פתיחת התפריט הראשי

חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה)

חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה) מתוך ספר החוקים הפתוח

חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה), התשס״ד–2004


פרק א׳: מטרת החוק

1.
מטרה
חוק זה בא לתקן חוקים שונים, לדחות תחילתם של חוקים ולבטל חוקים, וכן לקבוע הוראות נוספות, במטרה לאפשר התייעלות מבנית ארוכת טווח של המגזר הציבורי, לבצע רפורמות מבניות בענפי המשק, להשיג את יעדי התקציב ולצמצם את הגירעון הממשלתי, ההוצאה הממשלתית והציבורית והחוב הלאומי, והכל במסגרת המדיניות הכלכלית של הממשלה לשנת הכספים 2004.

פרק ב׳: תכנון ובניה

2.
3.
הנוסח שולב בפקודת העיריות.
4.

פרק ג׳: הטלוויזיה הלימודית

5.
6.

פרק ד׳: דואר

7.
[תיקון: תשס״ד]
8.
9.
10.
11.
12.
ביטול חוק בנק הדואר
13.
14.
15.
16.
17.
18.
19.
20.
21.
22.
[תיקון: תשס״ד]
23.
פרק ד׳: דואר – תחילה והוראות מעבר [תיקון: תשס״ד, תשס״ו]
(א)
תחילתו של פרק זה, בכפוף להוראות סעיף קטן (א1), ביום שיקבעו שר האוצר ושר התקשורת, בצו (בסעיף זה – יום התחילה).
לפי צו המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה) (מועד תחילתו של פרק ד׳ לחוק), התשס״ו–2006 (ק״ת תשס״ו, 526), תחילתו של פרק ד׳, בכפוף להוראות סעיף קטן (א1), ביום א׳ באדר התשס״ו (1 במרס 2006).
(א1)
תחילתן של פסקאות (2) – לענין ההגדרות ”אמצעי שליטה“, ”בעל רישיון“, ”היתר“, ”השירותים הכספיים“, ”השרים“, ”רישיון“, ”רישיון כללי“, ”רישיון מיוחד“, ”שירותי דואר“, ”שירותי דואר בסיסיים“, ”שירותי דואר בתחום השמור“ ו”תיקון מס׳ 8“, (3), (17) – לענין ביטול סעיפים 49 ו־50, (66) ו־(74), שבסעיף 7 של פרק זה, ביום כ״ח באב התשס״ד (15 באוגוסט 2004).
(א2)
צו לפי סעיף קטן (א) לא ייחתם לפני חתימת ההסכמים, ובלבד שאלו נחתמו עד יום י״ז בחשון התשס״ה (1 בנובמבר 2004); נחתם הצו בטרם נחתמו ההסכמים, יהיה הצו טעון אישור ועדת הכלכלה של הכנסת לצורך כניסתו לתוקף; בסעיף קטן זה, ”ההסכמים“ – הסכם קיבוצי בין החברה לבין הסתדרות העובדים החדשה, לרבות בענין העברת עובדים כאמור בסעיף 111א לחוק הדואר, וההסכם שבין הממשלה לבין רשות הדואר בענין הסדרת תשלומי הגמלאות לעובדי הרשות הזכאים לגמלאות לפי חוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש״ל–1970.
(ב)
ביום התחילה, הרשות כהגדרתה בחוק הדואר, התשמ״ו–1986, כנוסחו בפרק זה (בסעיף זה – חוק הדואר) – בטלה.
(ג)
בלי לגרוע מהוראות סעיפים קטנים (ד) ו־(ה), החל ביום התחילה ועד שיינתן לחברה, כהגדרתה בחוק הדואר (בסעיף זה – החברה), רישיון כללי לפי הוראות סעיף 5א(א) לחוק האמור, יחולו על החברה כל ההוראות שחלו לפי כל דין על הרשות כהגדרתה בחוק הדואר (בסעיף זה – הרשות) או על בנק הדואר, כמשמעותו בחוק בנק הדואר, התשי״א–1951, (בסעיף זה – חוק בנק הדואר) כנוסחו ערב יום התחילה (בסעיף זה – בנק הדואר), לפי הענין, בשינויים המחויבים מביטולם של הרשות ושל בנק הדואר והקמת החברה, והחברה תהיה מחויבת לפעול ולתת שירותים בהתאם להוראות האמורות כפי שניתנו ערב יום התחילה.
(ד)
תקנות וכללים שנקבעו לפי הוראות חוק הדואר כנוסחו ערב יום התחילה, לרבות הוראות וכללים שפורסמו במדריך הדואר כאמור בסעיף 120 לחוק הדואר כנוסחו כאמור ברישה, וכן תקנות וכללים שנקבעו לענין הרשות לפי כל דין אחר, יעמדו בתוקפם ויחולו על החברה, בשינויים המחויבים מביטול הרשות ומהקמת החברה, כל עוד לא שונו או בוטלו לפי הוראות חוק הדואר או כל דין אחר, לפי הענין.
(ה)
תקנות וכללים שנקבעו לפי הוראות חוק בנק הדואר, כנוסחו ערב יום התחילה, לרבות לענין הכנסות החברה בהגדרתן בסעיף 37א, וכן תקנות וכללים שנקבעו לענין בנק הדואר לפי כל דין אחר, יעמדו בתוקפם ויחולו על החברה, בשינויים המחויבים מביטול הרשות ומהקמת החברה, כל עוד לא שונו או בוטלו לפי הוראות חוק הדואר או כל דין אחר, לפי הענין.
(ו)
שירותי עזר כמשמעותם בחוק בנק הדואר, שניתנו על ידי בנק הדואר כדין ערב יום התחילה, רשאית החברה להמשיך לספקם, אלא אם כן קבעו השרים אחרת, באישור הועדה.
(ז)
היתר שהעניק השר לפי הוראות סעיף 50 לחוק הדואר כנוסחו ערב יום התחילה, יעמוד בתוקפו וימשיך לחול, בשינויים המחויבים, כל עוד לא שונה או בוטל לפי הוראות חוק הדואר.
(ח)
תקנות לפי סעיף 115ג לחוק הדואר כנוסחו בתיקון מס׳ 8 יותקנו בתוך 12 חודשים מיום העברת הפעילות והנכסים לחברה.

פרק ה׳: בריאות

24.
25.
26.
חוק ביטוח בריאות ממלכתי – תחולה והוראות מעבר
סעיף 14 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, כנוסחו בסעיף 24(2) לחוק זה, יחול על דמי ביטוח בריאות המשתלמים בעד יום ט׳ בשבט התשס״ד (1 בפברואר 2004) ואילך.

פרק ו׳: ביטוח לאומי

27.
28.
הנוסח שולב בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995 כהוראת שעה מיום 1 בפברואר 2004 עד יום 31 בדצמבר 2005.
29.
30.
חוק הביטוח הלאומי, חוק הביטוח הלאומי – הוראת שעה וחוק הבטחת הכנסה – תחולה וביטול הוראות
(א)
סעיף 68(ג) בחוק הביטוח הלאומי, כנוסחו בסעיף 27(1) בחוק זה, יחול על קצבת ילדים המשתלמת בעד יום י״ב בתמוז התשס״ד (1 ביולי 2004) ואילך.
(ב)
סעיף 208 בחוק הביטוח הלאומי, כנוסחו בסעיף 27(2) בחוק זה, יחול על מי שהגיש תביעה לפי פרק ט׳ בחוק הביטוח הלאומי ביום ט׳ בשבט התשס״ד (1 בפברואר 2004) (בסעיף זה – יום התחילה) ולאחריו.
(ג)
סעיף 214(ג) בחוק הביטוח הלאומי, כנוסחו בסעיף 27(3) בחוק זה, יחול על בקשה לבדיקה מחדש שהוגשה ביום א׳ בתמוז התשס״ג (1 ביולי 2003) ולאחריו.
(ד)
סעיף 222א בחוק הביטוח הלאומי, כנוסחו בסעיף 27(4) בחוק זה, יחול על תביעה או בקשה לבדיקה מחדש, לפי הענין, שהוגשו ביום י׳ בניסן התשס״ד (1 באפריל 2004) ולאחריו.
(ה)
סעיפים 345ב, 355(א) ו־371 בחוק הביטוח הלאומי, כנוסחם בפסקאות (5) עד (7) של סעיף 27 בחוק זה, יחולו על דמי ביטוח המשתלמים בעד יום התחילה ולאחריו.
(ו)
לוח ד׳ בחוק הביטוח הלאומי, כנוסחו בסעיף 27(8) בחוק זה, יחול על גמלאות המשתלמות בעד התקופה שמיום ז׳ בטבת התשס״ד (1 בינואר 2004) עד יום ל׳ בכסלו התשס״ו (31 בדצמבר 2005).
(ז)
סעיף 28 בחוק זה יחול על גמלאות המשתלמות בעד התקופה שמיום התחילה ועד יום ל׳ בכסלו התשס״ו (31 בדצמבר 2005).
(ח)
הוראות שנקבעו לפי סעיף 371 בחוק הביטוח הלאומי, כנוסחו ערב תחילתו של חוק זה, לענין תשלום דמי ביטוח ודמי ביטוח בריאות, מפנסיה מוקדמת, בטלות מיום התחילה ואילך, ואולם ההוראות האמורות יוסיפו לחול על דמי ביטוח ודמי ביטוח בריאות, מפנסיה מוקדמת, המשתלמים אחרי יום התחילה בעד תקופה שקדמה ליום התחילה; לענין זה –
”דמי ביטוח“ ו”דמי ביטוח בריאות“ – כמשמעותם בחוק הביטוח הלאומי ובחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ״ד–1994, לפי הענין;
”פנסיה מוקדמת“ – כהגדרתה בסעיף 345ב בחוק הביטוח הלאומי, כנוסחו בסעיף 27(5) בחוק זה.
(ט)
סעיף 2(א) בחוק הבטחת הכנסה, כנוסחו בסעיף 29 בחוק זה, יחול על גמלאות המשתלמות בעד יום התחילה ולאחריו.
31.
הנוסח שולב בחוק הבטחת הכנסה (תיקון מס׳ 15), התשס״א–2001.
32.
חוק הבטחת הכנסה (תיקון מס׳ 15) – תחילה
תחילתו של תיקון מס׳ 15, כנוסחו בסעיף 31 בחוק זה, ביום י״ד בתשרי התשס״ב (1 באוקטובר 2001).
33.
34.
(א)
(ב)
ביטול סעיף 28 בחוק ההסדרים 2002, כאמור בסעיף קטן (א), יחול מיום י״ז בטבת התשס״ב (1 בינואר 2002).
35.

פרק ז׳: שילוב מקבלי גמלאות בעבודה (הוראת שעה)

סימן א׳: פרשנות

36.
מטרה
פרק זה מטרתו לקרם את שילובם של מקבלי גמלאות בעבודה שתמצה את כושר השתכרותם, תוך שיתופם באחריות לכך, כדי לאפשר להם מעבר מתלות בגמלאות לעצמאות חברתית וכלכלית.
37.
הגדרות
”גמלה“ – לפי חוק הבטחת הכנסה;
”המוסד“ – המוסד לביטוח לאומי;
”חוק הבטחת הכנסה“ – חוק הבטחת הכנסה, התשמ״א–1980;
”משתתף“ – תושב אזור שילוב שתובע גמלה או שמשתלמת לו גמלה, ושזכאותו לגמלה האמורה מותנית בהשתתפותו בפעילות של מרכז תעסוקה לפי הוראות פרק זה;
”עבודה“ ו”עובד“ – במסגרת יחסי עובד ומעביד;
”עובד ציבור“ – עובד המדינה כהגדרתו בחוק שירות המדינה (משמעת), התשכ״ג–1963, וכן עובד שהוראות החוק האמור, כולן או חלקן, הוחלו עליו לפי סעיף 75 באותו חוק;
”תושב אזור שילוב“ – כל אחד מאלה:
(1)
מי שמתגורר באזור שהוחלו עליו הוראות פרק זה, בצו, לפי הוראות סעיף 59;
(2)
מי שהתגורר באזור כאמור בפסקה (1), בעת שהוחלו על האזור הוראות פרק זה כאמור באותה פסקה, ולאחר מכן שינה את מקום מגוריו, ובלבד שבתקנות לפי סעיף 57(ב) נקבע כי הוראות פרק זה יחולו עליו, כולן או חלקן;
”השר“ – שר התעשיה המסחר והתעסוקה.

סימן ב׳: מרכזי תעסוקה

38.
מרכזי תעסוקה
(א)
יוקמו מרכזי תעסוקה שתפקידם לקדם את שילובם של מקבלי גמלאות בעבודה.
(ב)
מרכז תעסוקה יוקם ויופעל בידי תאגיד שהמדינה התקשרה עמו לשם כך; לענין זה, ”תאגיד“ – למעט תאגיד שהוקם בחוק, ולמעט גוף מתוקצב או גוף נתמך, כהגדרתם בסעיף 21 בחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985.
(ג)
תאגיד המפעיל מרכז תעסוקה כאמור בסעיף קטן (ב) יהיה גוף מבוקר כמשמעותו בסעיף 9(6) בחוק מבקר המדינה, התשי״ח–1958 [נוסח משולב], בכל ענין הקשור בביצועו של פרק זה.
39.
תקציב מרכז תעסוקה
תקציב מרכז תעסוקה יכלול סעיפי תקציב המיועדים למימון הוצאות שכר של עובדי מרכז התעסוקה, הוצאות התפעול השוטפות של מרכז התעסוקה וההוצאות בעבור סיוע, שמרכז תעסוקה רשאי להעניק למשתתפים לשם קידום שילובם בעבודה, לרבות סיוע בהשגחה על ילדים.
40.
מתכנני יעדים תעסוקתיים [תיקון: תשס״ז־2]
(א)
בכל מרכז תעסוקה יפעלו מתכנני יעדים תעסוקתיים; מתכנן יעדים תעסוקתי יבצע את התפקידים המוטלים עליו לפי הוראות פרק זה לשם השגת מטרתו.
(ב)
מתכנן יעדים תעסוקתי יהיה עובד התאגיד המפעיל את מרכז התעסוקה כאמור בסעיף 38(ב), בעל כישורים כפי שיקבע השר, ושהשר אישר את מינויו כמתכנן יעדים תעסוקתי.
(ג)
אישור כאמור בסעיף קטן (ב) יינתן לתקופה שלא תעלה על שנה; השר רשאי להאריך את תוקף האישור מעת לעת, לתקופות נוספות שכל אחת מהן לא תעלה על שנה, אם נוכח השר שמתכנן היעדים התעסוקתי מילא את תפקידיו לפי פרק זה להנחת דעתו, בהתאם לכללים שיקבע.
41.
השמה בעבודה
מתכנן יעדים תעסוקתי יפנה את המשתתף לעבודה התואמת את מצב בריאותו וכושרו הגופני.
42.
תכנית אישית
(א)
משתתף שאינו עובד או העובד בעבודה שההכנסה ממנה נמוכה, שלא הופנה לעבודה לפי הוראות סעיף 41, ישתתף בתכנית אישית התואמת את מצב בריאותו וכושרו הגופני, במסגרת מרכז התעסוקה.
(ב)
התכנית האישית למשתתף תוכן בידי מתכנן יעדים תעסוקתי, בהתייעצות עם המשתתף; תכנית כאמור יכול שתכלול הכשרה, לרבות שירות בקהילה לפי הוראות סעיף 44, השתלמות, הסבה מקצועית, שיקום תעסוקתי, השלמת השכלה, וכן פעילות לחיפוש עבודה או להקניית כישורי עבודה, והכל במטרה לשלב את המשתתף בעבודה שתמצה את כושר השתכרותו.
(ג)
בסעיף זה, ”עבודה שההכנסה ממנה נמוכה“ – עבודה שההכנסה ממנה פחותה מהכנסה שבשלה אין לשלם גמלה.
43.
תכנית אישית – היקף שעות
(א)
תכנית אישית כאמור בסעיף 42 תהיה בהיקף של שלושים שעות שבועיות לפחות (בסעיף זה – היקף השעות המזערי), ולא יותר מארבעים שעות שבועיות; לענין זה יובאו בחשבון, לגבי משתתף שהוא עובד – שעות עבודתו.
(ב)
על אף הוראות סעיף קטן (א), רשאי בוחן מקרים מיוחדים להקטין את היקף השעות המזערי של תכנית אישית שהוכנה למשתתף מסוים עד לחמש עשרה שעות שבועיות (בסעיף זה – היקף השעות המזערי המופחת), בהתקיים כל אלה:
(1)
מתכנן היעדים התעסוקתי שהכין את התכנית האישית בעבור אותו משתתף או שאמור להכינה, קבע כי המשתתף עשה את מרב המאמצים לסייע בהפנייתו לעבודה ובהכנת תכנית אישית בעבורו, ולבצע את התכנית האישית שהוכנה לו, ככל שהוכנה;
(2)
בוחן המקרים המיוחדים נוכח כי בפני המשתתף קשיים של ממש שהיו מונעים מכל משתתף סביר לבצע תכנית אישית בהיקף השעות המזערי, יהיו מרכיביה של התכנית האישית אשר יהיו;
(3)
השר או עובד ציבור שהוא הסמיך לכך אישר את הקטנת היקף השעות המזערי בעבור אותו משתתף.
(ג)
בוחן מקרים מיוחדים לא יבחן לפי הוראות סעיף קטן (ב) את הקטנת היקף השעות המזערי של תכנית אישית שהוכנה על ידו או שהוא אמור להכינה.
(ד)
השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי בתקנות, להפחית את היקף השעות המזערי ואת היקף השעות המזערי המופחת, דרך כלל או לסוגי משתתפים שיקבע, ורשאי הוא, בתקנות לפי סעיף קטן זה, לקבוע תנאים להפחתת היקף השעות כאמור; מנהל מרכז תעסוקה וכן ועדת ערר רשאים להמליץ בפני השר על הפחתת היקפי השעות כאמור בסעיף קטן זה לגבי סוגי משתתפים, בהסתמך על הניסיון המצטבר מיישום הוראות פרק זה במרכז התעסוקה.
(ה)
בסעיף זה, ”בוחן מקרים מיוחדים“ – מתכנן יעדים תעסוקתי שמנהל מרכז התעסוקה הסמיכו לבחון את הצורך בהפחתת היקף השעות המזערי במקרים מיוחדים, לפי הוראות סעיף קטן (ב).
44.
שירות בקהילה [תיקון: תשס״ז־2]
(א)
שירות בקהילה יהיה שירות שאינו עבודה, שמטרתו הקניית הרגלי עבודה למשתתף, ומתקיימים לגביו כל אלה:
(1)
תקופת השירות והיקף השירות שיבצע משתתף אינם עולים על התקופה וההיקף המרביים שקבע השר, ובלבד שהתקופה המרבית שתיקבע לפי פסקה זו לא תעלה על ארבעה חודשים;
(2)
מקום ביצוע השירות הוא מסוג המקומות שהשר קבע, באישור ועדת הכספים של הכנסת, כי ניתן לבצע בהם את השירות;
(3)
השירות המבוצע במקום ביצוע השירות על ידי סך כל המשתתפים, אינו עולה על התקופה וההיקף המרביים שקבע השר, לגבי מקום ביצוע השירות;
(4)
הוכח להנחת דעתו של השר כי המשתתף בשירות מסייע לעובדים במקום ביצוע השירות, ואינו בא במקומם.
(ב)
השר יפרסם ברשומות, מדי שנה, את רשימת המקומות שבהם התבצע שירות בקהילה באותה שנה, ואת מספר המשתתפים בשירות בכל אחד מן המקומות באותה שנה.
(ג)
מעביד שבעסקו מבוצע שירות בקהילה, או שמיועד להיות מבוצע בו שירות בקהילה, לא יפטר עובד כדי שמשתתף המבצע שירות בקהילה יבוא במקומו; פיטר מעביד עובד כאמור – יחולו הוראות סעיף 10 בחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ״ח–1988, בשינויים המחויבים.
(ד)
מרכז תעסוקה לא יפנה משתתף לשירות בקהילה במקום פלוני, אם נוכח השר כי באותו מקום בוצע שירות בקהילה ומשתתף שביצע את אותו שירות בא במקומו של עובד אותו מקום, והשר הודיע על כך למרכז התעסוקה; התעורר חשד אצל מתכנן יעדים תעסוקתי כי במקום שבו מבוצע שירות בקהילה בא משתתף שביצע את אותו שירות, במקומו של עובד אותו מקום – יודיע על כך לשר בלא דיחוי.

סימן ג׳: אישור השתתפות

45.
אישור השתתפות
(א)
בתום כל חודש יקבע מתכנן יעדים תעסוקתי, באישור השתתפות שיערוך לגבי כל משתתף –
(1)
אם הופנה המשתתף לעבודה כאמור בסעיף 41, ואם הופנה כאמור – אם סירב לקבל את העבודה שאליה הופנה;
(2)
אם ביצע המשתתף את התכנית האישית שנקבעה לו לאותו חודש, במלואה, ואם לא ביצעה במלואה – את מספר הימים שבהם נעדר המשתתף מן הפעילות שנקבעה לו באותה תכנית; לענין פסקה זו לא תובא בחשבון היעדרות שניתן לגביה אישור מאת מתכנן יעדים תעסוקתי על פי כללים שקבע השר, בהתייעצות עם שר האוצר.
(ב)
מתכנן יעדים תעסוקתי ימסור למוסד את אישור ההשתתפות שערך לפי הוראות סעיף זה־, כן ימסור מתכנן היעדים התעסוקתי העתק מהאישור כאמור למשתתף, בצירוף נימוקיו לקביעות שבאותו אישור.
(ג)
השר, בהסכמת שר הרווחה, יקבע הוראות בדבר אופן עריכת אישור השתתפות לפי סעיף זה, וכן הדרכים והמועדים למסירתו למוסד ולמשתתף, ורשאי הוא לקבוע בתקנות כאמור פרטים נוספים על אלה המנויים בסעיף זה, שייכללו באישור.

סימן ד׳: ערר וערעור

46.
ערר
(א)
הרואה את עצמו נפגע מהחלטת מתכנן יעדים תעסוקתי, ובכלל זה מקביעה באישור השתתפות לפי הוראות סעיף 45, רשאי לערור על ההחלטה בפני ועדת ערר, לפי הוראות סעיף זה.
(ב)
ועדת ערר תמונה בידי השר, בהסכמת שר האוצר, ותהיה בת שלושה חברים, שניים מהם לפחות עובדי ציבור, ואלה הם:
(1)
עובד ציבור שהוא מומחה בתחום התעסוקה, והוא יהיה היושב ראש;
(2)
עובד סוציאלי, כהגדרתו בחוק העובדים הסוציאליים, התשנ״ו–1996, שימונה בהתייעצות עם שר הרווחה;
(3)
איש משק וכלכלה.
(ג)
ערר כאמור בסעיף קטן (א) יוגש בתוך עשרה ימים מן המועד שבו נודע לעורר על החלטת מתכנן היעדים התעסוקתי; הסכים מתכנן יעדים תעסוקתי, בכתב, כי תוארך התקופה להגשת הערר בתקופה נוספת שעליה הסכים כאמור (בסעיף קטן זה – תקופת ההארכה), בניסיון להגיע לידי הסכמה ליישוב המחלוקת נושא הערר, ולא הושגה הסכמה כאמור בתקופת ההארכה, רשאי העורר להגיש את הערר בתוך עשרה ימים מתום תקופת ההארכה.
(ד)
בכפוף להוראות סעיף זה, יחולו על ועדת ערר הוראות חוק בתי דין מינהליים, התשנ״ב–1992, למעט הוראות סעיפים 5, 7 ו־45 בחוק האמור, ואולם –
(1)
על אף הוראות סעיף 29 בחוק האמור, ועדת ערר תמנה מומחה מטעמה רק אם נוכחה כי התקיימו נסיבות מיוחדות המצדיקות מינוי כאמור, ורשמה את נימוקיה; הוראות פסקה זו לא יחולו לענין מינוי מומחה רפואי לבדיקת מצב בריאותו וכושרו הגופני של המשתתף;
(2)
על אף הוראות סעיף 39 בחוק האמור, ועדת ערר לא תהיה מוסמכת לפסוק לבעל דין הוצאות.
(ה)
נדחו שלושה עררים שהגיש משתתף, תותנה כל הגשת ערר נוסף על ידי אותו משתתף, בתשלום אגרה בסכום שיקבע השר בהתייעצות עם שר המשפטים, ובלבד שלא יעלה על ארבעים וחמישה שקלים חדשים; שולמה אגרה לפי סעיף קטן זה ונתקבל הערר –

יוחזר לעורר סכום האגרה ששילם, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כמשמעותם בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961, מיום תשלומו ועד יום החזרתו.

(ו)
הסכום הנקוב בסעיף קטן (ה) יעודכן ב־1 בינואר של כל שנה, לפי העליה במדד הידוע באותו מועד ביחס למדד שהיה ידוע ב־1 בינואר של השנה שקדמה לה; לענין זה, ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
(ז)
(1)
תאגיד המפעיל מרכז תעסוקה, בעל זיקה אליו ועובדיו, לא יעניקו לחברי ועדת הערר, לעובדיה ולמי שנותן לה שירות, כל הטבה או תגמול, בכסף או בשווה כסף, במישרין או בעקיפין.
(2)
דיוני ועדת הערר לא ייערכו במרכז התעסוקה או בחצרים של התאגיד המפעיל את מרכז התעסוקה או של בעל זיקה אליו.
(3)
בסעיף קטן זה –
”בעל זיקה“ – מי שנשלט בידי התאגיד, בעל השליטה בתאגיד ותאגיד אחר שנשלט בידי בעל השליטה בתאגיד;
”שליטה“ – כמשמעותה בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981.
47.
ערעור
(א)
החלטת ועדת ערר ניתנת לערעור בפני בית דין אזורי כמשמעותו בחוק בית הדין לעבודה, התשכ״ט–1969.
(ב)
בעלי הדין בערעור יהיו המשתתף והמדינה.
(ג)
ערעור לפי סעיף זה יוגש בתוך שישים ימים מיום שנודע למערער על החלטת ועדת הערר.

סימן ה׳: הוראות שונות

48.
אי־תחולה [תיקון: תשס״ז, תשס״ז־2]
(א)
הוראות פרק זה, למעט הוראות סימן ז׳ שבו, לא יחולו על תושב אזור שילוב שבעת שהתקיימו לגביו התנאים האמורים בהגדרה ”משתתף“ או ביום י׳ בטבת התשס״ז (31 בדצמבר 2006) עבד במסגרת שיקומית כהגדרתה בחוק הבטחת הכנסה או היה מצוי בהכשרה במסגרת שיקומית כאמור – כל עוד הוא עובד כאמור או מצוי בהכשרה כאמור.
(ב)
(1)
השר רשאי לקבוע, בצו, כי הוראות פרק זה, למעט הוראות סימן ז׳ שבו, לא יחולו על תושבי אזור שילוב שמלאו להם 45 שנים, כולם או חלקם, לפי כללים ותנאים שיקבע.
(2)
קבע השר צו לפי הוראות פסקה (1), לא יחול הצו, בתקופה הקובעת, על תושב אזור שילוב שמתקיימים לגביו כל התנאים המפורטים להלן:
(א)
הוא תובע גמלה או משתלמת לו גמלה ולא מתקיים בו האמור בפסקאות (1), (2א), (4), (5), (7) ו־(8) של סעיף 2(א) לחוק הבטחת הכנסה;
(ב)
טרם מלאו לו 50 שנים;
(ג)
במשך ששת החודשים שקדמו לחודש שבו הוא תובע גמלה או משתלמת לו גמלה, כאמור בפסקת משנה (א), כולם או חלקם, לא התקיים לגביו האמור בפסקאות (2) ו־(3) של סעיף 2(א) לחוק הבטחת הכנסה; התנאי לפי פסקת משנה זו נדרש רק לגבי מי שהיה תושב אזור שילוב בחודש שקדם לחודש שבו הוא תובע גמלה או משתלמת לו גמלה כאמור בפסקת משנה (א).
(3)
הוציא השר צו לפי פסקה (1) רשאי הוא, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לבטל את הצו או לקבוע כי הצו האמור לא יחול עוד על תושבי אזור שילוב כאמור בפסקה (1), כולם או חלקם, לפי כללים ותנאים שיקבע.
(4)
בסעיף קטן זה, ”התקופה הקובעת“ – תקופה של חודשיים שתחילתה באחד ממועדים אלה, לפי העניין –
(א)
לגבי תושב אזור שילוב שנקבעה לו תכנית אישית ב־1 בחודש מסוים עד ה־7 באותו חודש – ב־1 בחודש שבו נקבעה התכנית כאמור;
(ב)
לגבי תושב אזור שילוב שנקבעה לו תכנית אישית ב־8 בחודש מסוים עד סיומו של אותו חודש – ה־1 בחודש שלאחר החודש שבו נקבעה התכנית כאמור.
משתתף מבחירה [תיקון: תשס״ז־2]
(א)
הוציא השר צו לפי הוראות סעיף 48(ב)(1), רשאי תושב אזור שילוב שהוראות פרק זה, למעט סימן ז׳ שבו, אינן חלות עליו בשל הצו האמור, אשר תובע גמלה או שמשתלמת לו גמלה, ושלא מתקיים לגביו האמור בפסקאות (1), (2א), (4), (5), (7) או (8) של סעיף 2(א) לחוק הבטחת הכנסה, לבחור כי הוראות פרק זה יחולו עליו, בהודעה בכתב, בטופס שאישר השר, שיגיש למוסד; בחר כאמור, יראו אותו כמשתתף לענין פרק זה החל ב־1 בחודש שלאחר הגשת ההודעה (בסעיף זה – משתתף מבחירה), ואולם על אף ההוראות לפי סעיף 43, היקף השעות של התכנית האישית שתיקבע לו לראשונה לפי סעיף 42, יהיה חמש עשרה שעות שבועיות לפחות.
(ב)
משתתף מבחירה רשאי לחזור בו מבחירתו לפי הוראות סעיף קטן (א), בכל עת, בהודעה בכתב, בטופס שאישר השר, שיגיש למוסד; חזר בו מבחירתו כאמור, לא יהיה זכאי לבחור פעם נוספת, לפי הוראות סעיף קטן (א), שהוראות פרק זה יחולו עליו.
(ג)
התקיים במשתתף מבחירה תנאי מן התנאים המפורטים להלן, יחדל להיות משתתף מבחירה כאמור בסעיף זה, החל ב־1 בחודש שלאחר התקיימות התנאי:
(1)
הוא חזר בו מבחירתו, בהודעה שהגיש לפי הוראות סעיף קטן (ב);
(2)
היקף השעות של תכניתו האישית פחת מחמש עשרה שעות שבועיות.
49.
פיקוח השר
מרכזי התעסוקה יעמדו לפיקוחו של השר.
50.
עובד ציבור מלווה
(א)
נוכח השר כי מתכנן יעדים תעסוקתי אינו מבצע, להנחת דעתו של השר, את התפקידים המוטלים עליו לפי הוראות פרק זה לשם השגת מטרתו, רשאי הוא למנות, לתקופה שיקבע, עובד ציבור שיפקח על מתכנן היעדים התעסוקתי במילוי תפקידיו כאמור, כולם או חלקם (בסעיף זה – עובד ציבור מלווה).
(ב)
מונה למתכנן יערים תעסוקתי עובר ציבור מלווה, לא יקבל מתכנן היעדים התעסוקתי, בתקופת המינוי, כל החלטה לפי הוראות פרק זה, במסגרת התפקידים שלגביהם מונה עובד הציבור המלווה, אלא באישורו.
51.
חובת נאמנות
בפעילותם לפי הוראות פרק זה יפעלו מתכנן יעדים תעסוקתי ועובד תאגיד המפעיל מרכז תעסוקה בתום לב ולפי הוראות כל דין.
52.
החלת דינים
דינם של מתכנן יעדים תעסוקתי ושל עובד תאגיד המפעיל מרכז תעסוקה כדין עובדי המדינה לענין חיקוקים אלה:
(1)
(2)
חוק העונשין, התשל״ז–1977 – ההוראות הנוגעות לעובדי ציבור;
(3)
53.
חובות משתתף
(א)
לצורך ביצוע הוראות פרק זה, חייב משתתף, לפי דרישת מתכנן יעדים תעסוקתי –
(1)
למסור למתכנן היעדים התעסוקתי ידיעה או מסמך שברשותו או שבאפשרותו לקבלם, לרבות תצהירים;
(2)
לעמוד לבדיקה רפואית או לבדיקה של פסיכולוג מטעם מרכז התעסוקה הנערכת בידי מי שהשר אישר לענין פרק זה וכן לעמוד לבדיקה של מומחה תעסוקה או של מומחה אחר מטעם מרכז התעסוקה.
(ב)
כל עוד לא קיים משתתף דרישה לפי סעיף קטן (א), יראו אותו כמי שסירב להשתתף בתכנית האישית שנקבעה לו לחודש שבו לא קיים את אותה דרישה.
(ג)
התייעצות עם רופא לענין מצבו הבריאותי של משתתף, ובכלל זה לענין בחינת תעודה רפואית שהציג המשתתף, תיעשה בידי רופא שאישר השר כאמור בסעיף קטן (א)(2).
54.
הכרה בתעודה רפואית
השר יקבע כללים ותנאים לענין הכרה בתעודה רפואית שהמציא משתתף.
55.
סודיות
(א)
אדם שהגיע אליו מידע לפי הוראות פרק זה, תוך כדי מילוי תפקידו או במהלך עבודתו, ישמרנו בסוד, לא יגלה אותו לאחר ולא יעשה בו כל שימוש, אלא לפי הוראות פרק זה או אם הותר הדבר לפי כל דין אחר.
(ב)
העובר על הוראות סעיף קטן (א), דינו – מאסר שנה.
56.
מסירת מידע
(א)
עובד המוסד שהמנהל הכללי של המוסד הסמיך לכך רשאי למסור למתכנן יעדים תעסוקתי ולעובד אחר של מרכז התעסוקה שהשר הסמיך לענין זה, ידיעה או מסמך שבידי המוסד הנדרשים לשם ביצוע הוראות פרק זה.
(ב)
מתכנן יעדים תעסוקתי ועובד מרכז תעסוקה רשאים למסור למוסד ידיעה או מסמך שבידם לשם ביצוע הוראות חוק הבטחת הכנסה ולמילוי תפקידיו.
(ג)
עובד המוסד שהמנהל הכללי של המוסד הסמיך לכך, מתכנן יעדים תעסוקתי ועובד אחר של מרכז תעסוקה שהשר הסמיכו לענין זה, רשאים להעביר ידיעה או מסמך שברשותם למי שעורך מחקר לענין מימוש מטרתו של פרק זה ואופן יישומו, ובלבד שהשר אישר כי ניתן להעביר לעורך המחקר מידע כאמור; המידע יועבר, ככל הניתן, בלא פרטים מזהים של המשתתפים, ופרסום המחקר לא יכלול פרטים מזהים כאמור.
57.
שינוי מקום מגורים [תיקון: תשס״ז־2]
(א)
משתתף יודיע בכתב למתכנן יעדים תעסוקתי על שינוי במקום מגוריו, בתוך שבעה ימים מיום השינוי.
(ב)
השר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, יקבע הוראות לענין משתתף ששינה את מקום מגוריו; בתקנות לפי סעיף קטן זה רשאי השר לקבוע כי הוראות פרק זה, כולן או חלקן, יחולו על משתתף כאמור, בשינויים כפי שיקבע, או לקבוע הוראות השונות מהוראות פרק זה שיחולו על אותו משתתף.
58.
ביצוע ותקנות
השר ממונה על ביצועו של פרק זה, והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו; תקנות לפי סימנים א׳ עד ה׳ בפרק זה יותקנו באישור ועדת הכספים של הכנסת.

סימן ו׳: החלת הוראות ומחקר

59.
קביעת אזורים והקמת מרכזי תעסוקה
(א)
פרק זה יחול באזור שיקבע השר בהסכמת שר האוצר ובהתייעצות עם שר הרווחה; הודעה על קביעת אזור תפורסם ברשומות.
(ב)
מספר האזורים לא יעלה על ארבעה והם ייקבעו מבין האזורים שעליהם תחליט ועדת מומחים שהוקמה לפי הוראות סעיף קטן (ו); בהחלטתה תתחשב ועדת המומחים, בין השאר, בייצוגן ההולם של מגוון קבוצות האוכלוסיה, במאפיינים שונים של שוק העבודה ובמעורבותה הצפויה של הרשות המקומית בפעילות לשם השגת מטרתו של פרק זה.
(ג)
השר רשאי, בהסכמת שר האוצר בהתייעצות עם שר הרווחה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע כאמור בסעיף קטן (ב) יותר מארבעה אזורים.
(ד)
בכל אזור יוקם מרכז תעסוקה אחד בלבד.
(ה)
השר יקבע בדרך האמורה בסעיף קטן (א), בצו, את המועד שהחל בו יחולו הוראות פרק זה באזור שהודעה לגביו פורסמה לפי הוראות סעיף קטן (א), ושמרכז תעסוקה יוקם בו לפי סעיף קטן (ד).
(ו)
(1)
ועדת המומחים תוקם בידי השר בהסכמת שר הרווחה ושר האוצר ואלה חבריה:
(א)
עובד משרד התעשיה המסחר והתעסוקה המומחה בתחום התעסוקה;
(ב)
עובד משרד האוצר האחראי על תחום התעסוקה או על תחום הגמלאות;
(ג)
עובד המוסד לביטוח לאומי שהוא מומחה לתכנון ולמחקר;
(ד)
נציג הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
(ה)
נציג ציבור שהוא מומחה לשוק העבודה.
(2)
הועדה תקבע את סדרי עבודתה.
60.
מחקר
(א)
פעולות מרכזי התעסוקה בתקופת תוקפו של פרק זה ועל פי הוראותיו, באזורים שנקבעו לפי הוראות סעיף 59, ייעשו כתכנית התנסות.
(ב)
תכנית ההתנסות תלווה בבקרה ובמחקר אשר יבחן, בין השאר, את הגשמת מטרתו של פרק זה.

סימן ז׳: הוראות שעה

61.
[תיקון: תשס״ז־2]
הנוסח שולב בחוק הבטחת הכנסה, התשמ״א–1980 כהוראת שעה בתקופת תוקפו של פרק זה.
62.
הנוסח שולב בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995 כהוראת שעה בתקופת תוקפו של פרק זה.
63.
תחולה
(א)
חוק הבטחת הכנסה, כנוסחו בסעיף 61 בחוק זה, יחול על גמלה המשתלמת בעד תקופת תוקפו של פרק זה.
(ב)
סעיף 287(9) בחוק הביטוח הלאומי, כנוסחו בסעיף 62 בחוק זה, יחול על פגיעה שאירעה למשתתף בתקופת תוקפו של פרק זה.

סימן ח׳: תחילה, תוקף והוראת מעבר

64.
תחילה
פרק זה ייכנס לתוקף במועד שנקבע בצו הראשון שניתן, לפי סעיף 59(ה) (בפרק זה – יום התחילה); הודעה על יום התחילה תפורסם ברשומות.
65.
תוקף [תיקון: תשס״ז־2, תשס״ט]
פרק זה יעמוד בתוקפו עד ליום ט״ו באייר התש״ע (29 באפריל 2010).
66.
הוראת מעבר
מי שערב היותו תושב אזור שילוב, החל בהכשרה כאמור בפסקה (3)(א) של סעיף 2(א) בחוק הבטחת הכנסה, כנוסחה בסעיף 61(2) בחוק זה, יראו אותו, לענין סעיף 43(א) בחוק זה, וכן לענין פסקה (3)(ב) של סעיף 2(א) בחוק הבטחת הכנסה, כנוסחה בסעיף 61(2) בחוק זה, כמי שעובד בעבודה בשעות שבהן הוא משתתף באותה הכשרה באופן סדיר.

פרק ח׳: מסים

67.
הנוסח שולב בפקודת מס הכנסה.
68.
(א)
הנוסח שולב בפקודת מס הכנסה כהוראת שעה לשנות המס 2005 עד 2008.
(ב)
עלה המדד במועד כלשהו באחת משנות המס המנויות בסעיף קטן (א) ב־5% יותר לעומת המדד הידוע ב־1 בינואר 2004, החל בשנת המס שלאחר שנת המס שבה עלה המדד כאמור (בסעיף זה – שנת העדכון), לא יקראו את סעיפים 33א ו־120ב(א) לפקודה כאמור בסעיף קטן (א); ואולם על אף האמור בסעיף 120ב(ב) לפקודה, תתואם נקודת הזיכוי לפי שיעור עליית המדד כפי שעלה מ־1 בינואר 2004 עד ל־1 בינואר בשנת העדכון.
69.
הנוסח שולב בחוק לתיקון פקודת מס הכנסה (הוראת שעה), התשס״א–2000.
70.
חוק לתיקון פקודת מס הכנסה – תחילה
על אף האמור בסעיף 66(ה)(2)(ג) לפקודת מס הכנסה כנוסחו בסעיף 1 לחוק לתיקון פקודת מס הכנסה – הוראת שעה, ניתן יהיה למסור הודעה לפקיד שומה על תביעה כאמור בחוק האמור עד 30 ימים לאחר פרסומו של חוק זה.
71.
פקודת מס הכנסה – תחולה והוראת מעבר [תיקון: תשס״ה־2]
(א)
בסעיף זה –
”חוק הגמלאות“ – אחד מאלה, לפי הענין:
(1)
חוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש״ל–1970 (בסעיף זה – חוק שירות המדינה גמלאות);
(2)
”חייל“ – מי שמשרת בצבא הגנה לישראל על פי התחייבות לשירות קבע;
”לוחם“ – חייל, עובד שירותי הביטחון או שוטר שמתקיימים בו שני אלה:
(1)
הוא השלים חמש שנות שירות, ולענין חייל – חמש שנות שירות קבע, וקיבל בתקופה האמורה תוספת פעילות רמה א׳ או תוספת אחרת גבוהה יותר, כהגדרתן על פי הדין החל לגביו;
(2)
ביום י״ח באלול התשס״ג (15 בספטמבר 2003) הוא היה חייל, שוטר או עובד שירותי הביטחון, לפי הענין;
”לוחם שפרש מחמת נכות“ – חייל, עובד שירותי הביטחון או שוטר שמתקיימים בו שני אלה:
(1)
ביום י״ח באלול התשס״ג (15 בספטמבר 2003) הוא היה חייל, שוטר או עובד שירותי הביטחון, לפי הענין;
(2)
הוא פרש מחמת נכות שאירעה במהלך ועקב שירותו בתפקיד, שזיכה אותו בתוספת פעילות רמה א׳ או בתוספת אחרת גבוהה יותר, כהגדרתן על פי הדין החל לגביו;
”עובד שירותי הביטחון“ – עובד שירות הביטחון הכללי או המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים;
”פורש זכאי“ – מי שהיה חייל, עובד שירותי הביטחון, שוטר או לוחם, שפרש לפני גיל פרישה, ושמתקיימים בו כל אלה:
(1)
הוא פרש על פי חוק הגמלאות;
(2)
הוא היוון לפי חוק הגמלאות את הקצבה המגיעה לו לפי החוק האמור בשנת המס שבה פרש או בשנת המס שלאחריה;
”פורש מחמת נכות“ – אחד מאלה, לפי הענין –
(1)
(2)
לגבי שוטר – מי שקצבתו מחושבת על פי סעיף 78(ב) לחוק שירות המדינה גמלאות;
(3)
לגבי עובד שירות הביטחון – מי שקצבתו מחושבת על פי סעיף 63ד לחוק שירות המדינה גמלאות;
”שוטר“ – לרבות שוטר במשמר הגבול שבמשטרת ישראל וכן סוהר בשירות בתי הסוהר.
(ב)
סעיף 9א(א) ו־(ב) לפקודה, כנוסחו בסעיף 67(1)(א) ו־(ב) לחוק זה, יחול על קצבה המשתלמת לתקופה שתחילתה ביום התחילה ואילך.
(ג)
הוראות סעיף 9א(ה) לפקודה, כנוסחו ערב תחילתו של חוק זה, ימשיכו לחול על מי שפרש עד יום ו׳ בטבת התשס״ד (31 בדצמבר 2003) והיוון את הקצבה כאמור באותו סעיף עד למועד האמור, והכל לגבי סכום ששולם לו עקב היוון הקצבה לא יאוחר מ־60 ימים מיום התחילה.
(ד)
על אף הוראות סעיף 9א(ה)(1) לפקודה, כנוסחו בפסקת משנה (ג) של סעיף 67(1) לחוק זה, פורש זכאי המפורט בפסקה מהפסקאות שלהלן, שהיוון קצבה, יהיה זכאי לפטור ממס לגבי הסכום המתקבל עקב ההיוון, ובלבד שסכום זה לא יעלה על הסכום שהיה מתקבל מהיוון הקצבה המוכרת, או מהיוון של שיעור מהקצבה המזכה כמפורט בפסקת משנה (ג) האמורה, לפי הנמוך מביניהם:
(1)
פורש זכאי שהיה חייל או עובד שירותי הביטחון ונולד עד יום כ״ו בטבת התשכ״ה (31 בדצמבר 1964), או פורש זכאי שהיה שוטר ונולד עד יום כ״ז בטבת התשי״ז (31 בדצמבר 1956) – 35% מהקצבה המזכה;
(2)
פורש זכאי שהיה חייל או עובד שירותי הביטחון ונולד בתקופה שמיום כ״ז בטבת התשכ״ה (1 בינואר 1965) עד יום י״ח בטבת התשכ״ז (31 בדצמבר 1966), פורש זכאי שהיה שוטר ונולד בתקופה שמיום כ״ח בטבת התשי״ז (1 בינואר 1957) עד יום כ׳ בטבת התשי״ט (31 בדצמבר 1958), פורש זכאי שהיה לוחם או פורש שהיה לוחם שפרש מחמת נכות – 30% מהקצבה המזכה;
(3)
פורש זכאי שהיה חייל או עובד שירותי הביטחון ונולד בתקופה שמיום י״ט בטבת התשכ״ז (1 בינואר 1967) עד יום ג׳ בטבת התשל״א (31 בדצמבר 1970), או פורש זכאי שהיה שוטר ונולד בתקופה שמיום כ״א בטבת התשי״ט (1 בינואר 1959) עד יום ד׳ בטבת התשכ״ג (31 בדצמבר 1962) – 25% מהקצבה המזכה;
(4)
פורש זכאי שהיה חייל או עובד שירותי הביטחון ונולד בתקופה שמיום ד׳ בטבת התשל״א (1 בינואר 1971) עד יום י״ז בטבת התשל״ה (31 בדצמבר 1974), או פורש זכאי שהיה שוטר ונולד בתקופה שמיום ה׳ בטבת התשכ״ג (1 בינואר 1963) עד יום י״ח בטבת התשכ״ז (31 בדצמבר 1966) – 14% מהקצבה המזכה.
(ה)
לענין סעיף 9א(ה) לפקודה, כנוסחו בסעיף 67(ג) לחוק זה, יראו את הסכום הפטור ממס לפי הוראות סעיף קטן 9א(ה) כקצבה החודשית הפטורה.
(ו)
תחילתו של סעיף 57(ב), כנוסחו בסעיף 67(2) לחוק זה, ביום תחילתו של סעיף 66(ה) לפקודה, והוא יעמוד בתוקפו בשנות המס שבהן חל הסעיף האמור, ואולם בשנות המס 2004 ו־2005 רשאי הקיבוץ לתבוע שייעשה חישוב נפרד על הכנסתו כאמור בסעיף 57(ב) לפקודה, כנוסחו בסעיף 67(2) לחוק זה, ובלבד שחישוב כאמור ייעשה לגבי שנת המס 2004 על הכנסה שאינה עולה על 23,040 שקלים חדשים בשנת המס, ובשנת המס 2005 – על הכנסה שאינה עולה על 25,008 שקלים חדשים בשנת המס, לכל זוג נשוי מחברי הקיבוץ שמתקיימים בהם תנאי סעיף 57(ב) לפקודה, כנוסחו בסעיף 67(2) לחוק זה, ולא יחולו הוראות סעיפים 38 ו־39 לפקודה.
72.
תקנות בדבר זכאותו של פורש מחמת נכות
שר האוצר באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי בתקנות לקבוע תנאים בדבר זכאותו של פורש מחמת נכות לפטור ממס בשיעורים שייקבעו לגבי הקצבה המגיעה לפורש כאמור, לפי חוק הגמלאות, כהגדרתו בסעיף 71.
73.
הנוסח שולב בפקודת המכס.

פרק ט׳: רשויות מקומיות

74.
הנוסח שולב בפקודת העיריות.
75.
76.
77.
78.
79.
80.
81.
ארנונה – הוראת שעה לשנת הכספים 2004
(א)
(ב)
על אף האמור בכל דין –
(1)
החלטת מועצת רשות מקומית לענין הטלת ארנונה כללית לשנת 2004, שהתקבלה לפני פרסום חוק זה, בהתאם לתקנות, בשינויים המפורטים בסעיף קטן (א), תעמוד בתוקפה בשנת הכספים 2004;
(2)
מועצת רשות מקומית רשאית לקבל או לתקן, ולפרסם החלטה בדבר הטלת ארנונה כללית לשנת 2004, ככל שיידרש להתאמתה לתקנות, בשינויים המפורטים בסעיף קטן (א) עד יום ז׳ בשבט התשס״ד (30 בינואר 2004) תחילת תוקפה של החלטה או תיקון החלטה כאמור, ביום ז׳ בטבת התשס״ד (1 בינואר 2004).
(ג)
החלטה כאמור בסעיף קטן (ב) תפורסם, על אף האמור בכל דין, לא יאוחר מיום ז׳ באדר התשס״ד (29 בפברואר 2004).
82.
83.
84.
85.
רשויות מקומיות – חובת התקנת תקנות ותחילה
(א)
תקנות לפי סעיף 143א כנוסחן בסעיף 74(4)(ג) ותקנות לפי סעיף 38א כנוסחן בסעיף 75(4)(ג) יותקנו בתוך 75 ימים מיום פרסומו של חוק זה.
(ב)
תחילתן של הוראות סעיף 269 לפקודת העיריות, כנוסחן בסעיף 74(21) לחוק זה, ביום כ״ז בטבת התשס״ג (1 בינואר 2003).
(ג)
תחילתן של הוראות סעיפים 8(ב1) ו־8א לחוק איגודי ערים, התשט״ו–1955, כנוסחם בסעיף 78(3)(א) ו־(4) לחוק זה, בתום שישה חודשים מיום תחילתו של חוק זה (בסעיף זה – יום התחילה).
(ד)
תחילתן של הוראות סעיף 10 לחוק איגודי ערים, התשט״ו–1955, כנוסחו בסעיף 78(5) לחוק זה, בתום שישה חודשים מיום התחילה; ואולם רשאי שר הפנים, אם ראה צורך בכך, להאריך תקופה זו לגבי איגוד ערים מסוים, בתקופה שלא תעלה על שישה חודשים נוספים.
86.
רשויות מקומיות - תחולה והוראת מעבר
(א)
רשות מקומית שביום התחילה לא מועסק בה גזבר, ימנה לה ראש הרשות המקומית גזבר, בתוך שלושה חודשים מיום התחילה; ואולם רשאי שר הפנים להאריך תקופה זו בתקופה נוספת שלא תעלה על שלושה חודשים, ובלבד שנוכח כי מועצת הרשות המקומית נוקטת את כל הפעולות הדרושות למינוי גזבר וכי הארכה כאמור דרושה לשם השלמת הליך המינוי.
(ב)
לא מינתה מועצת הרשות המקומית גזבר בתוך התקופה האמורה בסעיף קטן (א), ידרוש שר הפנים מהמועצה, בצו, כי תמנה גזבר לפי הוראות סעיף 167(ה) לפקודת העיריות כנוסחן בסעיף 74(7)(ב) לחוק זה, או לפי הוראות סעיף 34א לפקודת המועצות המקומיות, כנוסחן בסעיף 75(2) לחוק זה, לפי הענין, בתוך תקופה שיקבע ושלא תעלה על 21 ימים; לא מילאה המועצה אחרי הצו בתוך התקופה שנקבעה בו, ימנה השר אדם מתאים למילוי חובת המועצה למנות גזבר, ויחולו על המינוי כאמור כל ההוראות לפי פקודת העיריות או לפי פקודת המועצות המקומיות, לפי הענין, החלות לענין מינוי הגזבר על ידי המועצה, בשינויים המחויבים.

פרק י׳: פנסיה צוברת לכוחות הביטחון

87.
88.
89.
(א)
כל עוד לא קבעה הממשלה, לפי הוראות סעיף 108ה(ג)(2) לחוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש״ל–1970 (בסעיף זה – חוק שירות המדינה (גמלאות)), כנוסחו בסעיף 87(4) לחוק זה, את הרכיבים שיהוו את המשכורת המבוטחת של עובד חדש בשירותי הביטחון, תכלול המשכורת המבוטחת שלי העובד החדש בשירותי הביטחון את הרכיבים המשולמים לו והמקבילים לאלה שהיו מובאים בחשבון בפועל, ערב תחילתו של חוק זה, בחישוב המשכורת הקובעת של עובד שירותי הביטחון שחוק שירות המדינה (גמלאות) חל עליו.
(ב)
כל עוד לא קבע שר האוצר, לפי סעיף 108ז לחוק שירות המדינה (גמלאות), כנוסחו בסעיף 87(4) לחוק זה, הוראות לענין תשלום גמלאות לעובד ביטחון חדש שפרש לגמלאות לפני גיל הפרישה כהגדרתו בחוק גיל פרישה, התשס״ד–2004, רשאי עובד הביטחון החדש לפרוש בגיל הפרישה שהיה חל עליו לפי הוראות פרק ה׳ בחוק שירות המדינה (גמלאות), אילו הוראות החוק האמור היו חלות עליו.
(ג)
על אף הוראות סעיף 108ו לחוק שירות המדינה (גמלאות), כנוסחו בסעיף 87(4) בחוק זה, והוראות סעיף 67ה בחוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) [נוסח משולב], התשמ״ה–1985 (בסעיף זה – חוק שירות הקבע) כנוסחו בסעיף 88(2) בחוק זה, ההודעה שיש למסור לעובד הביטחון החדש או לחייל החדש, שהתחיל בעבודתו או בשירותו, לפי הענין, לפני יום ט״ז בתשרי התשס״ה (1 באוקטובר 2004) תימסר לו מוקדם ככל האפשר ולא יאוחר ממועד תחילת שירותו.
(ד)
בשנת הכספים 2004 הסכומים המועברים לקרן פנסיה או לקופת הביטוח יועברו לפי חוק שירות המדינה (גמלאות) או לפי חוק שירות הקבע כנוסחם בחוק זה; סכומים כאמור שלא שולמו בתוך 45 ימים ממועד תשלום המשכורת, ישולמו בתוספת הפרשי הצמדה ובתוספת ריבית צמודה למדד, בשיעור הריבית המשתלמת על איגרות חוב מסוג ”ערד“, מהמועד האמור ועד למועד שבו הועברו בפועל.
(ה)
בסעיף זה –
”המשכורת המבוטחת“ – כהגדרתה בסעיף 108ה(ג) לחוק שירות המדינה (גמלאות), כנוסחו בסעיף 87 לחוק זה;
”המשכורת הקובעת“ – כמשמעותה בסעיף 63א1 לחוק שירות המדינה (גמלאות);
”עובד ביטחון חדש“, ”עובד חדש בשירותי הביטחון“ ו”עובד שירותי הביטחון“ – כהגדרתם בסעיף 108ב לחוק שירות המדינה (גמלאות), כנוסחו בסעיף 87 לחוק זה.

פרק י״א: שונות

90.
91.
(א)
תחילתו של סעיף 4(א) לחוק יום חינוך ארוך, כנוסחו בסעיף 90 לחוק זה, ביום תחילתה של שנת הלימודים התשס״ד.
(ב)
על אף הוראות סעיף 4(א) לחוק יום חינוך ארוך כנוסחו ערב תחילתו של חוק זה, הוראות החוק האמור לא יחולו בתקופה שמיום תחילתה של שנת הלימודים התשס״ד עד יום תחילתו של חוק זה; ואולם הוראות חוק יום חינוך ארוך יחולו ביישובים ובשכונות שקבע השר בצו לפי הסעיף האמור לפני יום תחילתו של חוק זה.
92.
93.
תקנות לענין חוק החומרים המסוכנים – תחילה
תחילתן של תקנות לפי סעיף 14א לחוק החומרים המסוכנים, התשנ״ג–1993, כנוסחו בסעיף 93 לחוק זה לא תהיה לפני יום פרסומו של חוק זה.
94.
95.
96.
97.
98.
99.
העברת סכומים מאבנר לקרנית ומקרנית לאוצר המדינה
(א)
בסעיף זה –
”אבנר“ ו”הרשות“ – כהגדרתם בסעיף 2 לחוק תנאי תחרות;
”התחייבויות אבנר“ – לרבות התחייבויות שאבנר צפוי לצבור בעתיד;
”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
”נכסי אבנר“ – לרבות נכסים שאבנר צפוי לצבור בעתיד;
”סכומי המס“ – סכומי מס שבהם יחוב אבנר בשנת המס 2004, וכן סכומי מס שבהם יחוב בשל העברת כספים לפי הוראת סעיף זה אף לאחר שנת המס האמורה;
”עודף אקטוארי“ – הפרש חיובי בין כלל נכסי אבנר לבין כלל התחייבויותיו;
”קרנית“ – כהגדרתה בסעיף 10א לחוק תנאי תחרות.
(ב)
עד יום י״ז בכסלו התשס״ד (50 בנובמבר 2004) יעביר אבנר לקרנית סכום של 1,200 מיליון שקלים חדשים, בניכוי סכומי המס; ואולם אם עלה סכום העודף האקטוארי באבנר כפי שדווחה עליו הרשות לפי הוראת סעיף קטן (ג) על 1,200 מיליון שקלים חדשים, יעביר אבנר לקרנית עד המועד האמור את סכום העודף האקטוארי, אך לא יותר מ־1,600 מיליון שקלים חדשים, בניכוי סכומי המס.
(ג)
לא יאוחר מיום ט״ו באלול התשס״ד (1 בספטמבר 2004) תדווח הרשות לשר האוצר על סכום העודף האקטוארי באבנר.
(ד)
קרנית תעביר לאוצר המדינה את הסכום שקיבלה לפי הוראת סעיף קטן (א) סמוך לאחר קבלתו, ולא יאוחר מיום כ״ב בכסלו התשס״ה (5 בדצמבר 2004).
(ה)
בוצעה העברה של נכסי אבנר ויתרת התחייבויותיו לפי סעיף 10ה לחוק תנאי תחרות, ועלו התחייבויות אבנר על נכסיו באותו מועד, תעביר המדינה לקרנית את ההפרש שבין התחייבויות אבנר לנכסיו, אך לא יותר מגובה הסכום שהעבירה קרנית לאוצר המדינה, לפי הוראת סעיף קטן (ד) בתוספת הפרשי הצמדה, מן המדד הידוע במועד העברת הסכום כאמור לאוצר המדינה לעומת המדד הידוע במועד העברת הסכום לפי הוראות סעיף זה לקרנית, ובתוספת ריבית בשיעור של 4% לשנה.
(ו)
העברת סכומים מאבנר לקרנית לפי סעיף זה לא תוכר כהוצאה לענין קביעת חבותו של אבנר במס לפי כל דין.
100.
101.
סעיף 7וב לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל״ה–1975 כנוסחו ערב תחילתו של חוק זה, יחול על דמי ביטוח המשתלמים בעד פוליסות שהוציא מבטח לפי פקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש״ל–1970, אשר נכנסו לתוקף לא יאוחר מיום ז׳ באדר התשס״ד (29 בפברואר 2004).
102.
103.
104.
על אף הוראת סעיף 6 לחוק שירותי הדת היהודיים כנוסחו בסעיף 105 לחוק זה, לגבי רשויות מקומיות שבהן התקיימו בחירות כלליות לפי הוראות חוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ״ה–1965 (בסעיף 103 ובסעיף זה – הבחירות הכלליות) ביום ב׳ בחשון התשס״ד (28 באוקטובר 2003), וכן לגבי רשויות מקומיות שבהן התקיימו הבחירות הכלליות האחרונות לפני המועד האמור, ושעד יום תחילתו של חוק זה טרם חורש הרכב המועצה שבהן, יקראו את הוראת סעיף 6 כך: בסעיף קטן (א) שבו, במקום ”עד תום שישה חודשים מיום בחירת המועצה של הרשות המקומית“ יקראו ”עד יום י״א באייר התשס״ד (2 במאי 2004)“.
105.
106.
107.
108.
110.
חוק עסקאות גופים ציבוריים – תחולה והוראת מעבר
(א)
חוק עסקאות גופים ציבוריים כנוסחו בסעיף 109 בחוק זה, יחול על התקשרויות שנערכו ביום תחילתו של חוק זה (בסעיף זה – יום התחילה) ואילך.
(ב)
על אף האמור בסעיף קטן (א), אין בהוראות חוק עסקאות גופים ציבוריים, כנוסחו בסעיף 109 בחוק זה, כדי לגרוע מהחלטת ועדת מכרזים של גוף ציבורי שהתקבלה לפני יום התחילה לפי הוראות חוק עסקאות גופים ציבוריים, כנוסחו ערב יום התחילה.
111.
(א)
הנוסח שולב בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח ארם (תיקון), התש״ס–2000.
(ב)
על אף הוראות סעיף 6 לחוק המתקן, כנוסחו ערב תחילתו של חוק זה, כל תקופת העסקה של עובד קבלן כוח אדם מיום ל׳ בסיון התשס״ג (30 ביוני 2003) עד יום תחילתו של חוק זה, לא תבוא במנין לענין הוראות סעיף 12א בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ״ו–1996.
112.
113.
114.
[תיקון: תשס״ה]
115.
תחילה
תחילתו של חוק זה ביום ז׳ בטבת התשס״ד (1 בינואר 2004), אלא אם כן נקבע בו אחרת.


התקבל בכנסת ביום י״ג בטבת התשס״ד (7 בינואר 2004).
  • אריאל שרון
    ראש הממשלה
  • בנימין נתניהו
    שר האוצר
  • משה קצב
    נשיא המדינה
  • אברהם בורג
    יושב ראש הכנסת
ויקיטקסט   אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי.  במידת הצורך היוועצו בעורך-דין.