ביאור:יהושע ד יג
יהושע ד יג: "כְּאַרְבָּעִים אֶלֶף חֲלוּצֵי הַצָּבָא, עָבְרוּ לִפְנֵי יְהוָה, לַמִּלְחָמָה, אֶל עַרְבוֹת יְרִיחוֹ."
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:יהושע ד יג.
עָבְרוּ לִפְנֵי יְהוָה, לַמִּלְחָמָה עריכה
כְּאַרְבָּעִים אֶלֶף חֲלוּצֵי הַצָּבָא עריכה
"חֲלוּצֵי הַצָּבָא" - 'חלוץ' זה דבר שיוצא מתוך משהו, שלוף - 'חלוץ נעל'. כאן ראובן, גד וחצי מנשה שלפו מספר חיילים מתאימים למלחמה, כדי לעזור לאחיהם לכבוש את הארץ המובטחת. והחיילים האלה ילכו למלחמה בלי לדאוג למשפחותיהם, ולכן הם ינועו בראש הצבא, ראשונים, חוד המחץ, חלוצים.
ראובן וגד וחצי מנשה שלחו "כְּאַרְבָּעִים אֶלֶף" חיילים. עמדו לרשותם:
- "פְּקֻדֵיהֶם, לְמַטֵּה רְאוּבֵן, שִׁשָּׁה וְאַרְבָּעִים אֶלֶף, וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת" (במדבר א כא).
- "פְּקֻדֵיהֶם, לְמַטֵּה גָד, חֲמִשָּׁה וְאַרְבָּעִים אֶלֶף, וְשֵׁשׁ מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים" (במדבר א כה).
- "פְּקֻדֵיהֶם, לְמַטֵּה מְנַשֶּׁה, שְׁנַיִם וּשְׁלֹשִׁים אֶלֶף, וּמָאתָיִם" (במדבר א לה).
ביחד עמדו לרשות ראובן, גד וחצי מנשה כ 108,250 חיילים. מכאן ניתן להבין שהם שלחו כ40% מהצבא, והשאירו לעצמם להגנה 68,250. לא מספרים לנו איך הם התארגנו לשמור על נחלתם בעבר הירדן, אולם נראה שמואב, עמון, והאדומים לא ניסו להתקיף אותם.
עָבְרוּ לִפְנֵי יְהוָה, לַמִּלְחָמָה עריכה
"וַיַּעַבְרוּ בְּנֵי-רְאוּבֵן וּבְנֵי-גָד וַחֲצִי שֵׁבֶט הַמְנַשֶּׁה, חֲמֻשִׁים, לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (ביאור:יהושע ד יב). הם גם עברו על פני הארון כדי להגיע לראש המחנה. ניתן להבין שהכוונה שהם עברו לפני 'אלוהים' פונה לכבוד שהם נתנו לארון אלוהים ולכל עם אלוהים.
הם היו מוכנים להלחם ולמות למען בני ישראל בכיבוש הארץ, אולם כידוע הם דרשו מיהושע: "רַק חֲזַק וֶאֱמָץ" (ביאור:יהושע א יח), והיה שם איום - אם יהושע לא יהיה חזק בכוחו, אמיץ בנפשו, ואלוהים לא יתן לו לכבוש את הארץ המובטחת, כדבריו: "כָּל מָקוֹם אֲשֶׁר תִּדְרֹךְ כַּף רַגְלְכֶם בּוֹ, לָכֶם נְתַתִּיו" (ביאור:יהושע א ג), שבועתם לעזור תתבטל.
אֶל עַרְבוֹת יְרִיחוֹ עריכה
"עַרְבוֹת" - אזור מישורי רחב ידיים שנמצא בד"כ בשולי מדבר ומכוסה ברובו בעשב ושיחים נמוכים (מילוג).
אולם המילה גם קרובה למילה: 'ערב' - נתן את מילתו, הבטיח, נשא באחריות, ככתוב: "כִּי עַבְדְּךָ עָרַב אֶת הַנַּעַר מֵעִם אָבִי לֵאמֹר אִם לֹא אֲבִיאֶנּוּ אֵלֶיךָ וְחָטָאתִי לְאָבִי כׇּל הַיָּמִים" (בראשית מד לב).
העורך בחר מילה כדי שנבין שהם התקרבו למישור לפני יריחו, בכוונה לקיים את הבטחתם להלחם חמושים לפני בני ישראל.
אנו מקבלים מידע שהצבא התקדם "אֶל עַרְבוֹת יְרִיחוֹ" כהכנה לכיבוש העיר ופתיחת הדרך לראש ההר.
נאמר: "וִירִיחוֹ סֹגֶרֶת וּמְסֻגֶּרֶת, מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (ביאור:יהושע ו א), ומכאן ניתן להבין שכל היבול בתקופה של "יְמֵי קָצִיר" (ביאור:יהושע ג טו), "[ב]עַרְבוֹת יְרִיחוֹ", עמד לרשותם של בני ישראל, ולכן אלוהים הפסיק את אספקת המן לבני ישראל, ככתוב: "וַיִּשְׁבֹּת הַמָּן מִמָּחֳרָת, בְּאָכְלָם מֵעֲבוּר הָאָרֶץ" (ביאור:יהושע ה יב). כך בני ישראל עמדו לפני יריחו עם אספקת מים מהירדן, אספקת מזון למקנה, ואוכל בשפע בשדות יריחו. אלוהים התחיל לאמן אותם להיות עובדי אדמה בארץ המובטחת.