציין חשיבות ועוצמה.
ככתוב:
- "וַיָּשֶׂם יְהֹוָה לְקַיִן אוֹת לְבִלְתִּי הַכּוֹת אֹתוֹ כׇּל מֹצְאוֹ" (ביאור:בראשית ד טו), אולם האות של קין במקום להעליב אותו, הפכה למדליה ואיסור לפגוע בו, דבר שהעניק לו כבוד והגנה.
- "וּנְמַלְתֶּם אֵת בְּשַׂר עׇרְלַתְכֶם וְהָיָה לְאוֹת בְּרִית בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם" (ביאור:בראשית יז יא) - האות היא בבשרינו ואיננה נתנת לשינוי או הסתרה. מילה עם כוונה זאת התחיבות להיות יהודי ולשאת בגאוה את האות.
- "וְהָיָה לְאוֹת עַל יָדְכָה וּלְטוֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ, כִּי בְּחֹזֶק יָד הוֹצִיאָנוּ יְהֹוָה מִמִּצְרָיִם" (שמות יג טז) - תפילין, זכרון יומי לתורת אלוהים.
- "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹקֵינוּ ה' אֶחָד. וְאָהַבְתָּ אֵת ה' אֱלֹקֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאֹדֶךָ, וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ וְדִבַּרְתָּ בָּם בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ וּבְשׇׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ. וּקְשַׁרְתָּם לְאוֹת עַל יָדֶךָ וְהָיוּ לְטֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ. וּכְתַבְתָּם עַל מְזֻזוֹת בֵּיתֶךָ וּבִשְׁעָרֶיךָ" (דברים ו ד-ט) - מילות תפילת השמע, שאותה קוראים פעמיים ביום, באהבה, בשחרית, ובערבית.
יהושע מזיז את האבנים ומשנה את פני האדמה. הוא יבנה גל מהאבנים שנציגי השבטים אספו מהירדן החרב. ניתן לראות את הדמוי לברית מילה, כאות לברית בין בני ישראל לאדמתם ומתן כבוד לאלוהים. יהושע כאילו מציב מזוזה בשער הכניסה לארץ המובטחת, ככתוב: "וּכְתַבְתָּם עַל מְזֻזוֹת בֵּיתֶךָ וּבִשְׁעָרֶיךָ" (דברים ו ט)
כך גם אברהם הציב את שבע הכבשים, ככתוב: "וַיֹּאמֶר: כִּי אֶת שֶׁבַע כְּבָשֹׂת תִּקַּח מִיָּדִי: בַּעֲבוּר תִּהְיֶה לִּי לְעֵדָה, כִּי חָפַרְתִּי אֶת הַבְּאֵר הַזֹּאת" (ביאור:בראשית כא ל), וגם כאן יש חפירה והזזת קרקע.
מָה הָאֲבָנִים הָאֵלֶּה לָכֶם
"כִּי יִשְׁאָלוּן בְּנֵיכֶם מָחָר לֵאמֹר: מָה הָאֲבָנִים הָאֵלֶּה לָכֶם" - בעתיד, כל אדם שיראה את האבנים, יבין שזה לא דבר טבעי, ולכן הלוא מודעים ישאלו: מה זה?
כך תהיה הזדמנות לספר לשואל את גדולת אלוהים ותורתו. והעם יזכור את הסיפור וילמד להעריך את המתנות והחובות שאלוהים הטיל עלינו.
"הָאֵלֶּה לָכֶם" - חז"ל לא עשו כאן עניין מהמילה "לָכֶם" ולא 'לו', כפי שעשו בארבעת הבנים, וקראו לשואל: 'רשע'.
השואל היה יכול לשאול בקיצור: 'מה זה?', 'מה האבנים?', 'למה הגל?' בלי להוסיף את ה"לָכֶם".
אולם יהושע אמר בכוונה: "לָכֶם".
ייתכן שיש כאן רמז שחובה להסביר גם 'לרשע', ואל "[ת]קְהֵה אֶת שִנָּיו"' (הגדה של פסח). עצם העובדה שהוא שואל מראה שהוא מתעניין ומוכן לשמוע. אין צורך להעליב אותו. אסור לא להסביר. כל אחד ששואל בדרכו - ענה לו בכבוד ותן לו הזדמנות ללמוד.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "יהושע ד ו"
קטגוריה זו מכילה את 7 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 7 דפים.